כריעה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
כפיפת הברכיים והטיית הראש והגוף קדימה ב"ברכת אבות" וב"ברכת מודים".
צורת [[מילון הראי"ה:השתחואה|השתחואה]] המכפפת את כל הגוף, כאשר הכח הפועל בזה הוא התנועה של הברכים, בהכרעתה של הכריעה ביחש המתפשט על הגויה כולה. ''' הכריעה '''מורה הכרעת הכוחות הטבעיות כולם, להבין שהמשכם כלא נחשב לעומת ההמשך הכללי [[מילון הראי"ה:שיד ד'|שיד ד']] תעשהו [עפ"י ע"ר א מה, ע"א א 165].


 
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:גוף האדם אבריו ותנועותיו|כרי]]
 
בתפילת העמידה כורעים ארבע פעמים: בתחילת "ברכת אבות" ובסיומה, וכן בתחילת "ברכת מודים" ובסיומה.
 
 
 
הכריעות מורות על הכנעה ויראת כבוד מה', השומע לתפילותינו.
 
 
 
אופן הכריעה הוא כך: הברכיים הצמודות נכפפות בעת אמירת המילה: "ברוך", הראש והגוף נוטים קדימה בבת אחת בעת אמירת המילה: "אתה", וכשמגיע לאמירת המילה: "ה'" יזקוף בנחת, תחילה את ראשו ואחר כך את גופו, כפי שהורו חז"ל: כשהוא כורע - כורע ב"ברוך", וכשהוא זוקף - זוקף ב"ה'".
 
 
 
בתחילת "ברכת מודים", כשאומר את התיבה "מודים", יכפוף בבת אחת את ראשו וגופו וישאר כך, כשהוא עדיין כפוף, עד שיגיע לתיבת "ה'" ואז יזקוף.
 
 
 
בסיום "ברכת מודים", במילים "ברוך אתה ה'", כורעים באותו אופן שבו כורעים ב"ברכת אבות".
 
 
 
 
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־14:28, 26 באוגוסט 2012

צורת השתחואה המכפפת את כל הגוף, כאשר הכח הפועל בזה הוא התנועה של הברכים, בהכרעתה של הכריעה ביחש המתפשט על הגויה כולה. הכריעה מורה הכרעת הכוחות הטבעיות כולם, להבין שהמשכם כלא נחשב לעומת ההמשך הכללי שיד ד' תעשהו [עפ"י ע"ר א מה, ע"א א 165].