מידה כנגד מידה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מידה כנגד מידה''' הוא כינוי לשילום גמול על ידי ה' בדיוק לפי המעשה. באותה המידה שאדם מודד - מודדים לו {{מקור|בבלי סנהדרין ק א}}.
'''מידה כנגד מידה''' הוא כינוי לשילום גמול על ידי ה' בדיוק לפי מעשה האדם. "באותה המידה שאדם מודד - מודדים לו" ({{מקור|בבלי סנהדרין ק א}}).


== דוגמאות למידה הטובה ==
==ההסתכלות על אירועים שקורים לאדם==
דוגמאות לעניין המידה הטובה עיין {{מקור|בבלי סוטה ט ב|כן}}.
ב{{מקור|תנ"ך:ויקרא כו $פרשת הברכות והקללות}} שבסוף ספר ויקרא, מופיעים הפסוקים: "ואם בזאת לא תשמעו לי, והלכתם עמי בקרי - והלכתי עמכם בחמת קרי, ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם". כלומר, האדם צריך להבין מדוע באו עליו יסורים, להפיק לקחים ולשוב בתשובה.


== דוגמאות למידה הרעה ==
מצד שני, ישנו [[ספר איוב]], העוסק בשאלה כיצד יתכן מצב בו "'''צדיק ורע לו, רשע וטוב לו'''", הסותרת את העיקרון של מידה תחת מידה. הספר עוסק באיש בשם איוב, שהיה צדיק ועבד את ה' בתמימות, אך באו עליו יסורים שונים. במהלך הספר יש דיון בין איוב לשלושת רעיו, שנגמר בהתערבותו של הקב"ה, שאומר לאיוב שאדם '''לא מסוגל להבין''' חשבונות שמימיים.
*[[שמשון]] הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלישתים את עיניו. [[אבשלום]] התגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו(סנהדרין ק ע"א).


== שימוש ==
השימוש העיקרי במידה כנגד מידה הוא בירור הגמול בעולם.חיוב בירור הגמול בעולם יוצא מפרשת הקללה בסוף ספר ויקרא, שם כתוב שאסור להגיד שמאורע מסויים הוא מקרה,או להקשות את הראש ולהגיד : אני במוחי הקטן לא מבין מה ה' רוצה להגיד לי. אלא חייבים לחשוב למה ה' גרם לאותו מאורע. כפי שאונקלוס מפרש ({{מקור|ויקרא כו, כא}})ואם תלכו עמי קרי : "ואם תהכון קדמי בקשיו ולא תיבון לקבלא לממרי".
ברגע שמוצאים שה' עשה מאורע המתאים בדיוק למעשה שעשו אנשים בעולם,
מבינים טוב יותר מה ה' רוצה להגיד .


== דוגמה לשימוש ==
==דוגמאות לשילום מידה כנגד מידה==  
המקדש השני חרב מפני שנאת חינם({{מקור|בבלי יומא ט ב}}),והנצי"ב בהקדמתו לספר בראשית מסביר(חומש העמק דבר) מהיא שינאת חינם: "בית שני שהיה דור עקש  ופתלתל. ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה,אך לא היו ישרים בהליכות עולמים.על כן, מפני ששנאת חינם שבלבם זה את זה,חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס,ובאו על ידי זה לשפיכות דמים..." והרבי מליובאוויטש מסביר בספרו(החלצו רנט)"מפני הישות שלו אינו נותן מקום לזולתו,כי הזולת בהכרח ממעט מציאותו ולכן אינו יכול לסבול אותו".
===דוגמאות לגמול טובה כנגד טובה===
יוצא שבית שני חרב מפני שנאת חינם שהיא שנאת אחים. אבל קשה למצוא כאן
* [[מרים]] - חיכתה לראות מה יקרה עם משה, כשהיה בתיבה - ולכן חיכו לה כל העם כשלקתה בצרעת.
מידה כנגד מידה. אם אנשים שונאים זה את זה, היה מתאים שכל אחד יסבול,
כי כשאדם שונא את חברו הוא רוצה שחברו יסבול,אבל זה לא קשור באופן ישיר לבית המקדש. בתלמוד הירושלמי תחילת מסכת תענית (ירושלמי תעניות ד ח)
יש הסבר יותר טוב, כתוב שם שאנשי ביתר הדליקו נרות(עשו מסיבה) אחרי חורבן בית המקדש השני. יוצא ששנאת חינם שגרמה לחורבן בית המקדש השני
היא שנאת בית המקדש, ויש לנו מידה כנגד מידה, אם עם ישראל שונא את
בית המקדש הוא לא יקבל בית מקדש. ולא קשה מסוגיית קמצא ובר קמצא
בסוף מסכת גיטין({{מקור|בבלי גיטין נה ב}}) , אפשר להגיד שבר קמצא לא משום שינאת אחיו הלשין לרומיים וזה גרם לחורבן הבית, הוא הלשין לרומיים וגרם שהרומיים ישלחו קורבן האסור להקרבה, משום שנאת בית המקדש, כדי שבית המקדש יחרב.


== בעייתיות ==
* [[יוסף]] - התעסק במצוות קבורת אביו - ולפיכך זכה, ובקבורתו עסק משה רבינו.
כבר בתנ"ך נראה שהעולם לא הולך לפי מידה כנגד מידה,ספר איוב({{מקור|איוב א א}})
עוסק בזה,שם מוזכר איוב הצדיק שחטף מכה אחר מכה,עד שהוא ביקש להישפט עם ה' על המכות שה' נותן לו.


[[קטגוריה:עונשים]]
* [[משה]] - התעסק בקבורת יוסף, וזכה ובקבורתו עסק הקב"ה בכבודו ובעצמו.
 
===דוגמאות לגמול רעה תחת רעה===
* [[שמשון]] חטא, והלך אחר עיניו - התאהב בבנות פלשתים, וחטא איתן בעריות - לפיכך נקרו פלישתים את עיניו.
 
* [[אבשלום]] התגאה בשערו, ולפיכך נתלה בשערו במהלך המלחמה נגד [[דוד]]. הוא בא על עשר פילגשי אביו - ונענש, ונתקעו בו עשר חניתות. הוא רימה, ו"גנב" שלושה לבבות - לב אביו, לב בית דין ולב ישראל - ולכן נתקעו בלבו שלושה שבטים.

גרסה אחרונה מ־07:33, 14 ביוני 2012

מידה כנגד מידה הוא כינוי לשילום גמול על ידי ה' בדיוק לפי מעשה האדם. "באותה המידה שאדם מודד - מודדים לו" (בבלי סנהדרין ק א).

ההסתכלות על אירועים שקורים לאדם[עריכה]

בפרשת הברכות והקללות שבסוף ספר ויקרא, מופיעים הפסוקים: "ואם בזאת לא תשמעו לי, והלכתם עמי בקרי - והלכתי עמכם בחמת קרי, ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם". כלומר, האדם צריך להבין מדוע באו עליו יסורים, להפיק לקחים ולשוב בתשובה.

מצד שני, ישנו ספר איוב, העוסק בשאלה כיצד יתכן מצב בו "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", הסותרת את העיקרון של מידה תחת מידה. הספר עוסק באיש בשם איוב, שהיה צדיק ועבד את ה' בתמימות, אך באו עליו יסורים שונים. במהלך הספר יש דיון בין איוב לשלושת רעיו, שנגמר בהתערבותו של הקב"ה, שאומר לאיוב שאדם לא מסוגל להבין חשבונות שמימיים.


דוגמאות לשילום מידה כנגד מידה[עריכה]

דוגמאות לגמול טובה כנגד טובה[עריכה]

  • מרים - חיכתה לראות מה יקרה עם משה, כשהיה בתיבה - ולכן חיכו לה כל העם כשלקתה בצרעת.
  • יוסף - התעסק במצוות קבורת אביו - ולפיכך זכה, ובקבורתו עסק משה רבינו.
  • משה - התעסק בקבורת יוסף, וזכה ובקבורתו עסק הקב"ה בכבודו ובעצמו.

דוגמאות לגמול רעה תחת רעה[עריכה]

  • שמשון חטא, והלך אחר עיניו - התאהב בבנות פלשתים, וחטא איתן בעריות - לפיכך נקרו פלישתים את עיניו.
  • אבשלום התגאה בשערו, ולפיכך נתלה בשערו במהלך המלחמה נגד דוד. הוא בא על עשר פילגשי אביו - ונענש, ונתקעו בו עשר חניתות. הוא רימה, ו"גנב" שלושה לבבות - לב אביו, לב בית דין ולב ישראל - ולכן נתקעו בלבו שלושה שבטים.