כתר ארם-צובה

From ויקישיבה
Revision as of 16:04, 4 March 2019 by Emmanuel678 (talk | contribs) (קישורים חיצוניים)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
הכתב - ספר ישעיהו - המקור :ויקיפדיה, צילם:בר"א
פרשת וזאת הברכה - באדיבות מכון בן-צבי - המקור:ויקישיתוף, צילם:הללג

כתר ארם-צובה או "כתר חאלב" - בקיצור "הכתר, נחשב לכתב היד העתיק של התנ"ך והוא נקרא על שם הקהילה ששמרה אותו שש מאות שנה. הוא נחשב לכתב היד ההדור, הקדום, והמדוייק של התנ"ך. הכתר נכתב בטבריה על ידי שלמה בן-בויאעא הסופר בצורת מִצְחָף (על מגילת קלף). לאחר כתיבת נוסח האותיות על ידי ה"סופר", הוסיף ה"מסרן" אהרון בן משה בן אשר את שלושת המרכיבים המובהקים של המסורה הטברנית: ניקוד, טעמי המקרא וציוני מסורה.

מעריכים שהוא נכתב במאה ה-10 בטבריה, הובא על ידי הקראים לירושלים ובסוף המאה ה-11 ירד לקהיר שבמצרים - שם היה בשימושו של הרמב"ם. במאה ה-14 הובא על ידי אחד מתלמידי הרמב"ם לחאלב. שם נשמר 600 שנה ב"היכל אליהו הנביא" ב"בבית הכנסת הצהוב" עד הנסיון לשרפו בשנת 1947.

יהודי חאלב שמרו עליו מכל משמר. בדף הפתיחה שלו כתוב:"קודש לה'...לא יימכר ולא ייגאל לעולם ולעולמי עולמים...ברוך שומרו וארור גונבו וארור ממשכנו...לא יימכר ולא ייגאל לעד ולעולמי עולמים"

בשנת 1958 , לאחר מאמצים רבים הוא הובא לישראל ומוצג בהיכל הספר של מוזיאון ישראל בירושלים. ניתן לקרוא בו בצורה ברורה, הוא כולל ניקוד וטעמים. דפי הקלף שמורים למדי אם כי ניכר בהן סימני הזמן. חוקרי המקרא מכנים אותו : "כתב-יד חאלב" (Aleppo Codex [1])

תאור הכתר[edit]

במוזיאון ישראל מצוטט ההסבר הבא:"זה המצחף (הקלף) השלם של עשרים וארבעה הספרים שכתב...שלמה הנודע כבן-בויאעא הסופר...ןניקד ומסר אותו... החכם הנבון, אדום הספרים ואבי החכמים...מר רב אהרן בן מר רב אשר...סגולת הקראים השוכנים בהר ציון...שבעיר הקודש.."

הרמב"ם כתב כי קיים "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים שפרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכים לפי שהגיהו בן אשר והגיעו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו" - ההנחה היא שמדובר בכתר ארם צובא.

הכתר שהגיע לארץ הוא ספר בעל דפי קלף, והיו בו 294 דפים, הכתובים משני עבריהם. בדיקה העלתה כי דפים רבים חסרים כתוצאה מן הפגיעה בכתר בשנת 1947. בעיקר נפגע חלקו הראשון של כתב-היד, חלק התורה, ונותרו בו 11 הדפים האחרונים בלבד. חמשת חומשי התורה אבדו, ולא נותרו כי אם הפרקים האחרונים של ספר דברים. גם הדפים האחרונים של הכתר חסרים, ובהם מקצת מגילת שיר השירים, מגילות קהלת איכה ואסתר, וספרי דניאל עזרא ונחמיה. וגם בשאר ספרי נביאים וכתובים חסרים כמה דפים. בסך הכול היו בכתר השלם 487דפים בערך. מאז התגלו דפים בודדים והובאו ארצה [2]

על אתר הכתר[edit]

באתר יש מידע על תוכנו. וכך נכתב בו: "אתר זה מוקדש כולו לכתר ארם צובה. הוא נבנה בשנת 2004 ביוזמת מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, האחראי על שמירת הכתר ועל הטיפול ההולם בו.

אתר זה מאפשר לראות את תצלומו המלא של כתר ארם צובה באיכות צילום שטרם הוצג בה עד היום. ניתן לדפדף בין דפי הכתר, לחפש פסוק מסוים בספר מסוים ואף לראות בהגדלה פרטים מן התצלום.

מלבד התצלום עצמו – באים באתר חמישה שערים:

  • השער הראשון פורש בהרחבה את מקומו של כתר ארם צובה בתוך שאר כתבי-היד והדפוסים של התנ"ך מן הדורות השונים, החל בשרידים העתיקים ביותר שבין מגילות מדבר יהודה, עבור בכתבי-היד העתיקים מן המזרח, מתימן, מספרד ומאשכנז, וכלה במהדורות הדפוס, הראשונות והאחרונות בנות דורנו.
  • השער השני מתאר את מפעלם של בעלי המסורה, שבין שורותיהם צמח אהרן בן אשר מסרן הכתר. מפעלם הגדול והידוע של בעלי המסורה הוא התקנת סימני הניקוד העברי המשמשים אותנו עד היום. לצדם משמשים טעמי המקרא, שהם מעין תווי נגינה למקרא, ובה בעת הם משמשים גם כסימני פיסוק המסייעים בקריאה רהוטה של המקרא. לשם שימור נוסח המקרא הותקן מנגנון מסועף ומתוחכם של הערות מסורה הבאות בשולי הדף. כמה מן ההערות האלה מוסברות ומודגמות בשער הזה.
  • בשער השלישי בא פירוט של חלקי הכתר הקיימים כיום, וכן תיעוד התצלומים של חלקים שאבדו מן הכתר ושל העדויות הידועות על הכתר ממקורות שונים לאורך הדורות. לצד העדויות באות הפניות למחקרים העוסקים בהן.
  • השער הרביעי מספר את גלגוליו של הכתר במהלך ההיסטוריה. הכתר נכתב בטבריה והגיע לקהילת הקראים בירושלים. הכתר נפל בשבי בעת מסעי הצלב, ונפדה בידי קהילה שמושבה במצרים. הכתר הגיע לידיו של רבי משה בן מימון (הרמב"ם), שעיצב על פיו את תבנית ספר התורה שכתב לעצמו, ובעקבותיו את ספרי התורה בכל קהילות ישראל. מאות שנים אחר כך נדד הכתר ממצרים לסוריה, וכבר הזכרנו לעיל מה עלה בסופו שם.
  • השער החמישי והאחרון עוסק במעמדו של הכתר כיום, ובפעולות שנעשו בו ולמענו בשנים האחרונות. מאבקים ציבוריים ומשפטיים הביאו להקמת ועד ציבורי שתפקידו לפקח על כל הנעשה בכתר. לאחרונה עוצב מחדש "היכל הספר" במוזאון ישראל בירושלים, ומקום נרחב הוקדש בו להצגת הכתר עצמו וממצאים הקשורים בו."

הקורא המתעניין יוכל למצוא בכל שער קישורים רבים והפניות רבות למאמרים ולספרים העוסקים בהרחבה בנושאים שנסקרו כאן בראשי פרקים.




קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים[edit]

  1. השם הלועזי של העיר
  2. המקור:אתר הכתר