מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''[[מצווה]] להגות ב[[תורה]].'''

המצווה היא ללמוד חכמת התורה <ref>ראה רמב"ם ספר המצוות מצווה יא</ref>. וחובה ללמוד המקרא כולו, ששה סדרי משנה, ותלמוד <ref>ראה קידושין לא לעולם ישלש אדם... שליש למקרא שליש למשנה ושליש לתלמוד.</ref>. אחר שלמד מקרא ומשנה מצוות תלמוד תורה היא שיעסוק כל ימיו בתלמוד, ויקרא במקרא לעיתים מזומנות <ref>ראה רמב"ם הלכות תלמוד תורה</ref>.  

* כל יהודי חייב במצוות תלמוד תורה. (מצווה יא בספר המצוות לרמב"ם)

===ערבות הלימוד הוא חלק מהותי מקיום מצוות תלמוד תורה===

* התורה מלאה חכמה, ולימוד צריך שיכלול את העונג שבא על ידי תפיסת השכל בדברים. הבנה של הדברים מענגת, והעונג הזה הוא מהותה של מצוות תלמוד תורה. ("והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו", ודברי  

* האגלי טל בהקדמה על לומד לשם ערבות שזהו לימוד לשמה, ודברי רבי אברהם מן ההר על מסכת נדרים שהגדרת המצווה בתלמוד תורה היא העונג שבציור האמתי של הדברים בשכלו).

* המשימה העיקרית שלשמה יהודי נברא, היא לימוד תורה. (אכף עליו פיהו…).

* העולם נברא בשביל לימוד התורה וקיומה (בשביל התורה שנקראת ראשית).

* התורה שקולה כנגד כל המצוות (אלו דברים שאין להם שיעור…).

* ממסכת הוריות דף יג/ב: "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו". כלומר: בגמרא מסופר "רבן שמעון בן גמליאל נשיא רבי מאיר חכם רבי נתן אב"ד כי הוה רבן שמעון בן גמליאל התם הוו קיימי כולי עלמא מקמיה כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו אמר רבן שמעון בן גמליאל לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו תקין הא מתניתא ההוא יומא לא הוו רבי מאיר ורבי נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מילתא אמרי מאי האי אמרו להו הכי תקין רבן שמעון בן גמליאל אמר ליה ר"מ לרבי נתן אנא חכם ואת אב"ד נתקין מילתא כי לדידן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצים דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו נעבריה והוי אנא אב"ד ואת נשיא שמעינהו רבי יעקב בן קרשי אמר דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא אזל יתיב אחורי עיליתיה דרבן שמעון בן גמליאל פשט גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי דקמא דלמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי יהב דעתיה וגרסה למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין פתח ואמר וכו'". - '''רואים מכאן שמסכתות הש"ס הן "תהילת ד'". מי שאינו יודע את הש"ס חסר לו "תהילת ד'".''''''טקסט מודגש''' ומתחילת הפסוק נראה שלהיות נשיא משמעותו לומר גבורות ד'.

'''במהות המצווה''' ייסדו ה[[אחרונים]] שיש שתי [[מצוות]]: [[לימוד תורה]], ו[[ידיעת התורה]]<ref>{{מקור|שו"ע הרב תלמוד תורה ג קונטרס אחרון א, אור ישראל כז|כן}}</ref>. ויש מי שדן האם כוונתם שאלו שתי [[מצוות]] ממש, או שהם שני פרטים באותה [[מצווה]] <ref>{{מקור|שערי תלמוד תורה א-ו|כן}}</ref>.

'''בדינו''' נחלקו [[מפרשים]] רבים האם יש חובה לכל אדם ללמוד בכל רגע פנוי <ref>{{מקור|רמ"א יו"ד רמו-כה, משנה ברורה קנה-ד, ר' חיים מוולוז'ין המובא בבניין עולם יג-ב ד"ה כתב|כן}}</ref>, או לא <ref>{{מקור|(אבן האזל מלכים ג-ה: מותר להתבטל בשביל להתענג ורק למלך אסור, אור שמח תלמוד תורה א-ב (תלוי בכל אדם). והמנחת אשר (שמות כד-ב) חקר האם חייב ללמוד בכל רגע או שישתדל ללמוד כפי יכולתו)}}</ref>.

לצד ש[[מצווה]] ללמוד בכל רגע פנוי, ה[[מצווה]] היא ללמוד את כל ה[[תורה]] כולה, אלא שבשעה שלומד [[פרק]] אחד פטור מללמוד את שאר הפרקים משום [[דלא גרע]] מ[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]]<ref>{{מקור|משנת יעבץ או"ח לב-ג ד"ה אכן|כן}}</ref>.

@ יש רק [[מצווה]] אחת - ללמוד בעצמו וללמד לאחרים ([[רמב"ם]]).

@ יש שתי [[מצוות]] - ללמוד בעצמו, וללמד לאחרים ([[רס"ג]] ו[[סמ"ק]]).

@ יש שלוש [[מצוות]] - ללמוד בעצמו, ללמד לבנים, וללמד לתלמידים ([[בה"ג]]).

'''בסדר המצוות''' ה[[יראים]] {{מקור|כה|כן}} וה[[סמ"ק]] {{מקור|קה|כן}} הקדימו את ה[[מצווה]] ללמוד בעצמו, ורק אח"כ ללמד לאחרים, אך ה[[רמב"ם]]<ref>{{מקור|רמב"ם:תלמוד תורה א א$רמב"ם תלמוד תורה א, א}}</ref> הקדים את ה[[מצווה]] ללמד את בנו, אח"כ את [[תלמידיו]], ואח"כ ללמוד בעצמו.

כמו כן, ישנו איסור ללמד ל[[תלמיד שאינו הגון]].