כיבוד הורים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:42, 30 באפריל 2009

נא להכניס כאן תוכן לערך

תזאורוס לוגי

להכניס הקשר כאן

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-==הגדרה==
+<noinclude>נא להכניס כאן תוכן לערך
-'''מצווה על האדם לנהוג כבוד באביו ובאימו, בדיבורו בגופו ובממונו''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין לא:)}}'''.'''
-'''לדוגמא''', מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא {{מקור|(בבלי:קידושין לא:)}}.
+==[[ויקישיבה:תזאורוס לוגי חינוך#כיבוד_אב_ואם|תזאורוס לוגי]]==
+</noinclude>
-==מקור וטעם==
+*להכניס הקשר כאן
-'''מקורו''' מהפסוק "כבד את אביך ואת אימך" {{מקור|(שמות כ-יב)}}.
+<noinclude></noinclude>
-'''בסוג המצווה''' חקר ה[[מנחת חינוך]] {{מקור|(לג-ג)}} בין שני צדדים:
-@ מצווה שבין אדם לחבירו. ובטעם לזה כתב החינוך {{מקור|(לג ד"ה משרשי) )}}שהיא הכרת הטוב לאביו ולאימו על שעשו עימו טובה, שהם סיבת היותו בעולם, וכן יגעו כמה יגיעות בקטנותו {{מקור|(וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשניות פאה א-א (ד"ה וענין) שהיא בין אדם לחבירו. ולגבי איסור הכאת אביו ואימו כתב המנחת חינוך (מח-ג [יא] ד"ה והנה בלאו) בפשטות שהוא בין אדם לחבירו)}}.
-@ מצווה שבין אדם למקום. והטעם לזה, שהרי אין מצווה לכבד את שאר בני האדם (ורק אסור לצערם), אלא שזו גזירת הכתוב מיוחדת על אביו ואימו.
-ונפק"מ האם מועילה תשובה בלי שירצה אותם, כדין עבירות שבין אדם למקום, או שחייב לרצותם, כדין עבירות שבין אדם לחבירו {{מקור|(מנחת חינוך שם)}}.
-'''בביאור''' המצווה נחלקו המפרשים האם עיקרה במעשה או בלב (וגם לדעה שהיא בלב ישנה גם בדיבור ובמעשה, אלא שעיקרה בלב) {{מקור|(סמ"ק מצווה נ כללה במצוות התלויות בגוף דהיינו במעשים (ורק את מצוות מורא - מצווה ז - כלל במצוות התלויות בלב), והחרדים ט-לה כתב שעיקרה בלב, אך היא גם בדיבור ובמעשה. וכן חקר ברוח אליהו צד)}}.
-'''במניין המצוות''' דעת הרמב"ן והסמ"ג שהן שתי מצוות נפרדות - כיבוד אב וכיבוד אם. אך המהר"ץ חיות כתב שהן מצווה אחת {{מקור|(סנהדרין נו:, והביא גם את הרמב"ן והסמ"ג)}}.
-==פרטי הדין==
-'''במעשה הכיבוד''' יש שלוש דרגות {{מקור|(קובץ הערות יג-ב)}}:
-@ הבאת המאכל (או כל דבר שהאב צריך), כיוון שאפשר לכבדו בדברים שמצויים כאן ואין צריך להביאם - הוא רק הכשר מצווה.
-@ שחיטת הבהמה ובישולה, כיוון שאי אפשר בלעדיהם - הוא מעשה המצווה.
-@ כשהאב נהנה, כגון שאוכל את המאכל - הוא קיום המצווה.
-==מחילה==
-'''האב שמחל על כבודו''' כבודו מחול {{מקור|(בבלי:קידושין לב.)}}.
-'''אם כבדו''' עדיין קיים מצווה, והמחילה רק פוטרתו מעונש {{מקור|(שו"ת הרדב"ז ח"א תקכד, הובא בגליוני הש"ס קידושין לב., ושיטה מקובצת בבא מציעא לב בשם הרא"ש בתירוץ השני, הובאה בקובץ שיעורים כתובות קמד)}}. והקובץ שיעורים {{מקור|(שם)}} נשאר בצ"ע מה המקור לזה שמקיים את המצווה גם לאחר המחילה.
-'''לבזותו, כגון לקללו ולהכותו''' - השאילתות והחיד"א כתבו שאע"פ שמחל אסור לבזותו, אך גליוני הש"ס {{מקור|(קידושין לב., והביא גם את השאילתות והחיד"א)}} ומנחת חינוך {{מקור|(מח-ב [ג] ד"ה ונראה לענ"ד)}} כתבו שמותר {{מקור|(והוסיף המנחת חינוך (שם) שלא מצא כן מפורש, אך הסברא נותנת כן. וכן כתב המנחת חינוך (מח-ג [יא] ד"ה והנה בלאו) שאיסור הכאת אביו ואימו הוא בין אדם לחבירו (ולכן מובן שמחילה מועילה))}}<ref>לגבי מחילה בדיני ממונות ע"ע מחילה.</ref>.
-==הערות שוליים==
-<references />
-[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
-[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

כיבוד הורים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:42, 30 באפריל 2009

תזאורוס לוגי

תפריט ניווט

חיפוש