כף נחת (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[כף נחת (השני)]] חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
[[כף נחת (השני)]] חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*שם הספר '''כף נחת''' נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א '''כַ֖ף נָ֑חַת''' מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.
*שם הספר '''כף נחת''' נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א '''כַ֖ף נָ֑חַת''' מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.
=='''חכמי הכף'''-[[כף נחת]]–[[כף הקטורת]]-[[כף נקי]]–[[כף אחת]]-[[כף הכהן]]–[[כף הסיידים]]-[[כפי אהרן]]–[[נקי כפים]]-[[כף החיים]]–[[כף זכות]]==
ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם [[כף החיים]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם:
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – להרה"ק [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו רבי [[אברהם הילבוט בן לייב]] פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*השלישי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]] מאת מופת הדור רבי [[יוסף טאיטאצאק]] אשר [[חוזה המדינה]] [[בנימין זאב הרצל]] נמנה על צאצאיו{{הערה|על פי [[עיטורי כהנים]], 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"}}, רבי [[יוסף טאיטאצאק]] היה חבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]],  הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*הרביעי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*החמישי: ספר [[כף אחת]] – להרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", הרב [[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
*השישי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת רבי [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
*השביעי; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, 1893).
*השמיני; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] –
מאת רבי [[אהרן עזריאל]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב' חלקים חידושי הלכה.
*התשיעי; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' – (שו"ת, הודפס במונקאטש ה'תרצ"ג, 1933) מאת רבי אהרן סג"ל הלוי אפשטיין ב"ר אפרים פישל.
*העשירי; ספר [[נקי כפים (הראשון)]]  –  מאת רבי [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר גיל אהרן.
*האחד עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת הרב [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]].
*השנים עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות נטילת ידים מאת [[שמואל פרץ בן מיכאל פרץ]] (הודפס בטקמצ'אלקו, מקסיקו, שנת ה'תשס"ח-ה'תשע"ד).
*השלשה עשר; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (סופר)]]" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על [[שולחן ערוך]] והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]] - [[תורכיה]].
*הארבע עשר: ספר [[כף החיים (סופר)]].
*החמישה עשר: משאת כפי – מאת [[דוד קאהן בן צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות תפילה (הודפס ב[[ברוקלין]] ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט)
*הארבע עשר: ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).
*החמישה עשר: ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].


==[[כף נחת (הראשון)]]==
==[[כף נחת (הראשון)]]==
ספר '''כף נחת''' להרב הקדוש [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[משניות]] מסכת [[מגילה]] הודפס בשנת [[ה'שפ"ה]] ([[גימטריה]] [[שכינה]] קדושה), והודפס מחדש בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
ספר '''כף נחת''' להרב הקדוש [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[משניות]] מסכת [[מגילה]] הודפס בשנת [[ה'שפ"ה]] ([[גימטריה]] [[שכינה]] קדושה), והודפס מחדש בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].

גרסה מ־16:30, 6 בפברואר 2019

כף נחת (השני) חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.

  • שם הספר כף נחת נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.

חכמי הכף-כף נחתכף הקטורת-כף נקיכף אחת-כף הכהןכף הסיידים-כפי אהרןנקי כפים-כף החייםכף זכות

ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם כף החיים ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:

מאת רבי אהרן עזריאל ראש ישיבת המקובלים בית אל ב' חלקים חידושי הלכה.

כף נחת (הראשון)

ספר כף נחת להרב הקדוש יצחק גבאי מחכמי המערב היא מרוקו על משניות מסכת מגילה הודפס בשנת ה'שפ"ה (גימטריה שכינה קדושה), והודפס מחדש בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.

  1. על פי עיטורי כהנים, 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"
  2. יליד ירושלים בשכונת רחובות היא שכונת הבוכרים