כתב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתב הוא ביטוי של רעיון מופשט על ידי סימנים גרפיים קבועים מראש על חומר. בדינים רבים יש משמעות לכתב, כמו בכתיבת ספר תורה, תפילין, ומזוזות, גט, מלאכת כותב בשבת, ועוד.

קיימים סוגים רבים של כתב, כגון כתב אשורי הדרוש, לדוגמה, בכתיבת סת"ם; כתב פרובינצאל; כתב משיט"א; כתב וועלי"ש;

מלבד הפונט שבו כותבים, ישנה משמעות גם לאופן יצירת הכתב: לדוגמה, לגבי כמה ענינים יש הבדל בין חק תוכות לבין חק יריכות.

קיימים הלכות וכללים רבים הנוגעים להגדרת כתב כלשהו כנחשב כתב בהקשרים פרטניים הלכתיים.

האם כתיבה נחשבת כדיבור

קיים נידון הלכתי האם מצוות שבדיבור, ניתנות להתקיים על ידי כתיבה; האם כתיבה נחשבת כדיבור.

לדוגמה:

  • רעק"א דן האם כתיבה כדיבור לגבי ספירת העומר - האם מי שכותב את מנין הימים בספירת העומר, יוכל לצאת בכך ידי חובת המצווה.
  • דוגמה נוספת האם הנשבע בכתב חלה שבועתו?

סוגים של כתבים (פונטים)

  • כתב פרובינצאל: הוא כינוי לסוג כתיבה של אותיות עבריות, שנהג בדרום צרפת (פרובנס). הוא דומה דמיון מסויים לכתב אשורי, והוא מה שנהוג כיום לכנות בשם כתב רש"י כתב זה מוזכר באבן העזר סימן קכו[1].
  • כתב משיט"א: כתב הנועד לכתיבה מהירה, דומה למה שמכונה בזמנינו "אותיות כתב" בניגוד ל'כתב אשורי', או 'אותיות דפוס'. כתב משיט"א מוזכר במשנה ברורה על אורח חיים סימן תקנד בהקשר של כתיבה כאשר היא מותרת בחול המועד שגם כאשר מותר לכתוב בחול המועד, יש לכתוב בכתב משיט"א שהוא מעשה הדיוט ולא בכתב אשורי שהוא מעשה אומן. [2]

ראה עוד

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. פתחי תשובה אבן העזר סימן קכו סק"ג
  2. לשון המשנה ברורה או"ח תקנ"ד סק"ז: לעשות במועד - כתב בשערי תשובה נהגו לסדר צרכי רבים בח"ה למנות גבאים ופרנסים. ונ"ל דאם צריך לכתוב בענין זה לא יכתוב כתב אשורית כ"א משיט"א או כתב שלנו דבכתב אשורי שהוא מעשה אומן הלא לא הותר צרכי רבים כ"א כשהוא לצורך הגוף וכנ"ל: