כף החיים (סופר) - כף החיים (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (704 גרסאות ביניים של 67 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Kaf Ha'Chaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער|'''שער הספר''' | [[תמונה:Kaf Ha'Chaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער|'''שער הספר''' ([[Book cover]]) [[אורח חיים]] הודפס על ידי [[מר משה סופר]]]] | ||
ספר '''כף החיים''' הינו ספר הלכה על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] במלואו וחלק [[יורה דעה]] במקצתו, מהות הספר ביאורים והשלמות על ה[[שולחן ערוך]] ל[[מרן]] [[רבי יוסף קארו]] מ[[צפת]]. חיברו [[רבי יעקב חיים סופר (הראשון)]], שזכה ועלה ל[[ארץ ישראל]] ל[[ירושלים]] ושם התחיל את ביאורו הגדול על ה[[שולחן ערוך]]. | |||
נכתב הכף החיים על ה[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] וחלק [[יורה דעה]] [עד סימן קיט], כאדם האוכל מן כף ([[כף החיים]]) שעל השולחן ([[שולחן ערוך]]) עם [[המפה]] (הגהות [[הרמ"א]]) ושותה על שולחנו מים מן הבאר ([[באר הגולה (רבקש)]]). | |||
*במרכז הספר נדפסו דברי ה[[שלחן ערוך]] מאת [[מרן]] [[רבי יוסף קארו]] שהתגורר ב[[צפת]] ועלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[טולדו]] ה[[עיר הבירה]] ב[[ספרד]] בזמנו{{הערה| טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך 476 שנה, בין השנים 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. כיום טולדו היא [[עיר הבירה]] ב[[פרובינציית טולדו אנדלוסיה]] והמחוז האוטונומי של [[קסטיליה-לה מנצ'ה]] שבמדינת [[ספרד]]}} הנקראת [[טולדו ירושלים דספרד]]. | |||
*ועמו מצורף הגהות הנקראים [[מפה]] פרושה או [[המפה]] הפרושה, מאת [[הרמ"א]] שהינו [[רבי משה איסרל'ש]] מ[[קראקא]] ה[[עיר הבירה]] של מדינת [[פולין]]. | |||
*ומצדי הספר ציוני הגהות ספר [[באר הגולה (רבקש)]] של רבי [[משה רבקה'ש]] מ[[ווילנא]] ה[[עיר הבירה]] של מדינת [[ליטא]] שבמחוז מדינת [[רוסיה]] הנקראת [[וילנא ירושלים דליטא]]{{הערה| פרט מעניין שכל הנזכרים כולל הרב [[כף החיים]] והרב [[עובדיה יוסף]] באו מ[[עיר הבירה]] של מדינתם ושימשו בה כמחברים, מה שאומר שכמה יצדקו דברי חכמים, שעתידה ירושלים להיות אורו של עולם כדברי חכמים ב[[תלמוד]] וב[[מדרש]]: "עֲשָׁרָה קַבִּים יוֹפִי יָרְדוּ לְעוֹלָם, תִּשְׁעָה - נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶחָד - כֹּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ." (מסכת [[קידושין]] מ"ט, ב'), "אין לך יופי כיופי של ירושלים" (שם כ"ח), "ירושלים אורו של עולם, שנאמר 'והלכו גוים לאורך', ומי הוא אורה של ירושלים, הקב"ה! דכתיב, 'והיה לך ה' לאור עולם'." ([[בראשית רבה]] נ"ט, ח')}}. | |||
*ולמטה מדבריהם פירוש [[כף החיים]] מאת רבי [[יעקב חיים סופר]]. | |||
המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר '''[[מר משה סופר]]''' מ[[ירושלים]] שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק [[יורה דעה]] כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת מ[[הרב עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] ובאותו זמן [[הרב הראשי]] ל[[פתח תקווה]] הנקראת [[אם המושבות]]{{הערה| ושימש גם כ[[ראב"ד]] [[קהיר]] ה[[עיר הבירה]] של [[מצרים]]}}, שהסכים לכך ושילם לו שכרו במיטב. <br> הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך מבני [[עדות אשכנז]] ובני [[עדות ספרד]], ועוד, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו. <br> הספר משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]]. | |||
הספר | |||
==הסכמות וברכות== | |||
חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי [[ירושלים]] ו[[צפת]] בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: | |||
* [[הרב יעקב שאול אלישר]], המכונה '''יש"א ברכה''', יליד [[צפת]], [[הראשון לציון]] ו[[ראב"ד]] [[ירושלים]] ה[[עיר הבירה]] ב[[ארץ ישראל|פלשתינה ארץ ישראל]] ורב מקהלות ה[[ספרדים]]. | |||
* [[הרב חיים ברלין]], רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]] ומלפנים [[ראב"ד]] [[מוסקובה]] ה[[עיר הבירה]] ב[[רוסיה]]. | |||
* [[הרב יעקב דוד וילבסקי]] בן זאב, המכונה [[רידב"ז]], ששימש כ[[ראב"ד]] במקומות דלהלן: [[סלוצק]] שבמחוז [[ליטא]], [[שיקאגו]] ב[[ארצות הברית]], [[ניו יורק]] ה[[עיר הבירה]] ב[[ארצות הברית]], [[צפת]] [[ארץ ישראל]]{{הערה| כפי סדר רבנותו בערים אלו}}. | |||
* [[הרב יוסף חיים זוננפלד]], מ[[פרסבורג]] ה[[עיר הבירה]] ב[[הונגריה]] הנקראת [[פרשבורג ירושלים דהונגריה]] (כיום שמה [[ברטיסלאבה]] ה[[עיר הבירה]] ב[[סלובקיה]]) רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]]{{הערה| ההסכמות כפי סדר הדפסתם בספרי הרב זצלה"ה}}. | |||
==הדפסת הספר== | |||
*בספר יש עשרה כרכים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב). | |||
*הספר [[כף החיים]] באותיות כתב רש"י מאירות עינים הודפס במהדורות רבות 70 שנים{{הערה| וסימנך: '''לקץ שבעים נושעתי'''}} על ידי בן המחבר [[מר משה סופר]] מ[[ירושלים]] ובנו רבי '''יצחק''' [[שלום סופר]] נכד המחבר מ[[ירושלים]], ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות '''[[האיש היקר]]''' רבי [[אהרון מזרחי]]{{הערה|בן מנחם מני וכאתון זצ"ל נפטר בחודש אייר ה'תשס"ג}} מ[[ירושלים]]. | |||
*לראשונה הודפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים עם רבבות פתיחת ראשי תיבות והבאת מראי מקומות על פי כתב יד המחבר שנמצא בגניזת בית כנסת בבא תמא ב[[ירושלים]] על ידי ניני המחבר, יצא לאור עולם בשעה טובה ומוצלחת מזל טוב וברכה ביום א' [[טבת]] [[ראש חודש]] [[טבת]] שנת [[ה'תשע"ה]]. | |||
*ספר [[כף החיים]] במתכנותו הישנה קיים במאגרים התורניים. | |||
== | ==ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים== | ||
* א. ספר [[קיצור שולחן ערוך (טולידאנו)]] של ר' [[רפאל ברוך טולידאנו]] מ[[בני ברק]] בנוי ומיוסד [[רובו ככולו]] על הספר [[כף החיים]]. | |||
*במכתבו להרב [[עובדיה יוסף]] בשו"ת [[יביע אומר]] (חלק ו סימן מח) כתב ר' [[רפאל ברוך טולידאנו]] תושב [[ארץ ישראל]] בעיר [[בני ברק]] שהיה מלפנים [[ראב"ד]] [[מקנאס]] שב[[מרוקו]] הנקראת [[מקנס ירושלים דמרוקו]] אל הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] מ[[ירושלים]], וזו לשונו: | |||
*לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר [[עובדיה יוסף]] שליט"א. | |||
יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו [[יביע אומר]] חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... | |||
וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו [[תלמידי חכמים]] מאחינו ה[[אשכנזים]] התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר [[קיצור שולחן ערוך]] של הגאון [[רבי שלמה גנצפריד]] זצ"ל, שהוא על פי [[הרמ"א]] ואחרוני [[רבני אשכנז]], ולכן עלה בדעתי לחבר [[קיצור שולחן ערוך]] על פי [[מרן]] ורבותינו האחרונים ה[[ספרדים]] שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים.. | |||
"ואינה השם לידי ספר הקדוש [[כף החיים]] שחיבר הרב הגאון המקובל [[רבי יעקב חיים סופר]] זצ"ל", ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. | |||
וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר [[כף החיים]] הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר ה'''חיים''' וה'''שלום''', אכי"ר. | |||
החותם בברכת ה[[תורה]]: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרב הראשי ו[[ראב"ד]] ב[[מקנאס]] ואגפיה [[מרוקו]]]. | |||
* ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי [[האר"י]] ותלמידיו, ועל הספר יצא הספר [[שולחן אריאל]] על [[שלחן ערוך]] מאת ר' [[בנימין קרעי]] מ[[ירושלים]] המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי [[האר"י]] וב[[כף החיים]]. | |||
*הספר דומה במבנהו לספר [[משנה ברורה]], אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים. | |||
==הנצחתו== | |||
על שמו לכבודו ולכבוד תורתו [[עיריית ירושלים]] קראה ב[[ירושלים]] בשכונת [[נוה יעקב]] רחוב בשם [[רחוב כף החיים (ירושלים)]], וכן רחוב בעיר [[ביתר]] בשם [[רחוב כף החיים (ביתר)]]. | |||
=='''חכמי הכף'''== | |||
== ספרים שנקראו בשם כף כפים וכיוצא הבאים לאחר הספר [[כף נחת]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם:== | |||
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – מאת ר' [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] מהעיר [[סאפי]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]]. | |||
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו ר' [[אברהם היילבוט]] בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]]. | |||
*השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על כל [[ששה סדרי משנה]], מאת [[רבי שניאור פייבוש בן יעקב]]. | |||
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת ר' [[יוסף טאיטאצאק]], הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד. | |||
*החמישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א). | |||
*השישי; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום. | |||
*השביעי; ספר [[כפות זהב]] – מאת ר' [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות''' – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו). | |||
*השמיני; ספר '''איבחון לפי כף הרגל''' – מדריך עצמי לגילוי דברים רבים בנפש האדם על פי חכמת כף הרגל, מאת '''אבי גרינברג''' (סטימצקי ספרים 2011). | |||
*התשיעי: ספר [[כף אחת]] – לר' [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", ה[[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]]. | |||
*העשירי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת ר' [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן". | |||
*האחד עשר; ספר [[כפות כסף]] – מאת ר' [[יוסף אבן כספי]], על מגילת [[רות]] ומגילת [[איכה]], והודפס על [[איכה]] ב'''אגרות יש"ר''' (חלק ב' דף מ"ה). | |||
*השנים עשר; ספר [[שמות בארץ – כפות תמרים]] – מאת ר' [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]], שנת [[ה'תרצ"א]]. | |||
*השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]). | |||
*הארבעה עשר; ספר [[כף אחת (השני)]] – מאת [[הרב יהודה]], שם ספר הנמצא ביד ר' [[מענדיל לאנדעסבערג]] ב[[קרעמניץ]] "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל. | |||
*החמישה עשר; קונטרס [[נפשי בכפי]] – מאת ר' [[יחיאל מיכל לובצקי]] ב"ר [[אליהו יהודה לובצקי]], הודפס ב[[בית שמש]] ב[[ה'תשע"א]], [[2011]], על [[עשרת הזכירות]] סובב על מזמור ל"ד ב[[תהלים]]. | |||
*השישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת ר' [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]]. | |||
*השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה. | |||
*השמונה עשר; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' – (שו"ת, הודפס ב[[מונקאטש]] ה'תרצ"ג, 1933) מאת ר' [[אהרן סג"ל הלוי אפשטיין]] ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין. | |||
*התשעה עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות [[נטילת ידים]] מאת ר' [[שמואל פרץ]] בן [[מיכאל פרץ]] (הודפס ב[[טקמצ'אלקו]], [[מקסיקו]], שנת [[ה'תשס"ח]]-[[ה'תשע"ד]]). | |||
*העשרים; ספר [[משאת כפי]] – מאת ר' [[דוד קאהן]] בן [[צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות [[תפילה]] (הודפס ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] ([[ה'תשמ"ה]], [[ה'תשס"ט]]). | |||
*העשרים ואחד; ספר [[כף ירך יעקב]] – פירוש על ה[[תורה]]. | |||
*העשרים ושנים; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]] – [[תורכיה]], השני הינו [[כף החיים (סופר)]]. | |||
*העשרים ושלוש; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת [[רבי יעקב חיים סופר]], י' חלקים על ה[[שלחן ערוך]], וכרך א' על [[או"ח]] הודפס בפני עצמו בלי ה[[שלחן ערוך]] (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו ב[[ירושלים החדשה]], ההדפסה החלה משנת [[ה'תרס"ה]] ועד שנת [[ה'תשע"ט]] 115 שנים. | |||
* העשרים וארבע: ספר [[תולדות כף החיים]]– מאת ר' [[חכם סופר]] אברהם אליעזר סופר מ[[ירושלים]], הודפס בירושלים בשנת [[ה'תש"ע]]. | |||
*העשרים וחמש: ספר הגדה של פסח '''פניני כף החיים''' מאת הרב [[נחום סילמן]], בשלהי ההגדה ישנם פרקי חיים מתולדותיו שהם תוספת לעובדות ומעשי רב המשובצים בתוך ההגדה כל דבר במקומו, כ-40 עמו' גדושים בחומר היסטורי מרתק ומעניין מהם הנהגות ועובדות רבות הרואות אור למורשה" (609 עמ' הוצאת "מורשה"). | |||
*העשרים ושש; ספר [[כף זכות]] – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]). | |||
*העשרים ושבע; ספר [[כף זכות]] – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]]. | |||
*העשרים ושמונה; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת ר' [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]]. | |||
*העשרים ותשע; ספר '''כפי אהרן תליתאה''', מאמרות, הערות, ליקוטי הלכות ואגדות, חיברו הרב [[אהרן יצחק זסלנסקי]] אביו של ראש המוסד הראשון של מדינת ישראל [[ראובן (זסלנסקי) שילוח]] הודפס בירושלים שנת [[ה'תשכ"ז]]. | |||
*השלושים; ספר [[כפות המנעול]] – מאת ר' [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] – [[וויען]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]]. | |||
* השלושים ואחד: ספר [[נשיאת כפים כהלכתה]] - כולל ההלכות והמנהגים ומקורותיהם וטעמיהם, בצירוף ליקוט מספרי השו"ת והוראות מפוסקי זמנינו, מאת ר' '''משה בן יששכר דוב גרוס הכהן''' (הוצאה מ' גרוס, 336 עמודים). | |||
*השלושים ושנים; ספר [[נקי כפים (הראשון)]] – מאת ר' [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר [[גיל אהרן]], ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת ר' [[אברהם הכהן רפפורט]] בעל איתן האזרחי. | |||
*ועלו ל"ב כפים, כמו שכתוב (תהלים כד, ד); '''נְקִ֥י "כַפַּ֗יִם" וּֽבַר־"לֵ֫בָ֥ב" אֲשֶׁ֤ר לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה'''׃ | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־09:17, 29 באוגוסט 2023
|
|
ספר כף החיים הינו ספר הלכה על שולחן ערוך חלק אורח חיים במלואו וחלק יורה דעה במקצתו, מהות הספר ביאורים והשלמות על השולחן ערוך למרן רבי יוסף קארו מצפת. חיברו רבי יעקב חיים סופר (הראשון), שזכה ועלה לארץ ישראל לירושלים ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.
נכתב הכף החיים על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט], כאדם האוכל מן כף (כף החיים) שעל השולחן (שולחן ערוך) עם המפה (הגהות הרמ"א) ושותה על שולחנו מים מן הבאר (באר הגולה (רבקש)).
- במרכז הספר נדפסו דברי השלחן ערוך מאת מרן רבי יוסף קארו שהתגורר בצפת ועלה לארץ ישראל מטולדו העיר הבירה בספרד בזמנו[1] הנקראת טולדו ירושלים דספרד.
- ועמו מצורף הגהות הנקראים מפה פרושה או המפה הפרושה, מאת הרמ"א שהינו רבי משה איסרל'ש מקראקא העיר הבירה של מדינת פולין.
- ומצדי הספר ציוני הגהות ספר באר הגולה (רבקש) של רבי משה רבקה'ש מווילנא העיר הבירה של מדינת ליטא שבמחוז מדינת רוסיה הנקראת וילנא ירושלים דליטא[2].
- ולמטה מדבריהם פירוש כף החיים מאת רבי יעקב חיים סופר.
המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר מר משה סופר מירושלים שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת מהרב עובדיה יוסף הראשון לציון ובאותו זמן הרב הראשי לפתח תקווה הנקראת אם המושבות[3], שהסכים לכך ושילם לו שכרו במיטב.
הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך מבני עדות אשכנז ובני עדות ספרד, ועוד, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.
הספר משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית.
הסכמות וברכות[עריכה]
חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי ירושלים וצפת בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר:
- הרב יעקב שאול אלישר, המכונה יש"א ברכה, יליד צפת, הראשון לציון וראב"ד ירושלים העיר הבירה בפלשתינה ארץ ישראל ורב מקהלות הספרדים.
- הרב חיים ברלין, רב מקהלות האשכנזים בירושלים ומלפנים ראב"ד מוסקובה העיר הבירה ברוסיה.
- הרב יעקב דוד וילבסקי בן זאב, המכונה רידב"ז, ששימש כראב"ד במקומות דלהלן: סלוצק שבמחוז ליטא, שיקאגו בארצות הברית, ניו יורק העיר הבירה בארצות הברית, צפת ארץ ישראל[4].
- הרב יוסף חיים זוננפלד, מפרסבורג העיר הבירה בהונגריה הנקראת פרשבורג ירושלים דהונגריה (כיום שמה ברטיסלאבה העיר הבירה בסלובקיה) רב מקהלות האשכנזים בירושלים[5].
הדפסת הספר[עריכה]
- בספר יש עשרה כרכים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב).
- הספר כף החיים באותיות כתב רש"י מאירות עינים הודפס במהדורות רבות 70 שנים[6] על ידי בן המחבר מר משה סופר מירושלים ובנו רבי יצחק שלום סופר נכד המחבר מירושלים, ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות האיש היקר רבי אהרון מזרחי[7] מירושלים.
- לראשונה הודפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים עם רבבות פתיחת ראשי תיבות והבאת מראי מקומות על פי כתב יד המחבר שנמצא בגניזת בית כנסת בבא תמא בירושלים על ידי ניני המחבר, יצא לאור עולם בשעה טובה ומוצלחת מזל טוב וברכה ביום א' טבת ראש חודש טבת שנת ה'תשע"ה.
- ספר כף החיים במתכנותו הישנה קיים במאגרים התורניים.
ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים[עריכה]
- א. ספר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) של ר' רפאל ברוך טולידאנו מבני ברק בנוי ומיוסד רובו ככולו על הספר כף החיים.
- במכתבו להרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן מח) כתב ר' רפאל ברוך טולידאנו תושב ארץ ישראל בעיר בני ברק שהיה מלפנים ראב"ד מקנאס שבמרוקו הנקראת מקנס ירושלים דמרוקו אל הרב עובדיה יוסף הראשון לציון מירושלים, וזו לשונו:
- לכבוד ידידנו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמהר"ר עובדיה יוסף שליט"א.
יהי שלום בחילו שלוה בארמנותיו. ספרו יביע אומר חלק א' הגיעני, ובעייני בו התענגתי מרוב חריפותו וגאונותו, יהי רצון שעוד יפוצו מעינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה..... וזאת להודיע למעלת כבוד תורתו כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שולחן ערוך של הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שולחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים.. "ואינה השם לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל", ואמרתי עת לעשות להשם, ובעזרת השם יתברך ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעלת כבוד תורתו תחזינה מישרים. וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעלת כבוד תורתו יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ולרום כת"ר החיים והשלום, אכי"ר. החותם בברכת התורה: רפאל ברוך טולידאנו ס"ט [מלפנים הרב הראשי וראב"ד במקנאס ואגפיה מרוקו].
- ב. כמו כן בספר מצטט רבות מכתבי האר"י ותלמידיו, ועל הספר יצא הספר שולחן אריאל על שלחן ערוך מאת ר' בנימין קרעי מירושלים המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף החיים.
- הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים.
הנצחתו[עריכה]
על שמו לכבודו ולכבוד תורתו עיריית ירושלים קראה בירושלים בשכונת נוה יעקב רחוב בשם רחוב כף החיים (ירושלים), וכן רחוב בעיר ביתר בשם רחוב כף החיים (ביתר).
חכמי הכף[עריכה]
ספרים שנקראו בשם כף כפים וכיוצא הבאים לאחר הספר כף נחת ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:[עריכה]
- הראשון: ספר כף נחת (הראשון) – מאת ר' יצחק גבאי מחכמי המערב היא מרוקו מהעיר סאפי על ששה סדרי משנה פירוש צח וקל. פירושו למסכת מגילה שהודפס לראשונה בשנת ה'שפ"ה, והודפס שוב בקושטא שנת ה'ת"ד, הודפס מחדש לאחרונה בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.
- השני: ספר כף נחת (השני) – יש ספר נוסף בשם זה כף נחת (השני) אשר חיברו ר' אברהם היילבוט בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.
- השלישי; ספר מלא כף נחת – ביאור על כל ששה סדרי משנה, מאת רבי שניאור פייבוש בן יעקב.
- הרביעי: ספר כף הקטורת – פירוש קבלי לספר תהילים, מאת ר' יוסף טאיטאצאק, הספר יצא בהוצאת אידרא 2018 ההדרתו של אריה נאמן[8], הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
- החמישי: ספר כף נקי – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב כליפא בן מלכא המכונה: רכב"ם; אסף, מהעיר סאפי-אספי אגאדיר מרוקו, תלמיד רבי יהודה בן עטר מפס, ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
- השישי; ספר כף היד בראי הנפש – מאת תלמה בריל, הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק בכירולוגיה איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.
- השביעי; ספר כפות זהב – מאת ר' יוסף הכהן כ"ץ ב"ר אשר הכהן כ"ץ נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס בווילנא והוראדנא ה'תקצ"ו, ג' חלקים, ענף עץ אבות – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
- השמיני; ספר איבחון לפי כף הרגל – מדריך עצמי לגילוי דברים רבים בנפש האדם על פי חכמת כף הרגל, מאת אבי גרינברג (סטימצקי ספרים 2011).
- התשיעי: ספר כף אחת – לר' חיים יוסף דוד אזולאי הנקרא החיד"א מירושלים עוסק בעניני סגולות ובעניני "תפילה שהיא עמוד העבודה", החיד"א מצוטט רבות בספריו את הרב כף נקי אך בתוספת וי"ו, הרב כף ונקי.
- העשירי: ספר כף הכהן–חסדי כהונה – מאת ר' אברהם הכהן יצחקי ראש רבני תוניסיה והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, כף הכהן הינן חידושים על התנ"ך על פי הקבלה. מצורף לו חסדי כהונה - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
- האחד עשר; ספר כפות כסף – מאת ר' יוסף אבן כספי, על מגילת רות ומגילת איכה, והודפס על איכה באגרות יש"ר (חלק ב' דף מ"ה).
- השנים עשר; ספר שמות בארץ – כפות תמרים – מאת ר' משה בן שלמה אבן חביב, הודפס בווארשא, שנת ה'תרצ"א.
- השלושה עשר; ספר כף הסיידים – בתוך הספר זכרונות לבית דוד, מאת פרופסור צבי חיים רקנדורף (הודפס בוארשא דפוס אחיאסף, 1893).
- הארבעה עשר; ספר כף אחת (השני) – מאת הרב יהודה, שם ספר הנמצא ביד ר' מענדיל לאנדעסבערג בקרעמניץ "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; כף אחת עשרה זהב מליאה, הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' יהודה ז"ל הוא הפיוט אלה אזכרה המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; משה בן יעקב ישראל בידינגען מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
- החמישה עשר; קונטרס נפשי בכפי – מאת ר' יחיאל מיכל לובצקי ב"ר אליהו יהודה לובצקי, הודפס בבית שמש בה'תשע"א, 2011, על עשרת הזכירות סובב על מזמור ל"ד בתהלים.
- השישה עשר; ספר נקי כפים (השני) – מאת ר' ישראל יעקב לוגאסי מירושלים.
- השבעה עשר; ספר כפי אהרן (עזריאל) – מאת רבי אהרן עזריאל קנווארטי ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ב' חלקים חידושי הלכה.
- השמונה עשר; ספר כפי אהרן (אפשטיין) חלק א' – (שו"ת, הודפס במונקאטש ה'תרצ"ג, 1933) מאת ר' אהרן סג"ל הלוי אפשטיין ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין.
- התשעה עשר; ספר ארחץ בנקיון כפי – על הלכות נטילת ידים מאת ר' שמואל פרץ בן מיכאל פרץ (הודפס בטקמצ'אלקו, מקסיקו, שנת ה'תשס"ח-ה'תשע"ד).
- העשרים; ספר משאת כפי – מאת ר' דוד קאהן בן צבי משה קאהן, ח' חלקים על הלכות תפילה (הודפס בברוקלין ניו יורק ארצות הברית (ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
- העשרים ואחד; ספר כף ירך יעקב – פירוש על התורה.
- העשרים ושנים; ספר כף החיים (פלג'י) – נהוג לכנות את הספר "כף החיים (פלג'י)" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י (השני) הגאב"ד וראב"ד בטורקיה – תורכיה, השני הינו כף החיים (סופר).
- העשרים ושלוש; ספר כף החיים (סופר) – מאת רבי יעקב חיים סופר, י' חלקים על השלחן ערוך, וכרך א' על או"ח הודפס בפני עצמו בלי השלחן ערוך (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו בירושלים החדשה, ההדפסה החלה משנת ה'תרס"ה ועד שנת ה'תשע"ט 115 שנים.
- העשרים וארבע: ספר תולדות כף החיים– מאת ר' חכם סופר אברהם אליעזר סופר מירושלים, הודפס בירושלים בשנת ה'תש"ע.
- העשרים וחמש: ספר הגדה של פסח פניני כף החיים מאת הרב נחום סילמן, בשלהי ההגדה ישנם פרקי חיים מתולדותיו שהם תוספת לעובדות ומעשי רב המשובצים בתוך ההגדה כל דבר במקומו, כ-40 עמו' גדושים בחומר היסטורי מרתק ומעניין מהם הנהגות ועובדות רבות הרואות אור למורשה" (609 עמ' הוצאת "מורשה").
- העשרים ושש; ספר כף זכות – מאת ר' דוד קוג'ה הודפס (ירושלים ה'תשנ"ג).
- העשרים ושבע; ספר כף זכות – מאת ר' משה דיסקין מירושלים.
- העשרים ושמונה; ספר נשיאת כפים – מאת ר' מאיר סנדר הספר עוסק בברכת כהנים ובהלכות נשיאת כפים בשלחן ערוך, הודפס בשנת ה'תש"ע – 2010.
- העשרים ותשע; ספר כפי אהרן תליתאה, מאמרות, הערות, ליקוטי הלכות ואגדות, חיברו הרב אהרן יצחק זסלנסקי אביו של ראש המוסד הראשון של מדינת ישראל ראובן (זסלנסקי) שילוח הודפס בירושלים שנת ה'תשכ"ז.
- השלושים; ספר כפות המנעול – מאת ר' אברהם פרוסטיץ פירוש על פרקי אבות, הודפס בשנת ה'תקע"ח בוינה – וויען העיר הבירה באוסטריה.
- השלושים ואחד: ספר נשיאת כפים כהלכתה - כולל ההלכות והמנהגים ומקורותיהם וטעמיהם, בצירוף ליקוט מספרי השו"ת והוראות מפוסקי זמנינו, מאת ר' משה בן יששכר דוב גרוס הכהן (הוצאה מ' גרוס, 336 עמודים).
- השלושים ושנים; ספר נקי כפים (הראשון) – מאת ר' אליעזר הכהן כ"צמאן בתוך הספר גיל אהרן, ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת ר' אברהם הכהן רפפורט בעל איתן האזרחי.
- ועלו ל"ב כפים, כמו שכתוב (תהלים כד, ד); נְקִ֥י "כַפַּ֗יִם" וּֽבַר־"לֵ֫בָ֥ב" אֲשֶׁ֤ר לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ↑ טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך 476 שנה, בין השנים 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. כיום טולדו היא עיר הבירה בפרובינציית טולדו אנדלוסיה והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה שבמדינת ספרד
- ↑ פרט מעניין שכל הנזכרים כולל הרב כף החיים והרב עובדיה יוסף באו מעיר הבירה של מדינתם ושימשו בה כמחברים, מה שאומר שכמה יצדקו דברי חכמים, שעתידה ירושלים להיות אורו של עולם כדברי חכמים בתלמוד ובמדרש: "עֲשָׁרָה קַבִּים יוֹפִי יָרְדוּ לְעוֹלָם, תִּשְׁעָה - נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶחָד - כֹּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ." (מסכת קידושין מ"ט, ב'), "אין לך יופי כיופי של ירושלים" (שם כ"ח), "ירושלים אורו של עולם, שנאמר 'והלכו גוים לאורך', ומי הוא אורה של ירושלים, הקב"ה! דכתיב, 'והיה לך ה' לאור עולם'." (בראשית רבה נ"ט, ח')
- ↑ ושימש גם כראב"ד קהיר העיר הבירה של מצרים
- ↑ כפי סדר רבנותו בערים אלו
- ↑ ההסכמות כפי סדר הדפסתם בספרי הרב זצלה"ה
- ↑ וסימנך: לקץ שבעים נושעתי
- ↑ בן מנחם מני וכאתון זצ"ל נפטר בחודש אייר ה'תשס"ג
- ↑ יליד ירושלים בשכונת רחובות היא שכונת הבוכרים