רבי יהודה ליווא בן בצלאל

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף מהר"ל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
מצבת המהר"ל בבית העלמין בפראג

רבי יהודה ליווא (אריה) בן רבי בצלאל מפראג הידוע בכינויו המהר"ל מפראג (מורנו הגדול רבי ליווא) הוא מגדולי חכמי המחשבה היהודית בכל הדורות, מקובל והוגה דעות מעמיק. חיבר ספרים רבים במחשבת היהדות הנחשבים לספרי יסוד בתחום זה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בסביבות שנת ר"פ בפוזן שבפולין, כבן צעיר לאביו ר' בצלאל מוורמייזא, שהיגר לשם מאשכנז. משפחתו מיוחסת לראש הגולה בבבל בוסתנאי בן חנינאי ולדוד המלך. אחיו הגדולים גם היו תלמידי חכמים מפורסמים, בהם רבי חיים ב"ר בצלאל (תלמיד המהרש"ל וחברו של הרמ"א, מח"ס ויכוח מים חיים), רבי שמשון אב"ד קרמניץ ורבי סיני אב"ד ניקלשבורג. את חינוכו התורני לא קיבל בישיבות, וכפי הנראה לא למד אצל רב מסוים. לאחר שהיה בן 30 נשא את פרל, בתו של הגביר רבי שמואל שמילקה רייש, ולהם נולדו שש בנות ובן. בשנת שי"ג התמנה לכהן כרבה של קהילת ניקלשבורג וכרבה של מדינת מוראביה כולה, שם כיהן כ- 20 שנה. בשנת של"ג עזב את הרבנות ועבר להתגורר בפראג, וייסד בה בית כנסת גדול (שנודע כ"אלטנוי שול"). בשנת שמ"ג נפטר רבה של פראג, אך במקומו התמנה רבי יצחק חיות לכהן כרב העיר, בשל התנגדותו לשיטת הפלפול שהיתה רווחת אז בפולין. הוא שב לפוזן וכיהן בה כרב במשך ארבע שנים נוספות. במהלך שנים אלו היו סכסוכים פנימיים בקהילת פראג שאילצו את רבי יצחק חיות לעזוב את העיר, ואז חזר המהר"ל לפראג ועורר בדרשתו בבית הכנסת המרכזי שהמחלוקת נובעת מהניכור שבין המעמדות הכלכליים והחברתיים השונים. הוא דרש שהעשירים יתמכו בעניי הקהילה, ותבע לבלט את מוסד "ראש הקהל".

בשלוש השנים הבאות חי המהר"ל בפראג ללא תואר רשמי, אך נחשב למעשה למנהיגם של יהודי פראג, ונפטר בה בי"ח באלול שס"ט.

ספריו[עריכה]

המהר"ל מסביר בהקדמה לנצח שהוא כותב סדרת ספרים, ושמותם מיוסדים על הפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה (גבורות ה') והתפארת (תפארת ישראל) והנצח (נצח ישראל)" ועל דרש� חז"ל על הפסוק.

יתכן שהמהר"ל התכוון לכתוב ספר לכל חג, וכך גבורות ה' הוא לפסח, תפארת ישראל לשבועות, ונצח ישראל לתשעה באב.

מסתבר שהמהר"ל כתב עוד ספר בשם "גדולת ה'" על השבת (שקודמת למועדים) והוא אבד ממנו. הרב יודל רוזנברג טען שמצא בספריה מלכותית כתב יד של הספר ומבקש כסף כדי לפדותו. יש הטוענים שזוהי בדותה נוספת שלו כדי לתת יותר ביסוס לסיפור הגולם שלו, שאותו טען שמצא מתועד באותה ספריה. וכבר טענו עליו שלא היתה ולא נבראה כזו ספריה, ואם היתה אוי לו לרב בישראל שהעדיף לגאול ממנה סיפורי מעשיות על הגולם מאשר ספר של המהר"ל על השבת.

המהר"ל כגדול בהלכה[עריכה]

עם גדלותו בעולם האגדה והמחשבה, המהר"ל היה גדול גם בהלכה. כאמור, הוא שימש כרב ואב"ד בקהילות גדולות, ואף כרבה של מדינת מוראביה כולה. בידינו כמה וכמה מפסקיו בהלכה, שהידוע שבהם הוא דבריו בספרו "נר מצווה" כי יש להדליק נרות חנוכה בשמן זית ולא בשעווה, מפני שבו נעשה הנס. גם הגיעו לידינו חידושיו על מסכת בבא מציעא. חלק מפסיקותיו הלכתיות הובאו בספרי ההלכה בשמו (למשל במשנה ברורה יא, ג; רצב,ט ועוד).

המהר"ל כמקובל[עריכה]

לשונו של המהר"ל וסגנונו שונים הם מלשון המקובלים. עם זאת, גדולי ישראל התייחסו אליו כאל חכם בחכמת הקבלה, מפני שהיה בקיא גדול בה[1]

סיפור ה"גולם מפראג"[עריכה]

אגדה מפורסמת מספרת על כך כי המהר"ל יצר "גולם" ששימש אותו בהצלת יהודי העיר ובשליחויות למען הכלל. אולם, בספר "שבחי המהר"ל" שנכתב על ידי תלמידיו אין אזכור לסיפור זה כלל.

עם זאת, רבים מגדולי ישראל אימצו את סיפור הגולם כאמיתי. הרב יהודה יודל רוזנברג בספרו "נפלאות המהר"ל" מתאר בפירוט את סיפורו של הגולם. כמו כן, רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש אמר[2] כי שמע מפי חמיו רבי יוסף יצחק שניאורסון שהוא ראה את מה שנשאר מגופו של הגולם בעליית בית הכנסת של המהר"ל מפראג.

תלמידיו, צאצאיו וממשיכי דרכו[עריכה]

המהר"ל העמיד מספר תלמידים חשובים:

  • רבי יום טוב ליפמן הלר- בעל הפירוש הנפוץ למשנה "תוספות יום טוב", שכתב את הפרשנות על המשנה כדי לקרב את בעלי הפלפול ללימוד משנה, כנראה בהכוונת המהר"ל שתיקן לימוד פרק משנה יומי.
  • רבי דוד גנץ- שכתב מספר ספרים במדעי הגיאומטריה, גאוגרפיה ואסטרונומיה. נחשב לאחד מחלוצי ההיסטוריונים היהודים, ולמי שדיווח בעברית לראשונה על השיטות הקוסמולוגיות בספרו האסטרונומי "נחמד ונעים".
  • רבי אליה לואנץ מוירמייזא - רב, ראש ישיבה ומקובל, שכתב ספרי פרשנות על התנ"ך. על שיר השירים (רנת דודים) ומגילת רות (מכלול יופי), וספרי פרשנות על ספר הזוהר (אדרת אליהו) ותיקוני הזוהר (צפנת פענח).
  • חתנו רבי יצחק כץ (מהר"י כץ)- פוסק הלכה חשוב ומקובל. כתב פירוש על התורה ועל מדרש "שוחר טוב".
  • רבי ישכר בער איילנבורג- בעל "באר שבע"

מצאצאיו[עריכה]

ממשיכי דרכו[עריכה]

רבים מגדולי ישראל בנו את שיטתם על יסודות שיטתו של המהר"ל. בראשם ניתן למנות את תנועת החסידות ומחוללה רבי ישראל הבעל שם טוב. בולטת במיוחד בזיקתה לתורת המהר"ל תורת חסידות איז'ביצא, ובייחוד תורת רבי צדוק הכהן מלובלין. גם תורת חב"ד יונקת רבות מהמהר"ל[3].

גם רבי שלמה אפרים מלונטשיץ, בעל פירוש "כלי יקר" על התורה, (ששימש אחרי המהר"ל ברבנות בעיר פראג) הכניס בתורתו רעיונות רבים ששאב מהמהר"ל.

בדורות מאוחרים יותר בלט הרב אברהם יצחק הכהן קוק כמי שבנה את שיטתו על יסודות שיטת המהר"ל ושאב ממנו רבות. כמו המהר"ל, גם הרב קוק שיקע רעיונות קבליים בצורה הגותית- מחשבתית.

לימוד תורת המהר"ל[עריכה]

תורת המהר"ל נלמדת בקרב ציבורים שונים בעם ישראל. החסידים מרבים לעסוק בה (שכן אבות החסידות ינקו את תורתם מתורתו), וכן גדולי המוסר הליטאיים מרבים לעסוק בתורתו כרבי שלמה וולבה והרב שמשון דוד פינקוס. כמו כן, בישיבת פוניבז' מתקיים שיעור בתורת המהר"ל.

גם בחוגי תלמידי הרב קוק נחשבים ספרי המהר"ל כספרי יסוד. בנו, הרצי"ה קוק החשיב מאוד את ספרי המהר"ל והיה מדריך ללמוד את ספריו כחלק בסיסי בלימודי האמונה, בצורה שיטתית ומסודרת.

תורתו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

המספרים בתורת המהר"ל[עריכה]

המהר"ל במקומות רבים בספריו מסביר מספרים של דברים שונים. למשל הוא מסביר שברית מילה היא ביום השמיני כי היא רומזת למדרגה שמעל הטבע ושמונה הוא המספר הרומז למדרגה שמעל הטבע.

זאת לעומת המספר שבע שרומז לטבע, כי מכיל את 6 הכיוונים (ימין, שמאל, קדימה, אחורה, למעלה ולמטה) ואת תוכנם הפנימי, ולכן הטבע נברא בשבעה ימים, והגויים שהם במדרגת הטבע מחוייבים ב-7 מצוות והם 70 אומות.

דרכו בתורתו[עריכה]

שינויים בציטוטים[עריכה]

במקומות רבים המהר"ל מצטט פסוקים ומאמרי חז"ל שלא כלשונם. יש אומרים שהסיבה לכך היא שציטט מתוך הזכרון ולא ידע במדויק את הלשון. (הרב פרדס במהדורתו לאחד מספרי המהר"ל, הובא בהערות של מהדורת הרב הרטמן בהקדמה לגור אריה)

הרב הרטמן (שם) מקשה על הסבר זה שכן יש פעמים שהמהר"ל מצטט אותו פסוק פעם בשינוי לשון ופעם בלשון המדויקת וקשה לומר שפעם אחת זכר ופעם שכח. קושיה זו אפשר לתרץ שבחלק מהפעמים העתיק מתוך הספר. הרב הרטמן שם מציע שיש סיבות לשינויים שעשה המהר"ל.

אכן אפשר לשים לב שהמהר"ל בחלק מהציטוטים מוריד מילים שאינן רלוונטיות לרעיון שהמהר"ל בא לומר.


כפילויות[עריכה]

המהר"ל פעמים רבות חוזר על דבריו בשינויי ניסוח קלים. מובא בשם האבני נזר (בהקדמת המדפיסים לספר תפארת ישראל במהדורה הנפוצה - מהדורת לונדון, בהערה) שאין מילים מיותרות במהר"ל ובכל חזרה יש חידוש.

ספרים על ספרי המהר"ל[עריכה]

בעקבות הלימוד המרובה שיש בספרי המהר"ל ובעקבות סגנונו הקשה, יצאו כמה ספרים העוסקים בביאור דבריו.

  • סדרת ספרי המהר"ל עם פירוש מקיף מאת הרב חיים פרדס.
  • ספרי המהר"ל בעריכת הרב הרטמן, בהוצאת מכון ירושלים, גדושים בהערות שוליים לבאר את דברי המהר"ל בעיקר על ידי ציטוטים ממקומות אחרים מספרי המהר"ל העוסקים בענינים קרובים.
  • נתיב למהר"ל מאת הרב ראובן פיירמן (מרבני מכון מאיר)- מבאר את שיטת המהר"ל בכלל מתוך ביאור מפורט של נתיב אהבת הרע שבספר נתיבות עולם.
  • השקפת עולמה של היהדות על פי משנת המהר"ל מפראג (שני כרכים).
  • המהר"ל המבואר- קול חי- ביאור מאת הרב אביגדור שילה לספר נצח ישראל.
  • לנתיבי הנצח- ביאור מאת הרב עודד וולנסקי (ר"מ בישיבת הר המור) על ספר "נצח ישראל".
  • סדרת חוברות "בסוד מועד"- עיון בענייני המועדים ע"פ משנת המהר"ל וממשיכי דרכו (ר' צדוק מלובלין והרב קוק) מאת הרב בנימין טבדי, ר"מ בישיבת מעלה אליהו בתל אביב.
  • פירוש על "נתיב התורה" מאת הרב משה בלייכר

לקיראה נוספת[עריכה]

  • שבחי המהר"ל- ביוגרפיה מאת תלמידיו
  • נפלאות המהר"ל- מאת הרב יהודה יודל רוזנברג.
  • הארי שבחכמי פראג בהוצאת מוסד הרב קוק

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה למשל: אגרות הראי"ה ח"א עמ' צא.
  2. שיחות קודש תש"ל - עמ' 496
  3. רש"ז מלאדי, מייסד תנועת חב"ד, כותב בהקדמת ספר התניא שחיבורו הוא ליקוט מפי ספרים וסופרים, ומסורת בקרב חסידי חב"ד אומרת שכוונתו במילה "ספרים" לכתבי המהר"ל ולשל"ה (הובא בספר שיעורים בספר התניא).