כל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

כל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון הוא כלל הנובע מהכלל קים ליה בדרבה מיניה ופירושו שאדם שעשה מעשה אחד, שחייבים עליו גם מיתה וגם תשלום ממוני, הרי זה פטור מן התשלום הממוני.


לדוגמא: אדם שאנס נערה בתולה. אם נערה זו היא אחת מן העריות שהבא עליהן חייב מיתת בית דין, הרי שהאונס פטור מלשלם לאביה קנס "חמשים כסף" (ראה: אונס), ש"כל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון".


נאמר בתורה (שמות כא, כב): "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון - ענוש יענש". פסוק זה בא ללמדנו, שאין אדם מתחייב בתשלומי ממון אלא במקרה שלא היה אסון בנפש, כלומר, שלא הרג אדם, אבל במקרה שהרג אדם, שאז הוא מתחייב במיתת בית דין, אין לחייבו אף בתשלומי ממון.


יתר על כן אמרו בגמרא, שכל עבירה שחייבים עליה מיתת בית דין, אף אם עשאה בשוגג ואינו חייב מיתה, הרי זה פטור מתשלומי ממון.