כתב עברי (עתיק)

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צורת אותיות הכתב העברי

בגמרא [1] מבואר שאת הכתב שבידינו, המכונה "כתב אשורי", תיקן עזרא, ואילו עד ימיו הכתב היה כתב עברי, המכונה גם "כתב דעץ" או "רעץ". וזהו הטעם שכתב אשורי נקרא כך - משום שמקורו מאזור אשור, שהרי נתקן בעליית עזרא מבבל. היהודים קיבלו את תקנת עזרא, וכן עד ימינו אנו משתמשים בכתב אשורי, ואילו הכותים לא קיבלו את תקנת עזרא והמשיכו להשתמש בכתב עברי [2].

הטעמים שעזרא שינה את הכתב מכתב עברי לכתב אשורי[עריכה]

בגמרא לא מפורש מהו הטעם שעזרא תיקן להשתמש בכתב אשורי, והמפרשים הביאו לזה חמישה טעמים שונים [3]:

  1. מהר"ל: בארץ ישראל, ארץ העברים, השתמשו בכתב עברי, וכשגלו לאשור השתמשו בכתב אשורי.
  2. ר"ן (בתוספת לטעם שהביא המהר"ל): בגלות בבל שכחו את הכתב והלשון הקודמים והתרגלו לכתב אשורי שהיה מקובל שם.
  3. עיקרים: עזרא תיקן זאת זכר לגאולת בבל.
  4. מהר"ם אלשקר: עזרא לא חידש זאת מעצמו אלא ע"י מלאך שנגלה אליו. דעה זו קיבלה חיזוק לאור ממצאי ד"ר יעקב גוגנהיים (ראו - תורה ומדע#פיזיקה סעיף ג- 'צורת האותיות שבלשון הקודש').
  5. רד"ל: כדי להבדיל את ישראל מהכותים, ואכן הכותים המשיכו להשתמש בכתב העברי, כדלעיל.

מה נכתב בכתב עברי ומה בכתב אשורי[עריכה]

בפשטות משמע מהגמרא שעד ימי עזרא הכל נכתב רק בכתב עברי. אך מאידך, בסוגיית לוחות הברית מבואר בגמרא [4] שמ"ם (סופית) וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים, כלומר שהן שתי האותיות הסגורות. ומוכח שהלוחות היו בכתב אשורי, שהרי בו אותיות אלו סגורות, והרי בכתב עברי אינן סגורות.

ואכן לרוב הראשונים הכתב בלוחות היה אשורי, כלומר גם בזמנם ידעו את הכתב האשורי [5].

אמנם בירושלמי [6] מובאת מחלוקת בזה, ואכן יש דעה שהכתב שבלוחות היה עברי, ולדעה זו עי"ן שבלוחות עמדה בנס, שהרי בכתב העברי האות עי"ן צורתה כעיגול סגור.

וע"פ זה יש דעה במפרשים שגם הכתב שבחושן, אפוד, ציץ, תפילין ומזוזות היה בכתב עברי, ולא ידעו עדיין את הכתב האשורי [7], וכן הכתב בלוחות היה כתב עברי [8].

כיצד עזרא היה רשאי לתקן זאת[עריכה]

תמיהה זו בולטת בסוגיה: כיצד עזרא יכול היה לשנות מהכתב שהיה מקובל עד אז בכתיבת ספר תורה וכו', והרי אפילו לגבי תקנת אותיות מנצפ"ך (האותיות הסופיות) הגמרא מקשה שהרי אין נביא רשאי לחדש דבר [9].

לחלק מהדעות שהובאו לעיל הקושיה מיושבת: לדעת מהר"ם אלשקר אכן עזרא לא תיקן זאת מדעתו אלא ע"י מלאך. וכן לרוב הראשונים שסוברים שכבר במתן תורה היה גם כתב אשורי, אלא שעזרא תיקן להשתמש בו גם בכתיבת ספר תורה, מיושב קצת (שאינו דומה לשאלה על מנצפ"ך שהיא לתקן אותיות חדשות ממש).

יש לציין שמצאנו שינויים נוספים בכתב האשורי עצמו: הגמרא [10] מביאה שבספרים רבים בזמנם האות ה"א היתה כתובה בדומה לאות חי"ת, שרגלה היתה נוגעת בגגה. וכן לאות חי"ת לא היה גג כמו שאנו כותבים היום.

שיטות מחודשות[עריכה]

השיטה המקובלת היא, כאמור, שהכתב העברי הוא הכתב הקדמון, וכך מוכח בירושלמי שבכתב העברי האות עי"ן היא עיגול [11]. אך יש שתי שיטות מחודשות בעניין זה:

  • תוס' [12] הביא יש מפרשים שכתב עברי הוא כתב מסביב לאות.
  • האבן עזרא סובר שהכתב שלנו היום הוא הנקרא כתב עברי, ולא כתב אשורי [13].

צורת הכתב העברי[עריכה]

בכתב העברי, לצורתה של כל אות יש סיבה כנגד איזה בעל חיים או חפץ וכד', וחלקן דומות גם לאותיות לטיניות. כגון: מ"ם - דומה לגל (מים), ודומה ל-M. וכן קו"ף דומה לחור של מחט (קופא), ודומה ל-Q [14].

סוגיות שמבוארות ע"פ הכתב העברי[עריכה]

המפרשים השתמשו לעיתים בכתב העברי לבאר סוגיות שונות:

  • ע"פ צורת הכתב העברי מובנת סוגיית "אל תקרי", שלעיתים הגמרא מחליפה לצורך זה את האותיות אל"ף ותי"ו, ולכאורה לא מובן מה הדמיון ביניהם, שהרי פשוט שאין דמיון בהגיותיהן, ולכאורה גם בכתיבתן. אך ע"פ הכתב העברי מובן - שהאות תי"ו בכתב עברי נכתבת כ-X, ואם כן היא דומה לצורת האות אל"ף בכתב אשורי [15].
  • תי"ו תחיה ותי"ו תמות - בגמרא שבת נו. מובאת האגדה על המלאך שסימן את האות תי"ו על מצחם של הצדיקים והרשעים. ויש שביארו שהכוונה לאות תי"ו בכתב העברי הקדמון, שצורתה כצורת X[16].

ממצאים ארכיאולוגים[עריכה]

יש לציין שבכל הממצאים הארכיאולוגים (ספרי קודש, מטבעות וכדומה) שלפני עליית עזרא נמצא רק כתב עברי (וכן האותיות שכתובות מצידו האחורי של מטבע השקל החדש, שהוא העתק של מטבע עתיק - הן כמובן אותיות בכתב עברי - יהד, מלשון יהודה). לאחר תקופת עזרא נמצא גם כתב אשורי, ובכמה מקומות אף נמצא שכתבו בכתב אשורי, אך את שם השם כתבו עדיין בכתב עברי [17].

נידונים הלכתיים[עריכה]

לאחר החלפת הכתב, האם ספרי התורה ושאר תשמישי קדושה, נפסלו. לדעת ה"מרכבת המשנה" אכן הם נפסלו[18]..

הערות שוליים[עריכה]

  1. סנהדרין כא:
  2. תורה שלמה חכ"ב מילואים ד-ב-טז
  3. תורה שלמה חכ"ט מילואים ו
  4. שבת קד.
  5. תורה שלמה חכ"ט ז בסופו
  6. מגילה פ"א ה"ט
  7. תורה שלמה חכ"ב מילואים ד-ב-טז
  8. תורה שלמה חכ"ב מילואים ד-ב
  9. מגילה ג.
  10. מנחות כט:
  11. מגילה פ"א ה"ט
  12. סנהדרין כא: ד"ה כתב
  13. תורה שלמה חכ"ב מילואים ד-ב-לא
  14. אוצר ישראל ערך אלפא ביתא
  15. תורה שלמה חכ"ט יד
  16. תורה שלמה חכ"ג מילואים לתצווה כ
  17. תורה שלמה חכ"ט יג עמוד סג
  18. מרכבת המשנה, הלכות שאר אבות הטומאה, ט' ה.