מדרש לקח טוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''לקח טוב''' הוא באור על [[המקרא|חמשת חומשי תורה]] ועל "חמשת המגילות" שב[[תנ"ך]]  על פי מדרשי ה[[תלמוד]]: [[מכילתא]] [[ספרא]] ו[[ספרי]] ויתר המדרשים הקדומים. הפירוש מוכנה גם "פסיקתא זוטרתא".  
'''לקח טוב''' הוא באור על [[המקרא|חמשת חומשי תורה]] ועל "חמשת המגילות" שב[[תנ"ך]]  על פי מדרשי ה[[תלמוד]]: [[מכילתא]] [[ספרא]] ו[[ספרי]] ויתר המדרשים הקדומים. הפירוש מוכנה גם "פסיקתא זוטרתא".  



גרסה מ־11:53, 18 בינואר 2009

לקח טוב הוא באור על חמשת חומשי תורה ועל "חמשת המגילות" שבתנ"ך על פי מדרשי התלמוד: מכילתא ספרא וספרי ויתר המדרשים הקדומים. הפירוש מוכנה גם "פסיקתא זוטרתא".

הבאור חובר על ידי טוביה בר אליעזר, אשר חי במאה ה-11 .רבו היה ר' שמשון, כפי שמזכיר בפירושו לקהלת, וז"ל: "טוביה ב"ר אליעזר אמר משם רבו, רבינו שמשון ז"ל, דברי חכמים כדרבונות, צריך לאדם שיאמר דברי תורה בפי רבו שיכניס דבריו בלבו כדרבן" וכו'."

לפי אוצר ישראל ‏‏[1] הוא חי בעיר קסטוריא בבולגריה. מגיד עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני, אשר חיבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא כן מעיד עליו ר' מנחם תמר שאף הוא כתב פירוש על רבע אברהם אבן עזרא .

בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים התאריכים, אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת הספר. בפירוש לד"ה :בחודש השלישי לצאת בני ישראל הוא כתב:"בתחילה מונים ישראל ליצירה. חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבנית הבית שנאמר:"ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה ‏‏[2]. לא זכו למנות לבנינו, מונים לחורבנו. ועתה אל"ט שהוא ד'תתס"ז לבריאה ולא עוד שאנו מונים למלכות היוונים אתי"ז- שה מה שאמר "שמוני נוטרה אתהכרמים שלי לא נטרתי"‏‏[3]. יוצא מכאן שמן חיובר הספר לקח טוב הוא בין השנים 1097-1107.

גזירות תתנ"ו

רבי טוביה מזכיר את גזירות תתנ"ו בשנת 1096, ובפירושו לפרשת אמור ד"ה המוציא אתכם מארץ מצרים להיות:"ואני כותב להיות זכרון שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א (מגנצה]), שמסרו עצםם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרס חג השבועות ונשחטו כאיש אחד כל קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריאת העולם, כשנתמו יד ישובי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר:וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן‏‏[4] . מדברים אלה עולה כי ר' טוביה החל לכתוב את פירושו שנים אחדות לפני הגזרות.

גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתיחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישאטל בד"ה: ושלחתי את ידי לאמר:"ובשנת אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני, שהוא שנת הי"ב למחזור רנ"ו (שנת 1097). מרנא ורבנא טוביה - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ומתן את ליבועל אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפז עצור טעזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כענין שנאמר :"אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ‏‏[5].

ייתכן כי בשל ציטוטים אלא מוצגת גירסה אחרת באתר גשר לפיה המדרש חובר באיזור צרפת או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, שחי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י.

שיטת הבאור

תכליתו של הספר הוא לבאר לפעמים לפי פשוטו או בדרך הרמז. הוא מקדים לכל סדרה וסדרה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכר בו המילה "טוב". ועל הפסוק הזה הוא דורש. לדוגמא, בפתיחה לפירוש לספר שמות הוא כתב על ד"ה " ואלה שמות: "כתוב שם טוב משמן טוב ויום המות מיום הולדו ‏‏[6]. אמרו רז"ל שלושה כתרים הם: כתר תורה,כתר כהונה וכתב מלכות. וכתב שם טוב עולה על גביהן לכן שלמה המלך אמר "טוב שם משמן טוב"." והוא מקשר זאת לפרשת שמות:,אלו השבטים שנתפרשו שמותם בלידתם, ונצפרשו שמותם בירידתם למצרין, אחרי שהלך יעקב אבינו לבית עולמו ‏‏[7]. ועתה שוב בתחילת ספר שמות שכתבו "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה".

בפירושו יש חידוש מעניין. במקומות שבעלי המדרשים שמו מילים זרות כגון לטינית הוא מצחב תרגום בשפה העברית או ביוונית המוכרת יותר בארצו. הוא נוהג להשמיט מן המדרשים קטעים אשר לדעתו אין צורך בהם לפירוש. הוא מסתמך על הדקדוק ןעל הניקוד בפירושו.

הערות שוליים

  1. ‏ הערך טוביה בק אליעזר
  2. ספר מלכים א',ט',י'‏
  3. שיר השיריםא' ו'‏
  4. ‏(ספר יואל, ד', כ"א ‏
  5. ספר ירמיהו, ד',א'‏
  6. ספר קהלת,ז'א'‏
  7. ספר בראשיתמ"ו, ח'‏

קישורים חיצוניים