ישיבת רמות ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
===שיעורים נוספים===
===שיעורים נוספים===
בישיבה מתקיימים שיעורים קבועים נוספים, כגון שיעור ב[[תיקון המידות]], שיעור תורני סביבתי, שיעורים בהלכה, תנ"ך ואמונה ועוד.  
בישיבה מתקיימים שיעורים קבועים נוספים, כגון שיעור ב[[תיקון המידות]], שיעור תורני סביבתי, שיעורים בהלכה, תנ"ך ואמונה ועוד.  
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות]]
[[קטגוריה:ישיבות]]

גרסה מ־00:53, 7 בפברואר 2011

ישיבת רמות ירושלים היא ישיבה גבוהה (עם אפשרות למסלול ישיבת הסדר) הממוקמת בשכונת רמות בירושלים. הישיבה הוקמה בשנת תש"ע ע"י ראש הישיבה הרב דוד אביחיל, שהיה ראש הישיבה התיכונית במצפה רמון, ביוזמת תלמידים בוגרי הישיבה התיכונית. הישיבה מוגדרת כ"ישיבה לחינוך תורני- סביבתי" (ראה להלן). כיום מונה הישיבה כ-30 תלמידים.

דרכה של הישיבה

"חינוך תורני סביבתי"

כמו הישיבה התיכונית במצפה רמון, גם ישיבת רמות מוגדרת "ישיבה לחינוך תורני סביבתי", כלומר, מתוך השקפה כי התורה היא תורת חיים, הישיבה דוגלת בכך שלתורה יש מה להגיד על כל דבר בעולם. לכן, מועבר בישיבה על ידי ראש הישיבה שיעור תורני-סביבתי, בו מוצגת השקפת התורה על כל פרט ופרט בעולם.

דרך מיוחדת לכל תלמיד

אחד העקרונות החשובים בישיבה הוא שכל תלמיד צריך ללכת לפי נטיית ליבו, בלי להתייחס לשאר הלתמידים. כמו כן, הישיבה דוגלת בבנין האישיות של כל תלמיד על פי נטית ליבו ודרכו[1]. כדי ליישם עקרון זה, מקפידים בישיבה שכל תלמיד ותלמיד ילמד בחברותא עם כל אחד מהר"מים באופן אישי על בסיס שבועי, על מנת ליצור אפשרות לבנין האישיות בצורה אישית ויחודית.

צורת הלימוד בישיבה

בקיאות

בישיבה ישנו סדר לימוד לבקיאות הכולל את כל מקצועות התורה- תנ"ך, משנה, גמרא, הלכה ואמונה. במסגרת זו התלמידים לומדים את כל חלקי התורה בהיקף גדול. התלמידים נבחנים על החומר הנלמד בבקיאות.

עיון

דרך הלימוד בעיון (בגמרא, הלכה, אמונה ותנ"ך) היא ללמוד את הנושא (הסוגיה בגמרא, הפרק בתנ"ך וכד') בבקיאות, ואז לשאול עליו שאלות עד להבנה יסודית. בתחום זה נעזרים התלמידים בצוות הר"מים של הישיבה.

שיעורים נוספים

בישיבה מתקיימים שיעורים קבועים נוספים, כגון שיעור בתיקון המידות, שיעור תורני סביבתי, שיעורים בהלכה, תנ"ך ואמונה ועוד.

הערות שוליים

  1. ניתן לראות מקורות לשיטה זו, למשל בספרו של הרב קוק "אורות הקודש" חלק ג', דרך הקודש י"ט (עמ' רכא) ועוד