מידה כנגד מידה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מידה כנגד מידה הוא כינוי לשילום גמול על ידי ה' בדיוק לפי המעשה. באותה המידה שאדם מודד - מודדים לו בבלי סנהדרין ק א.

דוגמאות למידה הטובה

דוגמאות לעניין המידה הטובה עיין (בבלי סוטה ט ב).

דוגמאות למידה הרעה

  • שמשון הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלישתים את עיניו. אבשלום התגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו(סנהדרין ק ע"א).

שימוש

השימוש העיקרי במידה כנגד מידה הוא בירור הגמול בעולם.זה יוצא מפרשת הקללה בסוף ספר ויקרא, שם כתוב שאסור להגיד שמאורע מסויים הוא מקרה,או להקשות את הראש ולהגיד : אני במוחי הקטן לא מבין מה ה' רוצה להגיד לי. אלא חייבים לחשוב למה ה' גרם לאותו מאורע. כפי שאונקלוס מפרש (ויקרא כו כא)ואם תלכו עמי קרי : "ואם תהכון קדמי בקשיו ולא תיבון לקבלא לממרי". ברגע שמוצאים שה' עשה מאורע המתאים בדיוק למעשה שעשו אנשים בעולם, מבינים טוב יותר מה ה' רוצה להגיד .

דוגמה לשימוש

המקדש השני חרב מפני שנאת חינם(בבלי יומא ט ב),והנצי"ב בהקדמתו לספר בראשית מסביר(חומש העמק דבר) מהיא שינאת חינם: "בית שני שהיה דור עקש ופתלתל. ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה,אך לא היו ישרים בהליכות עולמים.על כן, מפני ששנאת חינם שבלבם זה את זה,חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס,ובאו על ידי זה לשפיכות דמים..." והרבי מליובאוויטש מסביר בספרו(החלצו רנט)"מפני הישות שלו אינו נותן מקום לזולתו,כי הזולת בהכרח ממעט מציאותו ולכן אינו יכול לסבול אותו". יוצא שבית שני חרב מפני שנאת חינם שהיא שנאת אחים. אבל קשה למצוא כאן מידה כנגד מידה. אם אנשים שונאים זה את זה, היה מתאים שכל אחד יסבול, כי כשאדם שונא את חברו הוא רוצה שחברו יסבול,אבל זה לא קשור באופן ישיר לבית המקדש. בתלמוד הירושלמי תחילת מסכת תענית (ירושלמי תענית ד ח) יש הסבר יותר טוב, כתוב שם שאנשי ביתר הדליקו נרות(עשו מסיבה) אחרי חורבן בית המקדש השני. יוצא ששנאת חינם שגרמה לחורבן בית המקדש השני היא שנאת בית המקדש, ויש לנו מידה כנגד מידה, אם עם ישראל שונא את בית המקדש הוא לא יקבל בית מקדש. ולא קשה מסוגיית קמצא ובר קמצא בסוף מסכת גיטין , אפשר להגיד שבר קמצא לא משום שינאת אחיו הלשין לרומיים וזה גרם לחורבן הבית, הוא הלשין לרומיים וגרם שהרומיים ישלחו קורבן האסור להקרבה, משום שנאת בית המקדש, כדי שבית המקדש יחרב.