מטבע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
מ (טיפול בתבנית מקור)
שורה 3: שורה 3:


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''בטעם''' שיש קניינים שלא מועילים לקנות מטבע כתב ר' שמואל שהוא משום שאין בו (במטבע) ממש {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו), לגבי קניין חליפין}}.
'''בטעם''' שיש קניינים שלא מועילים לקנות מטבע כתב ר' שמואל שהוא משום שאין בו (במטבע) ממש {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו), לגבי קניין חליפין)}}.


==בקניינים שונים==
==בקניינים שונים==
'''לגבי כמה קניינים''' דנו האם מטבע נקנה בהם:
'''לגבי כמה קניינים''' דנו האם מטבע נקנה בהם:


'''חליפין''' - נחלקו בו רב ולוי האם מטבע נעשה חליפין {{מקור|בבלי:בבא מציעא מז.}}. טעם הדעה שחליפין לא מועילים במטבע הוא משום שאין בו (במטבע) ממש {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו)}}.
'''חליפין''' - נחלקו בו רב ולוי האם מטבע נעשה חליפין {{מקור|(בבלי:בבא מציעא מז.)}}. טעם הדעה שחליפין לא מועילים במטבע הוא משום שאין בו (במטבע) ממש {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו))}}.


'''סיטומתא''' - לנתיבות המשפט {{מקור|רא-א}} לא קונה מטבע, ולמשפט שלום {{מקור|רא ד"ה והנה}} כן.
'''סיטומתא''' - לנתיבות המשפט {{מקור|(רא-א)}} לא קונה מטבע, ולמשפט שלום {{מקור|(רא ד"ה והנה)}} כן.


'''אגב''' - מטבע נקנה בו {{מקור|קידושין כו: ורש"י ד"ה לדמי, גידולי תרומה שער נא ח"ג}}.
'''אגב''' - מטבע נקנה בו {{מקור|(קידושין כו: ורש"י ד"ה לדמי, גידולי תרומה שער נא ח"ג)}}.


'''דברים הנקנים באמירה''' - מטבע נקנה באמירה {{מקור|ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א}}.
'''דברים הנקנים באמירה''' - מטבע נקנה באמירה {{מקור|(ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א)}}.


'''חליפין שווה בשווה''' קונים כל דבר, ואפילו מטבע ופירות. ואע"פ שקניין סודר אינו קונה מטבע ופירות {{מקור|תוס' בבא מציעא מז. ד"ה גאולה, רשב"א קידושין כח בשם ר"ת}}.
'''חליפין שווה בשווה''' קונים כל דבר, ואפילו מטבע ופירות. ואע"פ שקניין סודר אינו קונה מטבע ופירות {{מקור|(תוס' בבא מציעא מז. ד"ה גאולה, רשב"א קידושין כח בשם ר"ת)}}.


כאשר שני החפצים הנקנים הם ממינים שונים, כגון מטלטלין בקרקע, לרשב"א {{מקור|שם}} מועיל, ולר"ת {{מקור|המובא בו}} לא. אך מטבע לכו"ע אינו קונה דבר ממין אחר, כגון מטבע בטלית.
כאשר שני החפצים הנקנים הם ממינים שונים, כגון מטלטלין בקרקע, לרשב"א {{מקור|(שם)}} מועיל, ולר"ת {{מקור|(המובא בו)}} לא. אך מטבע לכו"ע אינו קונה דבר ממין אחר, כגון מטבע בטלית.


'''בההיא הנאה''' קונה כל דבר, ואפילו מטבע {{מקור|מנחת חינוך שלו-ה}}.
'''בההיא הנאה''' קונה כל דבר, ואפילו מטבע {{מקור|(מנחת חינוך שלו-ה)}}.


==ראה גם==
==ראה גם==

גרסה מ־18:42, 17 במרץ 2009

הגדרה

קניינים שבהם אפשר לקנות מעות.

מקור וטעם

בטעם שיש קניינים שלא מועילים לקנות מטבע כתב ר' שמואל שהוא משום שאין בו (במטבע) ממש (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו), לגבי קניין חליפין).

בקניינים שונים

לגבי כמה קניינים דנו האם מטבע נקנה בהם:

חליפין - נחלקו בו רב ולוי האם מטבע נעשה חליפין (בבלי:בבא מציעא מז.). טעם הדעה שחליפין לא מועילים במטבע הוא משום שאין בו (במטבע) ממש (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו)).

סיטומתא - לנתיבות המשפט (רא-א) לא קונה מטבע, ולמשפט שלום (רא ד"ה והנה) כן.

אגב - מטבע נקנה בו (קידושין כו: ורש"י ד"ה לדמי, גידולי תרומה שער נא ח"ג).

דברים הנקנים באמירה - מטבע נקנה באמירה (ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א).

חליפין שווה בשווה קונים כל דבר, ואפילו מטבע ופירות. ואע"פ שקניין סודר אינו קונה מטבע ופירות (תוס' בבא מציעא מז. ד"ה גאולה, רשב"א קידושין כח בשם ר"ת).

כאשר שני החפצים הנקנים הם ממינים שונים, כגון מטלטלין בקרקע, לרשב"א (שם) מועיל, ולר"ת (המובא בו) לא. אך מטבע לכו"ע אינו קונה דבר ממין אחר, כגון מטבע בטלית.

בההיא הנאה קונה כל דבר, ואפילו מטבע (מנחת חינוך שלו-ה).

ראה גם