מורה נבוכים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(22 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:More Nevuchim.jpg|ימין|200px|ממוזער| שער מורה נבוכים, דפסו יעסניץ תק"ב]]
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{חב"דפדיה}}
{{ספר
'''מורה הנבוכים''' ('''מורה נבוכים'''- '''מו"נ''' או "'''המורה'''") הוא ספרו של [[רבי משה בן מימון]] העוסק ב[[פילוסופיה]] ו[[אמונה]]. נחשב לאחד הספרים הבסיסיים בלימוד [[מחשבת ישראל]].  
|שם=מורה הנבוכים
|תמונה=[[תמונה:More Nevuchim.jpg|200px|ממוזער]]
|כיתוב= שער מורה נבוכים, דפסו יעסניץ תק"ב
|מחבר=[[רבי משה בן מימון]]
|עורך=
|תחום=[[אמונה]] ו[[פילוסופיה]]
|נושא=יסודות היהדות; הוכחת האמונה; טעמי מצוות
|שפת המקור=ערבית
|שם בשפת המקור=דלאלה אלחאירין
|תרגומים=[[רבי שמואל אבן תבון]]; [[רבי יהודה אלחריזי]]; [[הרב יוסף קאפח]]; פרופ' מיכאל שוורץ
|דפוס ראשון=
|פירושים בולטים=[[רבי יצחק אברבנאל|אברבנאל]]; [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)|שם טוב]]; [[רבי פרופיאט דוראן|אפדוי]]; [[רבי אשר אבן קרשקש|קרשקש]] ועוד.
}}
 
'''מורה הנבוכים''' ('''מורה נבוכים'''- '''מו"נ''' או "'''המורה'''") הוא ספרו של [[רבי משה בן מימון]] העוסק ב[[פילוסופיה]] ו[[אמונה]]. נחשב לאחד הספרים הבסיסיים בלימוד מחשבת ישראל.  
 
==מטרת כתיבת הספר וזמנה==
==מטרת כתיבת הספר וזמנה==
את "המורה" כתב הרמב"ם בערבית כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א.  
 
את "המורה" כתב הרמב"ם בערבית כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הנתפסת לשכל לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א.
==הפתיחה למורה נבוכים==
הרמב"ם פותח את המורה נבוכים בפסוק {{ציטוטון|ויקרא שם בשם ה' אל עולם}} (בראשית כא, לג). [[הרב סולובייצ'יק]] {{מקור|האדם ועולמו}} מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה' משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב"ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב"ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב"ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב"ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב"ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב"ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה' המתגלה בעולמו.
 
אפשרות אחרת להסביר פסוק זה קשורה לאחת הנקודות המרכזיות בספר המדברת על כך שהאל איננו חלק מהעולם אלא נפרד ממנו. בניגוד לדעות הפילוסופים הרואים את האלוהות כחלק מהעולם כתפיסה פנתאיסטית הסוברת שהאלוהות היא העולם עצמו וה"טבע".
 
==תוכן הספר==
==תוכן הספר==
הספר נחלק לשלושה חלקים:{{ש}}
הספר נחלק לשלושה חלקים:{{ש}}
החלק הראשון: מוקדש לרעיון של ייחוד ה' והרחקת הגשמות ממנו. {{ש}}
החלק הראשון: מוקדש לרעיון של ייחוד ה' והרחקת הגשמות ממנו. {{ש}}
החלק השני: החלק הפילוסופי. {{ש}}
החלק השני: החלק הפילוסופי. {{ש}}
החלק השלישי: טעמי המצוות. {{ש}}
החלק השלישי: טעמי המצוות.
==הפולמוס אודות מורה נבוכים==
==הפולמוס אודות מורה נבוכים==
"המורה" עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (הראשון), [[רבי יצחק בר ששת]], [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]].
כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב"ם "המורה" עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (כתב את "[[ספר האמונות]]" כנגד שיטת הרמב"ם והפילוסופים היהודים<ref>[[רבי משה אלשקר]] כתב תשובות לטענותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז|כן}}</ref>), [[רבי יצחק בר ששת]]<ref>{{מקור|ריב"ש מ"ה$שו"ת הריב"ש סי' מה|כן}}</ref>, [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]].
 
מאידך, מורי החסידות, הבעש"ט, בעל התניא, ר' שמחה בונים מפשיסחה, הרמ"מ מקוצק: הרבו ללמוד בו <ref>מפענח צפונות מבוא ז הערה כב</ref>.
 
ויש שניסו ליישב את הרמב"ם בדרכים שונות: שבסוף ימיו הרמב"ם למד מזקן אחד סתרי תורה וחזר בו מכמה דברים שכתב לפי השכל הפילוסופי <ref>סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה ואומר</ref>, או שלא הרמב"ם כתבו, כי לא יתכן שהרמב"ם המורה הראשי בהוראה יכתוב את המורה נבוכים <ref>ר"י עמדין, אוצר ישראל ערך פילוסופיה "התנגדות להפילוסופיא של הרמב"ם"</ref>.
 
בפולמוס סביב הלימוד במורה, בתקופת הראשונים, שני הצדדים החרימו זה את זה ואמרו זה על זה שהם כופרים ועובדי עבודה זרה. הדבר הביא צרות וגזירות ונהרגו רבים מישראל, וצמחה מזה גם שריפת התלמוד. ובסוף הקנאים שיצאו נגד הרמב"ם ביקשו מחילה ברבים <ref>תורה שלמה חט"ז מילואים לב. וכן כתב סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה כתב בשה"ק, ששרפו את ספרי המדע ואת ספרי מורה נבוכים</ref>.


==תרגומים, פירושים ומהדורות==
==תרגומים, פירושים ומהדורות==
שני התרגומים הנפוצים והשימושיים ביותר כיום למורה נבוכים הם של [[הרב יוסף קאפח]] ושל [[רבי שמואל אבן תיבון]].


בין פרשני המורה נמנים [[רבי מרדכי יפה]] (בעל ה"לבושים"), הרב קאפח ורבי שם טוב אבן שם טוב השני (נכדו של [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] הראשון שהיה ממתנגדי המורה הנחרצים).   
שני תרגומים קדומים נערכו למורה הנבוכים: תרגומו של [[רבי שמואל אבן תבון]] ושל רבי יהודה אל-חריזי, הנחשב לתרגום לא מדויק כמו תרגומו של אבן-תבון. בימינו תורגם הספר מחדש על ידי [[הרב יוסף קאפח]], וכן תרגום מדעי של פרופ' מיכאל שוורץ.
 
בין פרשני המורה נמנים:
* [[רבי יצחק אברבנאל]]  
* [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)]] (נכדו של [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] הראשון שהיה ממתנגדי המורה הנחרצים).   
* '''אפודי'''- [[רבי פרופיאט דוראן]]
* פירוש המילים [[רבי שמואל אבן תיבון]]
* '''מורה המורה''' ל[[רבי שם טוב אבן פלקירא]]
* רבי אשר אבן קרשקש
* רבי משה נרבוני
* [[רבי יוסף אבן כספי]]
* '''לבוש פנת יקרת'''  ל[[רבי מרדכי יפה]] (בעל ה"לבושים")
* '''דבור ומחשבה'''- מאת הרב שלמה טולידאנו (שני כרכים).
* פירוש מאת יהודה אבן שמואל- ארבעה כרכים.
* '''מורה נבוכים על התורה'''- ליקוט מהספר בו הוא מפרש את פסוקי התורה, בעריכת הרב דוד מקובר.
 
== לקריאה נוספת ==
* הרב זאב סולטונוביץ, '''[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5935&cat=823&q=%EE%E5%F8%E4%20%F0%E1%E5%EB%E9%ED מורה נבוכים]''', בתוך: '''בינה לעִתים''' כרך ב שיעור טו, מופיע באתר ישיבה
 
== קישורים חיצוניים ==
 
==== נוסחאות ותרגומים של מורה הנבוכים ====
 
* [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D נוסח המקור בערבית-יהודית, תרגום רבי שמואל אבן תיבון ורבי יהודה אלחריזי] - מאתר ויקיטקסט
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/shaar-2.htm תרגום הרב יוסף קאפח] - אתר 'דעת'
* [http://press.tau.ac.il/perplexed/toc.asp תרגום פרופ' מיכאל שוורץ] - אתר אוניברסיטת תל-אביב
* [http://www.hebrewbooks.org/14118 המהדורה הקלאסית של המורה] - אתר היברו בוקס
 
==== שיטתו של מורה הנבוכים ====
 
* הרב אברהם אלאשוילי, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=18315&cat=1214&q=%EE%E5%F8%E4%20%F0%E1%E5%EB%E9%ED מורה נבוכים על פי החסידות] - אתר ישיבה
* הרב מנחם מענדל ברונפמן, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=18314&cat=1214&q=%EE%E5%F8%E4-%F0%E1%E5%EB%E9%ED המורה נבוכים במשנת חב"ד] - אתר ישיבה
{{הערות שוליים}}
{{חב"דפדיה}}


[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]][[קטגוריה:ספרי אמונה]][[קטגוריה:כתבי הרמב"ם]][[קטגוריה:הרמב"ם]]
[[קטגוריה:ספרי אמונה]]
[[קטגוריה:כתבי הרמב"ם]]

גרסה מ־11:18, 5 בפברואר 2020

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
מורה הנבוכים
More Nevuchim.jpg

שער מורה נבוכים, דפסו יעסניץ תק"ב
מחבר רבי משה בן מימון
תחום אמונה ופילוסופיה
נושא יסודות היהדות; הוכחת האמונה; טעמי מצוות
שפת המקור ערבית
שם בשפת המקור דלאלה אלחאירין
תרגומים רבי שמואל אבן תבון; רבי יהודה אלחריזי; הרב יוסף קאפח; פרופ' מיכאל שוורץ
פירושים בולטים אברבנאל; שם טוב; אפדוי; קרשקש ועוד.

מורה הנבוכים (מורה נבוכים- מו"נ או "המורה") הוא ספרו של רבי משה בן מימון העוסק בפילוסופיה ואמונה. נחשב לאחד הספרים הבסיסיים בלימוד מחשבת ישראל.

מטרת כתיבת הספר וזמנה

את "המורה" כתב הרמב"ם בערבית כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הנתפסת לשכל לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א.

הפתיחה למורה נבוכים

הרמב"ם פותח את המורה נבוכים בפסוק "ויקרא שם בשם ה' אל עולם" (בראשית כא, לג). הרב סולובייצ'יק האדם ועולמו מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה' משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב"ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב"ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב"ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב"ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב"ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב"ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה' המתגלה בעולמו.

אפשרות אחרת להסביר פסוק זה קשורה לאחת הנקודות המרכזיות בספר המדברת על כך שהאל איננו חלק מהעולם אלא נפרד ממנו. בניגוד לדעות הפילוסופים הרואים את האלוהות כחלק מהעולם כתפיסה פנתאיסטית הסוברת שהאלוהות היא העולם עצמו וה"טבע".

תוכן הספר

הספר נחלק לשלושה חלקים:
החלק הראשון: מוקדש לרעיון של ייחוד ה' והרחקת הגשמות ממנו.
החלק השני: החלק הפילוסופי.
החלק השלישי: טעמי המצוות.

הפולמוס אודות מורה נבוכים

כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב"ם "המורה" עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם רבי שם טוב אבן שם טוב (כתב את "ספר האמונות" כנגד שיטת הרמב"ם והפילוסופים היהודים[1]), רבי יצחק בר ששת[2], רבינו יונה- בתקופת הראשונים ורבי נחמן מברסלב בתקפות האחרונים.

מאידך, מורי החסידות, הבעש"ט, בעל התניא, ר' שמחה בונים מפשיסחה, הרמ"מ מקוצק: הרבו ללמוד בו [3].

ויש שניסו ליישב את הרמב"ם בדרכים שונות: שבסוף ימיו הרמב"ם למד מזקן אחד סתרי תורה וחזר בו מכמה דברים שכתב לפי השכל הפילוסופי [4], או שלא הרמב"ם כתבו, כי לא יתכן שהרמב"ם המורה הראשי בהוראה יכתוב את המורה נבוכים [5].

בפולמוס סביב הלימוד במורה, בתקופת הראשונים, שני הצדדים החרימו זה את זה ואמרו זה על זה שהם כופרים ועובדי עבודה זרה. הדבר הביא צרות וגזירות ונהרגו רבים מישראל, וצמחה מזה גם שריפת התלמוד. ובסוף הקנאים שיצאו נגד הרמב"ם ביקשו מחילה ברבים [6].

תרגומים, פירושים ומהדורות

שני תרגומים קדומים נערכו למורה הנבוכים: תרגומו של רבי שמואל אבן תבון ושל רבי יהודה אל-חריזי, הנחשב לתרגום לא מדויק כמו תרגומו של אבן-תבון. בימינו תורגם הספר מחדש על ידי הרב יוסף קאפח, וכן תרגום מדעי של פרופ' מיכאל שוורץ.

בין פרשני המורה נמנים:

לקריאה נוספת

  • הרב זאב סולטונוביץ, מורה נבוכים, בתוך: בינה לעִתים כרך ב שיעור טו, מופיע באתר ישיבה

קישורים חיצוניים

נוסחאות ותרגומים של מורה הנבוכים

שיטתו של מורה הנבוכים

הערות שוליים

  1. רבי משה אלשקר כתב תשובות לטענותיו (שו"ת מהר"ם אלשקר קיז)
  2. (שו"ת הריב"ש סי' מה)
  3. מפענח צפונות מבוא ז הערה כב
  4. סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה ואומר
  5. ר"י עמדין, אוצר ישראל ערך פילוסופיה "התנגדות להפילוסופיא של הרמב"ם"
  6. תורה שלמה חט"ז מילואים לב. וכן כתב סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה כתב בשה"ק, ששרפו את ספרי המדע ואת ספרי מורה נבוכים
(חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך חב"דפדיה)