כל האומר ראובן, בני עלי, בני שמואל, דוד, שלמה ויאשיהו חטאו אינו אלא טועה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

כל האומר ראובן, בני עלי, בני שמואל, דוד, שלמה ויאשיהו חטאו אינו אלא טועה זו סוגיה בגמרא שעוסקת בשאלה למה רבי שמואל בר נחמני ועוד חלק מחז"ל אומרים על אנשים מסוימים בתנ"ך שהם לא חטאו בזמן שלפי לשון הפסוקים הם חטאו. לסוגיה זאת יש השפעה רבה על הדרך שבה רבנים רבים במשך דורות פרשו את התנ"ך, והיום יש לסוגיה זאת השפעה רבה על הויכוח לגבי אופן לימוד התנ"ך בימינו.

מבנה[edit]

כל הסוגיה סובבת סביב ציטוטים שמביא רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן: כל האומר ראובן, בני עלי, בני שמואל, דוד, שלמה ויאשיהו חטאו אינו אלא טועה. כל חלק בסוגיה נפתח ב"כל האומר (מישהו מהרשימה שהזכרנו לעיל) חטא הרי הוא טועה". ואז יש דיון בשאלות איך אנחנו יודעים שהוא לא חטא ואיך זה מסתדר עם פשט הכתובים שמהם נראה שהוא חטא.

סיכום[edit]

כל האומר: ראובן חטא בני עלי חטאו בני שמואל חטאו דוד חטא שלמה חטא יאשיהו חטא
לכאורה, נראה שהם חטאו כי כתוב: "..וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו.." "אשר ישכבון את הנשים" "ויטו אחרי הבצע" "מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע" א."ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו לאלוקים אחרים" .ב."אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב".ג."ויעש שלמה הרע בעיני ה'"
אבל זה לא נכון כי: כתוב: "ויהיו בני יעקב שנים עשר". כלומר, שכולם היו צדיקים במידה שווה. וכמו שאצל שאר הבנים לא כתוב שהם חטאו, כך גם לא ראובן. ) שבט ראובן קילל בהר עיבל את השוכב עם אשת אביו. ורבי שמעון בן אלעזר אומר שצדיק שנלחם בחטא לא יחטא באותו החטא. דעת רב: נאמר:" אחיה בן אחיטוב אחי אי כבוד בן פנחס..", אם פנס חטא בניאוף, איך יתכן שהוא מוזכר בשושלת יוחסין לאדם צדיק? הרי כבר נאמר "יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב.." ואז מקישים שכמו שפנחס לא חטא, כך גם חפני לא חטא. דעה שנייה: פנחס אכן לא חטא, אבל חפני כן חטא, אפשר לראות שרק אחד מהם חטא משום שהכתוב מתאר את חטאיהם בכתיב חסר או לשון יחיד: "אשר ישכבן" (לא ישכבון), רב נחמן בר יצחק מזכיר שכתוב: "אל בני כי לא טובה השמועה" (בני ולא בניו). כתוב: "כאשר זקן שמואל ובניו לא.. ובניו לא הלכו בדרכיו" הם לא הלכו בהליכותיו הטובות. אך מבחינת הימנעות מחטאים הם היו כמותו. 1) כתוב: "ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו.." לא ייתכן שה' תמיד איתו והוא חטא? 2) רבי אמר: נתן מוכיח את דוד על חטאו במילה "לעשות" ולא ויעש. כלומר, שדוד רצה לחטוא אך לא יצא לו. 3) רב יוסף: נתן מדגיש שאוריה מת בחרב בני-עמון. כמו שדוד לא נענש על מותם של ההרוגים במלחמת בני-עמון, כך גם דוד לא נענש על מות אוריה. רבי נתן אומר שכתוב: "כלבב דוד אביו", כמו שדוד לא חטא, כך גם הוא לא חטא. כי כתוב: "ויעש הישר והטוב בעיני ה' וילך בכל דרך דוד אביו..", הוא תמיד עבד את ה', וכמו דוד, אף פעם לא חטא.
אז מה באמת קרה? ראובן הפך את יצועי בלהה כי הוא לא רצה שתהיה עוד צרה לאימו (בנוסף לרחל). יש אומרים שהייתה שם מיטה נוספת לשכינה וגם אותה ראובן הפך לפי רב: הם התרשלו בהקרבת קיני יולדות וזבות. לפי רב נחמן בר יצחק: רק חפני חטא. הם לא הסתובבו בישראל לחפש בעלי דין כמו שמואל. אלה התיישבו בעריהם כדי שיותר ישלמו להם כדי שיבואו לשפוט בערים מחוץ לעירם. רבי יהודה אומר שהם הטילו על בעלי בתים לפרנסם.

רבי מאיר אומר שהם ביקשו ממעשר ראשון וכמובן נתנו להם שהיו שופטים. רבי עקיבא אומר: נטלו יותר ממה שראוי שהם ייקחו מהמעשר. רבי יוסי אומר שנטלו יותר ממה שראוי ממתנות הלווים.

הרג אוריה- אוריה היה מורד במלכות, הוא הרי אמר "אדוני יואב" מול המלך. משמע, הוא רואה כבעל הסמכות גם מול המלך.

בעילת בת-שבע- היוצאים למלחמה נותנים גט כריתות לנשותיהם. לכן היא לא הייתה אשת איש באותו הזמן.

לפי סדר הפסוקים שמתארים את חטאיו בשורה השניה: א. נשיו רצו להטות לבבו, אך הוא לא נטה. ב. הוא רצה לבנות במה לאלילי מואב אך הוא לא בנה. ג. נשיו עבדו ע"ז, אך זה מיוחס לשלמה משום שהוא לו מיחה בנשותיו. מגיל שמונה הוא ישב בדין עד שבגיל שמונה עשרה התגלה מחדש ספר התורה. הוא דקדק בו וראה שיש חשש שהיו לו טעויות בדינים שהוא דן עד אז. אז הוא החזיר את כל התשלומים ששולמו בעקבות פסקיו לבעליהם.
הוא נענש על: מניעת אביו מלשכב עם בלהה, ובגלל זה הוא כאילו בעלה. לפי הדעה השנייה, גם בזלזול בשכינה. רב אמר: הם עיכבו את הנשים מלשוב לבעליהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו בעלום. לפי הדעה הראשונה: הם הטריחו הרבה מבני ישראל בשביל כסף. ר' יהודה: הם יצרו מצב שהם עשויים להיות מוטים לבעלי הבתים. רבי מאיר ורבי עקיבא: היה ראוי שייקחו פחות ויתנו יותר ללויים עניים. רבי יוסי: הלווים לא אמורים לקחת את המתנות בזרוע אלא לקבל מהכהן. היה עליו לדון את אוריה בבית-דין ולא ע"י בני-עמון. שרצה לבנות מזבח או שלא מיחה בנשיו שעבדו עבודה זרה. אין
קושיא נוספת נאמר על ראובן שהוא "פחז כמים" אז יש פרשנים שאומרים ש"פחז" זה ראשי תיבות שמבטאים שהוא אכן חטא: רבי אליעזר- פזתה (הייתה פזיז), חבתה (חבתה בחטא), זלתה (זלזלת).רבי יהושע- פסעתה על דת, חטאת, זניתה,פירשת מלחטוא. סתירה לדעת רב נחמן בר יצחק: אומר שיש מקומות שבהם כן מתייחסים לחטאיהם של חפני ופנחס בלשון רבים: "מעבירים" (ולא "מעבירם"), בני בליעל (ולא "בן בליעל") אין דוד קיבל לשון הרע כשציבא אמר לו שמפיבושת שמח על מרד אבשלום וחולם שדוד ימות כדי שמפיבושת יירש את הממלכה. כנגד הטענה שמניסוח הפסוק רואים ששלמה רצה לבנות במה אך לא בנה, יוצא שגם יהושוע רצה לבנות מזבח ולא בנה כי כתוב "אז יבנה יהושע מזבח לה'" משתמע שיאשיהו לקח כסף מזה שזיכה לזה שחייב, ייתכן שחלק ממשפטיו היו צודקים ואז הוא גוזל את מי שזיכה וקיבל כסף צודק.
תשובה לקושיה יש פרשנים שנותנים ראשי תיבות אחרים: רבן גמליאל-פיללת (התפללתה לא לחטוא), חלתה (חשתה חולי גדול מהתאפקות לא לחטוא), זרחה תפלתך (תפילותיך נענו ולא חטאתה). יש דעות שאומרות להפוך את סדר האותיות מ"פחז" ל"זחפ" ואז ראשי התיבות הן: רבי אלעזר המודעי-זעזעתה (יראתה לחטוא), הרתעתה (נרתעתה מהחטא), פרחה חטא ממך. רב ירמיה בר אבא- זכרת עונשו של דבר, חלית עצמך חולי גדול (מרוב חשק לחטוא). רב יהושע בן רב הונא אומר שכתוב "מעבירם", ועל הטענה שכתוב "בני בליעל" אומרים שבגלל שפנחס לא מיחה, מעלה עליו הכתוב כאילו חטא. אין שמואל (אמורא) אמר: דוד ראה אותו כשהוא חזר שהוא נראה אבל. הוא הגיע למסקנה שציבא דיבר אמת מראיה ולא רק מלשון הרע. רבי יוסי אומר שההוכחה לכך שהפסוק לא מוכיח ששלמה בנה את המזבחות הוא לא מניסוח הפסוק. אלא זה כי כתוב שיאשיהו הרס את הבמות שבנה שלמה. אבל לא ייתכן שהבמות שניבנו בתקופת שלמה שרדו עד יאשיהו משום שהיו לפניו את יהושפט ואסא שגם הסירו את כל הבמות. מכך אנו רואים שעל-אף שהבמות לא נהרסו על-ידי יאשיהו, הריסתם מיוחסת ליאשיהו כי הוא היה רוצה להורסם. כך גם מייחסם לשלמה את בנית הבמות על-אף שהוא לא בנה אלא רק רצה לבנות. לא. הוא שילם מביתו.

קישורים חיצוניים[edit]

אבות - הגישה ללימוד התנ"ך הרב עזריאל אריאל, מאמר מאתר ישיבה