מגילת תענית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
חיבור הכולל רשימת הימים שנעשו בהם ניסים לישראל בימי בית שני, שאסור להתענות או להספיד בהם.
'''מגילת תענית''' היא חיבור הכולל רשימת הימים שנעשו בהם [[נס|ניסים]] ל[[עם ישראל|ישראל]] בימי [[בית שני]], שאסור [[צום|להתענות]] או [[הספד|להספיד]] בהם. יש בה תריסר פרקים; כל פרק עוסק בחודש אחר מ[[חודשי השנה]].
 
 
 
המגילה נערכה בימים הסמוכים לחורבן הבית בידי זקני בית הלל ובית שמאי בלשכתו של אלעזר בן חנניה בן גריון סגן הכהנים.
 


המגילה נערכה בימים הסמוכים ל[[חורבן הבית]] בידי [[זקני בית הלל]] ו[[בית שמאי]] בלשכתו של [[אלעזר בן חנניה בן גריון]] [[סגן הכהנים]].


הלכה היא שבטלה מגילת תענית, וכל אותם הימים שכתוב עליהם "דלא להתענאה ודלא למספד" - כולם מותרים בהספד ובתענית, חוץ מ[[חנוכה]] ו[[פורים]] שאסורים בהספד ובתענית.
הלכה היא שבטלה מגילת תענית, וכל אותם הימים שכתוב עליהם "דלא להתענאה ודלא למספד" - כולם מותרים בהספד ובתענית, חוץ מ[[חנוכה]] ו[[פורים]] שאסורים בהספד ובתענית.




 
[[קטגוריה:שבת ומועד]]
 
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־06:58, 29 באפריל 2011

מגילת תענית היא חיבור הכולל רשימת הימים שנעשו בהם ניסים לישראל בימי בית שני, שאסור להתענות או להספיד בהם. יש בה תריסר פרקים; כל פרק עוסק בחודש אחר מחודשי השנה.

המגילה נערכה בימים הסמוכים לחורבן הבית בידי זקני בית הלל ובית שמאי בלשכתו של אלעזר בן חנניה בן גריון סגן הכהנים.

הלכה היא שבטלה מגילת תענית, וכל אותם הימים שכתוב עליהם "דלא להתענאה ודלא למספד" - כולם מותרים בהספד ובתענית, חוץ מחנוכה ופורים שאסורים בהספד ובתענית.