2,221
עריכות
מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חקירות של אחרונים במצוות תלמוד תורה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
==חקירות של אחרונים במצוות תלמוד תורה== | ==חקירות של אחרונים במצוות תלמוד תורה== | ||
* מי שמתוך חוסר יכולת לא עסק בתורה, דנו האחרונים האם בטל מצוות תלמוד תורה רק שנפטר מעונש מכיון שהוא אנוס, או שאין החיוב ללמוד אלא כאשר יש באפשרותו. וחקרו דבר זה בהקשר לאדם שנאנס ולא קיים מצווה מן המצוות באונס, דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו ה[[אחרונים]] האם עבר על ה[[איסור]] אלא ש[[פטור]] מעונש, או שלא עבר על ה[[איסור]] כלל. וה[[קהילות יעקב]] {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה|כן}} חילק שב[[מצוות שאין להן שיעור]], כגון [[תלמוד תורה]] (וכן [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים]]), מי ש[[נאנס]] לא עבר כלל, שכוונת ה[[תורה]] שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר ש[[התורה]] התכוונה שיקיים את ה[[מצווה]] בכל [[רגע]] ו[[רגע]]), וב[[מצוות שיש להם שיעור]], כגון [[קריאת שמע]] ו[[שמירת שבת]] ורוב ה[[מצוות]], מי ש[[נאנס]] עבר, שכוונת ה[[תורה]] היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק [[פטור]] מעונש<ref>אמנם יש שלא מחלקים, וסוברים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] לא עבר [[איסור]] כלל, ויש אומרים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] [[עבר]] ורק [[פטור]] מעונש, הובאו בערך [[אונס#מקור_וטעם|אונס]] ד"ה בדינו.</ref>. | * '''גדר אנוס, בתלמוד תורה:''' מי שמתוך חוסר יכולת לא עסק בתורה, דנו האחרונים האם בטל מצוות תלמוד תורה רק שנפטר מעונש מכיון שהוא אנוס, או שאין החיוב ללמוד אלא כאשר יש באפשרותו. וחקרו דבר זה בהקשר לאדם שנאנס ולא קיים מצווה מן המצוות באונס, דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו ה[[אחרונים]] האם עבר על ה[[איסור]] אלא ש[[פטור]] מעונש, או שלא עבר על ה[[איסור]] כלל. וה[[קהילות יעקב]] {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה|כן}} חילק שב[[מצוות שאין להן שיעור]], כגון [[תלמוד תורה]] (וכן [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים]]), מי ש[[נאנס]] לא עבר כלל, שכוונת ה[[תורה]] שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר ש[[התורה]] התכוונה שיקיים את ה[[מצווה]] בכל [[רגע]] ו[[רגע]]), וב[[מצוות שיש להם שיעור]], כגון [[קריאת שמע]] ו[[שמירת שבת]] ורוב ה[[מצוות]], מי ש[[נאנס]] עבר, שכוונת ה[[תורה]] היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק [[פטור]] מעונש<ref>אמנם יש שלא מחלקים, וסוברים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] לא עבר [[איסור]] כלל, ויש אומרים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] [[עבר]] ורק [[פטור]] מעונש, הובאו בערך [[אונס#מקור_וטעם|אונס]] ד"ה בדינו.</ref>. | ||
* קי"ל ש'''[[בית דין]] [[ירידה לנכסים|יורדים לנכסי]] האב כדי לשכור מלמד לבנו'''{{דרוש מקור}}. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל]] {{מקור|בחידושים בבא בתרא עמוד סז|כן}} בין שלושה צדדים: | * '''גדר ירידה לנכסיו לקיום מצוות תלמוד תורה:''' קי"ל ש'''[[בית דין]] [[ירידה לנכסים|יורדים לנכסי]] האב כדי לשכור מלמד לבנו'''{{דרוש מקור}}. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל]] {{מקור|בחידושים בבא בתרא עמוד סז|כן}} בין שלושה צדדים: | ||
@ [[מצוות]] [[תלמוד תורה]] גורמת ל[[דין ממוני]]. | @ [[מצוות]] [[תלמוד תורה]] גורמת ל[[דין ממוני]]. | ||
@ מדין [[כופין על המצוות]]. | @ מדין [[כופין על המצוות]]. | ||
@ מדין [[נכסי דבר נש אינון ערבין ליה]]. | @ מדין [[נכסי דבר נש אינון ערבין ליה]]. | ||
* האחרונים דנו באכילת '''דברים המביאים לשכחה''', כגון לאכול מכיכר שאכל ממנו חתול או עכבר, נחלקו ה[[פוסקים]] האם יש בזה [[איסור]], שהרי גורם לשכוח את תלמודו והוא דומה לשוכח מחמת ש[[ביטל תורה]], או שאין בזה [[איסור]] כי הוא רק ב[[גרמא]], ולכן אינו [[כשוכח מחמת בטלה]], אלא היא רק עצה לא לעשות את דברים אלו כדי שלא ישכח {{מקור|יביע אומר ח"ב יו"ד ח, והביא דעות שהוא איסור, ודעת עצמו שאין בזה איסור|כן}}. | * '''גדר איסור שכחה בדברי תורה:''' האחרונים דנו באכילת '''דברים המביאים לשכחה''', כגון לאכול מכיכר שאכל ממנו חתול או עכבר, נחלקו ה[[פוסקים]] האם יש בזה [[איסור]], שהרי גורם לשכוח את תלמודו והוא דומה לשוכח מחמת ש[[ביטל תורה]], או שאין בזה [[איסור]] כי הוא רק ב[[גרמא]], ולכן אינו [[כשוכח מחמת בטלה]], אלא היא רק עצה לא לעשות את דברים אלו כדי שלא ישכח {{מקור|יביע אומר ח"ב יו"ד ח, והביא דעות שהוא איסור, ודעת עצמו שאין בזה איסור|כן}}. | ||
* '''[[מצוות לאו להנות ניתנו]]''' | * '''גדר [[מצוות לאו להנות ניתנו]] בתלמוד תורה:''' ואעפ"כ, [[תלמוד תורה]] היא כן [[הנאה]], שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - [[אסור]] לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה [[מצוות לאו להנות ניתנו]] {{מקור|ט"ז יו"ד רכא-מג|כן}}. | ||
* '''[[שומע כעונה]]''' - הסתפק ה[[שערי תשובה]] {{מקור|מז-ב|כן}} האם ה[[שומע]] [[דברי תורה]] נחשב כ[[לומד תורה]], ו[[נפק"מ]] האם צריך לברך על השמיעה [[ברכות התורה]]. והשולחן ערוך הרב בהלכות תלמוד תורה כתב שיש דין שומע כעונה לענין מצות "ולמדתם" שהיא דווקא בלימוד בפה לשיטתו. | * גדר '''[[שומע כעונה]] בתלמוד תורה:''' - הסתפק ה[[שערי תשובה]] {{מקור|מז-ב|כן}} האם ה[[שומע]] [[דברי תורה]] נחשב כ[[לומד תורה]], ו[[נפק"מ]] האם צריך לברך על השמיעה [[ברכות התורה]]. והשולחן ערוך הרב בהלכות תלמוד תורה כתב שיש דין שומע כעונה לענין מצות "ולמדתם" שהיא דווקא בלימוד בפה לשיטתו. | ||
* '''[[ברכת התורה]]''' - חקרו בה בין שלושה צדדים: | * '''[[ברכת התורה]]''' - חקרו בה בין שלושה צדדים: | ||