כרת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
דיני כרת מרוכזים בעיקר במסכת [[כריתות]].
'''בחילוק בין כרת לשאר מיתה בידי שמיים''' יש כמה שיטות בראשונים ובאחרונים:
'''בחילוק בין כרת לשאר מיתה בידי שמיים''' יש כמה שיטות בראשונים ובאחרונים:
 
@ בכרת בניו נכרתים ובמיתה בידי שמיים רק ימיו מתקצרים {{מקור|רש"י שבת כה. ד"ה וכרת|כן}}.
א) בכרת בניו נכרתים ובמיתה בידי שמיים רק ימיו מתקצרים {{מקור|(רש"י שבת כה. ד"ה וכרת)}}.
@ בכרת מת בן חמישים ובמיתה בידי שמיים מת בן שישים {{מקור|ירושלמי ביכורים פרק ב, הובא בתוס' שבת כה. ד"ה כרת ובתוס' יבמות ב. ד"ה אשת|כן}}.
 
@ בכרת מת בן שישים ובמיתה בידי שמיים אין קצבה מתי ימות {{מקור|תוס' שבת כה. ד"ה כרת|כן}}.
ב) בכרת מת בן חמישים ובמיתה בידי שמיים מת בן שישים {{מקור|(ירושלמי ביכורים פרק ב, הובא בתוס' שבת כה. ד"ה כרת ובתוס' יבמות ב. ד"ה אשת)}}.
@ בכרת נענש גם לאחר מיתה (אם לא עשה תשובה) ובמיתה בידי שמיים אינו נענש לאחר מיתה {{מקור|רמב"ם בפירוש המשנה וברטנורא סוף פרק הנשרפין|כן}}.
 
@ השדי חמד {{מקור|ח"ג כ-צו עמוד 189 ד"ה ומזה|כן}} הביא דעה מחודשת שאין שום חילוק בין כרת למיתה בידי שמיים, והביא דעה נוספת שמיתה בידי שמיים אפילו חמורה יותר מכרת. אך נשאר עליהם בצ"ע שמהגמרא {{מקור|בבלי:שבת כה.|כן}} מוכח שכרת חמור יותר.
ג) בכרת מת בן שישים ובמיתה בידי שמיים אין קצבה מתי ימות {{מקור|(תוס' שבת כה. ד"ה כרת)}}.
 
ד) בכרת נענש גם לאחר מיתה (אם לא עשה תשובה) ובמיתה בידי שמיים אינו נענש לאחר מיתה {{מקור|(רמב"ם בפירוש המשנה וברטנורא סוף פרק הנשרפין)}}.
 
ה) השדי חמד {{מקור|(ח"ג כ-צו עמוד 189 ד"ה ומזה)}} הביא דעה מחודשת שאין שום חילוק בין כרת למיתה בידי שמיים, והביא דעה נוספת שמיתה בידי שמיים אפילו חמורה יותר מכרת. אך נשאר עליהם בצ"ע שמהגמרא {{מקור|(שבת כה.)}} מוכח שכרת חמור יותר.


{{מקור|(והרמב"ן (סוף פרשת אחרי מות) כתב שיש שלושה סוגי כרת: מת בן שישים, נכרת מהעולם הבא, מת בנערותו ואין לו לא עולם הבא ולא תחיית המתים)}}.
{{מקור|(והרמב"ן (סוף פרשת אחרי מות) כתב שיש שלושה סוגי כרת: מת בן שישים, נכרת מהעולם הבא, מת בנערותו ואין לו לא עולם הבא ולא תחיית המתים)}}.


==בדינים שונים==
==בדינים שונים==
'''אשה במצוות''' - מצוות עשה שהזמן גרמא ויש בה כרת, לתוס' {{מקור|(מגילה כ. ד"ה דכתיב)}} אשה כן חייבת לקיים את המצווה אע"פ שהזמן גרמא, כגון מילה, לולא גזיה"כ שפטורה (לדעות שהזמן גרמא<ref>בערך אשה במצוות בסעיף "בדינים שונים" (ד"ה מילת בנה) הבאנו שיש שביארו באופנים אחרים.</ref>), אך ספר גופי הלכות {{מקור|(שיד, הובא בשער המלך עבודה זרה יב-ג בתחילתו)}} כתב שפטורה. והמנחת חינוך {{מקור|(ב-ג [ט])}} הסתפק בזה.
'''אשה במצוות''' - מצוות עשה שהזמן גרמא ויש בה כרת, לתוס' {{מקור|מגילה כ. ד"ה דכתיב|כן}} אשה כן חייבת לקיים את המצווה אע"פ שהזמן גרמא, כגון מילה, לולא גזיה"כ שפטורה (לדעות שהזמן גרמא<ref>בערך אשה במצוות בסעיף "בדינים שונים" (ד"ה מילת בנה) הבאנו שיש שביארו באופנים אחרים.</ref>), אך ספר גופי הלכות {{מקור|שיד, הובא בשער המלך עבודה זרה יב-ג בתחילתו|כן}} כתב שפטורה. והמנחת חינוך {{מקור|ב-ג [ט]|כן}} הסתפק בזה.
 
'''קים ליה בדרבה מיניה''' - הסתפק הקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות פד)}} בספק חיוב כרת, שאפילו לדעות שספק חיוב מיתה לא פטור מתשלומין<ref>הובא בערך קים ליה בדרבה מיניה בסעיף "בעבירות שונות" ד"ה ספק חיוב מיתה.</ref>, אולי הוא דווקא משום שמספק פטור ממיתה, אך ספק כרת, שקמי שמיא גליא וחייב - אולי כן יפטור מתשלומין, או שלא יפטור משום שכל דין חייבי כרת נלמד מחייבי מיתה, ודיו לבא מן הדין להיות כנידון.
 
'''חצי שיעור''' - איסור שאין בו כרת יש אומרים שחצי שיעור בו מותר מן התורה, שאינו דומה לחלב {{מקור|(הביאם הרש"ש קידושין נ. על רש"י ד"ה שליח)}}.


'''אין עונשין מן הדין''' {{מקור|(מכות ה:)}} - ובכרת ומיתה בידי שמיים נחלקו הראשונים האם עונשים בהם מן הדין:
'''קים ליה בדרבה מיניה''' - הסתפק הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות פד|כן}} בספק חיוב כרת, שאפילו לדעות שספק חיוב מיתה לא פטור מתשלומין<ref>הובא בערך קים ליה בדרבה מיניה בסעיף "בעבירות שונות" ד"ה ספק חיוב מיתה.</ref>, אולי הוא דווקא משום שמספק פטור ממיתה, אך ספק כרת, שקמי שמיא גליא וחייב - אולי כן יפטור מתשלומין, או שלא יפטור משום שכל דין חייבי כרת נלמד מחייבי מיתה, ודיו לבא מן הדין להיות כנידון.


א) תוס' הרא"ש כתב שכן עונשים עונשי שמיים מן הדין {{מקור|(קידושין נז: ד"ה אי, וכן כתב ספר המקנה ד-ב אות ג. וכן כתב שער המלך שחיטה פרק ב לגבי כרת)}}.
'''חצי שיעור''' - איסור שאין בו כרת יש אומרים שחצי שיעור בו מותר מן התורה, שאינו דומה לחלב {{מקור|הביאם הרש"ש קידושין נ. על רש"י ד"ה שליח|כן}}.


ב) הרשב"ם {{מקור|(בבא בתרא פח: ד"ה למעוטי)}} ותוס' {{מקור|(חולין קטו: ד"ה מה)}} כתבו שאין עונשים כרת מן הדין, והוסיף האתוון דאורייתא {{מקור|(כה בתחילתו ד"ה הן אמת)}} שדין מיתה בידי שמיים כדין כרת {{מקור|(וכן כתב כללי התלמוד כללי הקל וחומר ג (מודפסים בסוף מסכת ברכות עמוד 98) שאין עונשים בכרת ומיתה בידי שמיים)}}.
'''אין עונשין מן הדין''' {{מקור|בבלי:מכות ה:|כן}} - ובכרת ומיתה בידי שמיים נחלקו הראשונים האם עונשים בהם מן הדין:
@ תוס' הרא"ש כתב שכן עונשים עונשי שמיים מן הדין {{מקור|קידושין נז: ד"ה אי, וכן כתב ספר המקנה ד-ב אות ג. וכן כתב שער המלך שחיטה פרק ב לגבי כרת|כן}}.
@ הרשב"ם {{מקור|בבא בתרא פח: ד"ה למעוטי|כן}} ותוס' {{מקור|חולין קטו: ד"ה מה|כן}} כתבו שאין עונשים כרת מן הדין, והוסיף האתוון דאורייתא {{מקור|כה בתחילתו ד"ה הן אמת|כן}} שדין מיתה בידי שמיים כדין כרת {{מקור|(וכן כתב כללי התלמוד כללי הקל וחומר ג (מודפסים בסוף מסכת ברכות עמוד 98) שאין עונשים בכרת ומיתה בידי שמיים)}}.


וביאר האתוון דאורייתא {{מקור|(שם)}} ששורש מחלוקתם בטעם שאין עונשים מן הדין: אם הטעם הוא שחוששים לפירכא על הק"ו - בידי שמיים אין חשש פירכא, שהקב"ה יודע אם יש פירכא או לא, ואם הטעם שהעונש לא מספיק לעבירה זו - גם בידי שמיים לא יענש {{מקור|(במחלוקתם דן גם בבית האוצר ח"א כלל נט)}}<ref>ביארנו את טעמים אלו, עוד טעם שלישי ונפק"מ נוספות ביניהם, בערך אין עונשים ומזהירין מן הדין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>.
וביאר האתוון דאורייתא {{מקור|שם|כן}} ששורש מחלוקתם בטעם שאין עונשים מן הדין: אם הטעם הוא שחוששים לפירכא על הק"ו - בידי שמיים אין חשש פירכא, שהקב"ה יודע אם יש פירכא או לא, ואם הטעם שהעונש לא מספיק לעבירה זו - גם בידי שמיים לא יענש {{מקור|במחלוקתם דן גם בבית האוצר ח"א כלל נט|כן}}<ref>ביארנו את טעמים אלו, עוד טעם שלישי ונפק"מ נוספות ביניהם, בערך אין עונשים ומזהירין מן הדין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>.


'''קרבן חטאת''' חייבים רק על עבירה שעונשה כרת במזיד. וחקרו האם הוא סיבה, דהיינו שחיוב הכרת במזיד מחייב קרבן בשוגג, או שהוא סימן, שעבירה שיש בה כרת במזיד, יש בה קרבן בשוגג {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-י)}}.
'''קרבן חטאת''' חייבים רק על עבירה שעונשה כרת במזיד. וחקרו האם הוא סיבה, דהיינו שחיוב הכרת במזיד מחייב קרבן בשוגג, או שהוא סימן, שעבירה שיש בה כרת במזיד, יש בה קרבן בשוגג {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-י|כן}}.


'''כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני''' {{מקור|(תמורה ד:)}}. אך בחיוב מיתה וכרת לכו"ע מהני, שחיוב כרת ומיתה שייך רק בגלל שעשה את המעשה האסור, ואם לא היה מועיל לא היה אפשר להענישו במיתה וכרת {{מקור|(זכר יצחק ח"א מו ד"ה ועל)}}.
'''כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני''' {{מקור|בבלי:תמורה ד:|כן}}. אך בחיוב מיתה וכרת לכו"ע מהני, שחיוב כרת ומיתה שייך רק בגלל שעשה את המעשה האסור, ואם לא היה מועיל לא היה אפשר להענישו במיתה וכרת {{מקור|זכר יצחק ח"א מו ד"ה ועל|כן}}.


'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|(כתובות נ.)}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המגן אברהם {{מקור|(או"ח תרנו-ו)}} בעשה שיש בו כרת, דהיינו פסח ומילה, האם חייב לבזבז בשבילו את כל ממונו.
'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|בבלי:כתובות נ.|כן}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המגן אברהם {{מקור|או"ח תרנו-ו|כן}} בעשה שיש בו כרת, דהיינו פסח ומילה, האם חייב לבזבז בשבילו את כל ממונו.


'''יהרג ואל יעבור''' - באיסורים משלוש העבירות (עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים) שאין בהם שום מציאות של מיתה או כרת, כגון אלמנה לכהן גדול, שהיא עריות אך אין בה מיתה, נחלקו הפוסקים האם יהרג או יעבור {{מקור|(שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות י)}}.
'''יהרג ואל יעבור''' - באיסורים משלוש העבירות (עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים) שאין בהם שום מציאות של מיתה או כרת, כגון אלמנה לכהן גדול, שהיא עריות אך אין בה מיתה, נחלקו הפוסקים האם יהרג או יעבור {{מקור|שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות י|כן}}.


==חוזק==
==חוזק==
'''עשה שיש בו כרת''' כגון קרבן פסח, דוחה עשה שאין בו כרת {{מקור|(פסחים נט.)}}.
'''עשה שיש בו כרת''' כגון קרבן פסח, דוחה עשה שאין בו כרת {{מקור|בבלי:פסחים נט.|כן}}.


ר"י סובר שהוא דוחה אפילו אם אינו בעידנא, דהיינו שהעשה שיש בו כרת לא חל באותו הרגע של העשה הנדחה, וטעמו שכיוון שהעשה שיש בו כרת חמור יותר - לא צריך את דין בעידנא {{מקור|(שלא כדין עשה דוחה לא תעשה שצריך להיות בעידנא. והמנחת חינוך (תקלח-א [ב] ד"ה ועיין) למד מכך שגם בדין עשה דוחה לא תעשה, אם העשה חמור והלא תעשה קל, כגון שישנו בשאלה - אין צריך בעידנא)}}. אך מריב"א משמע שחולק וסובר שכן צריך להיות בעידנא {{מקור|(תוס' פסחים נט. ד"ה דאתי)}}.
ר"י סובר שהוא דוחה אפילו אם אינו בעידנא, דהיינו שהעשה שיש בו כרת לא חל באותו הרגע של העשה הנדחה, וטעמו שכיוון שהעשה שיש בו כרת חמור יותר - לא צריך את דין בעידנא {{מקור|(שלא כדין עשה דוחה לא תעשה שצריך להיות בעידנא. והמנחת חינוך (תקלח-א [ב] ד"ה ועיין) למד מכך שגם בדין עשה דוחה לא תעשה, אם העשה חמור והלא תעשה קל, כגון שישנו בשאלה - אין צריך בעידנא)}}. אך מריב"א משמע שחולק וסובר שכן צריך להיות בעידנא {{מקור|תוס' פסחים נט. ד"ה דאתי|כן}}.


'''עשה שיש בו כרת''' דוחה לא תעשה ועשה {{מקור|(תוס' זבחים לג, ספר המקנה נו-א אות ה)}}.
'''עשה שיש בו כרת''' דוחה לא תעשה ועשה {{מקור|תוס' זבחים לג, ספר המקנה נו-א אות ה|כן}}.


==ראה גם==
==ראה גם==
[[מיתה]]
* [[מיתה]]
*[[ארבע מיתות בית דין]]
*[[מיתה בידי שמים]]




שורה 56: שורה 52:
<references />
<references />


[[קטגוריה:עונשים]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה אחרונה מ־11:48, 5 בספטמבר 2012

הגדרה[עריכה]

על עבירות מסוימות במזיד נענש בידי שמיים בכך שימיו מתקצרים.

דוגמא לעבירות שיש עליהן כרת: שבת, עבודה זרה, קרבן פסח ומילה.

מקור וטעם[עריכה]

דיני כרת מרוכזים בעיקר במסכת כריתות.

בחילוק בין כרת לשאר מיתה בידי שמיים יש כמה שיטות בראשונים ובאחרונים:

  1. בכרת בניו נכרתים ובמיתה בידי שמיים רק ימיו מתקצרים (רש"י שבת כה. ד"ה וכרת).
  2. בכרת מת בן חמישים ובמיתה בידי שמיים מת בן שישים (ירושלמי ביכורים פרק ב, הובא בתוס' שבת כה. ד"ה כרת ובתוס' יבמות ב. ד"ה אשת).
  3. בכרת מת בן שישים ובמיתה בידי שמיים אין קצבה מתי ימות (תוס' שבת כה. ד"ה כרת).
  4. בכרת נענש גם לאחר מיתה (אם לא עשה תשובה) ובמיתה בידי שמיים אינו נענש לאחר מיתה (רמב"ם בפירוש המשנה וברטנורא סוף פרק הנשרפין).
  5. השדי חמד (ח"ג כ-צו עמוד 189 ד"ה ומזה) הביא דעה מחודשת שאין שום חילוק בין כרת למיתה בידי שמיים, והביא דעה נוספת שמיתה בידי שמיים אפילו חמורה יותר מכרת. אך נשאר עליהם בצ"ע שמהגמרא (שבת כה.) מוכח שכרת חמור יותר.

(והרמב"ן (סוף פרשת אחרי מות) כתב שיש שלושה סוגי כרת: מת בן שישים, נכרת מהעולם הבא, מת בנערותו ואין לו לא עולם הבא ולא תחיית המתים).

בדינים שונים[עריכה]

אשה במצוות - מצוות עשה שהזמן גרמא ויש בה כרת, לתוס' (מגילה כ. ד"ה דכתיב) אשה כן חייבת לקיים את המצווה אע"פ שהזמן גרמא, כגון מילה, לולא גזיה"כ שפטורה (לדעות שהזמן גרמא[1]), אך ספר גופי הלכות (שיד, הובא בשער המלך עבודה זרה יב-ג בתחילתו) כתב שפטורה. והמנחת חינוך (ב-ג [ט]) הסתפק בזה.

קים ליה בדרבה מיניה - הסתפק הקובץ שיעורים (כתובות פד) בספק חיוב כרת, שאפילו לדעות שספק חיוב מיתה לא פטור מתשלומין[2], אולי הוא דווקא משום שמספק פטור ממיתה, אך ספק כרת, שקמי שמיא גליא וחייב - אולי כן יפטור מתשלומין, או שלא יפטור משום שכל דין חייבי כרת נלמד מחייבי מיתה, ודיו לבא מן הדין להיות כנידון.

חצי שיעור - איסור שאין בו כרת יש אומרים שחצי שיעור בו מותר מן התורה, שאינו דומה לחלב (הביאם הרש"ש קידושין נ. על רש"י ד"ה שליח).

אין עונשין מן הדין (מכות ה:) - ובכרת ומיתה בידי שמיים נחלקו הראשונים האם עונשים בהם מן הדין:

  1. תוס' הרא"ש כתב שכן עונשים עונשי שמיים מן הדין (קידושין נז: ד"ה אי, וכן כתב ספר המקנה ד-ב אות ג. וכן כתב שער המלך שחיטה פרק ב לגבי כרת).
  2. הרשב"ם (בבא בתרא פח: ד"ה למעוטי) ותוס' (חולין קטו: ד"ה מה) כתבו שאין עונשים כרת מן הדין, והוסיף האתוון דאורייתא (כה בתחילתו ד"ה הן אמת) שדין מיתה בידי שמיים כדין כרת (וכן כתב כללי התלמוד כללי הקל וחומר ג (מודפסים בסוף מסכת ברכות עמוד 98) שאין עונשים בכרת ומיתה בידי שמיים).

וביאר האתוון דאורייתא (שם) ששורש מחלוקתם בטעם שאין עונשים מן הדין: אם הטעם הוא שחוששים לפירכא על הק"ו - בידי שמיים אין חשש פירכא, שהקב"ה יודע אם יש פירכא או לא, ואם הטעם שהעונש לא מספיק לעבירה זו - גם בידי שמיים לא יענש (במחלוקתם דן גם בבית האוצר ח"א כלל נט)[3].

קרבן חטאת חייבים רק על עבירה שעונשה כרת במזיד. וחקרו האם הוא סיבה, דהיינו שחיוב הכרת במזיד מחייב קרבן בשוגג, או שהוא סימן, שעבירה שיש בה כרת במזיד, יש בה קרבן בשוגג (קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-י).

כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני (תמורה ד:). אך בחיוב מיתה וכרת לכו"ע מהני, שחיוב כרת ומיתה שייך רק בגלל שעשה את המעשה האסור, ואם לא היה מועיל לא היה אפשר להענישו במיתה וכרת (זכר יצחק ח"א מו ד"ה ועל).

בזבוז ממונו - על עשה צריך לבזבז רק חומש (כתובות נ.), אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המגן אברהם (או"ח תרנו-ו) בעשה שיש בו כרת, דהיינו פסח ומילה, האם חייב לבזבז בשבילו את כל ממונו.

יהרג ואל יעבור - באיסורים משלוש העבירות (עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים) שאין בהם שום מציאות של מיתה או כרת, כגון אלמנה לכהן גדול, שהיא עריות אך אין בה מיתה, נחלקו הפוסקים האם יהרג או יעבור (שדי חמד ח"ג עמוד 50 אות י).

חוזק[עריכה]

עשה שיש בו כרת כגון קרבן פסח, דוחה עשה שאין בו כרת (פסחים נט.).

ר"י סובר שהוא דוחה אפילו אם אינו בעידנא, דהיינו שהעשה שיש בו כרת לא חל באותו הרגע של העשה הנדחה, וטעמו שכיוון שהעשה שיש בו כרת חמור יותר - לא צריך את דין בעידנא (שלא כדין עשה דוחה לא תעשה שצריך להיות בעידנא. והמנחת חינוך (תקלח-א [ב] ד"ה ועיין) למד מכך שגם בדין עשה דוחה לא תעשה, אם העשה חמור והלא תעשה קל, כגון שישנו בשאלה - אין צריך בעידנא). אך מריב"א משמע שחולק וסובר שכן צריך להיות בעידנא (תוס' פסחים נט. ד"ה דאתי).

עשה שיש בו כרת דוחה לא תעשה ועשה (תוס' זבחים לג, ספר המקנה נו-א אות ה).

ראה גם[עריכה]


הערות שוליים[עריכה]

  1. בערך אשה במצוות בסעיף "בדינים שונים" (ד"ה מילת בנה) הבאנו שיש שביארו באופנים אחרים.
  2. הובא בערך קים ליה בדרבה מיניה בסעיף "בעבירות שונות" ד"ה ספק חיוב מיתה.
  3. ביארנו את טעמים אלו, עוד טעם שלישי ונפק"מ נוספות ביניהם, בערך אין עונשים ומזהירין מן הדין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.