שביתת עבדים: הבדלים בין גרסאות בדף

בשלושה סוגי עבדים כנעניים מבחינה ההלכה:@ עבד כנעני שהתגייר לשם עבדות. נאמר בתורה: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך", ופירשו חכמים, כי בעבדים כנעניים הכתוב מדבר. עבד כנעני הוא גוי הקנוי לישראל ונתגייר לשם עבדות, היינו: נימול {{מקור|אם זכר הוא|כן}}, טבל וקיבל עליו את המצוות שאשה ישראלית מחוייבת בהן, כלומר: כל מצוות "לא תעשה" ומצוות עשה שלא הזמן גרמן. עבד כנעני כזה - חייב במצוות השבת, היינו: אסור במלאכה ומצווה בשביתה כדין אשה ישראלית; אך נוסף על חיובו העצמי, גם אדונו מצווה על שביתתו ומוטל עליו לשומרו ולמונעו מעשיית מלאכה בשבת.@ עבד כנעני שקיבל עליו שבע מצוות בני נח. נאמר בתורה: "וינפש בן אמתך והגר", ופירשו חכמים, כי התורה מדברת על גוי הקנוי לישראל, שלא נימול ולא טבל ולא קיבל עליו מצוות כאשה, אלא "שבע מצוות בני נח" בלבד. עבד כזה, אף על פי שמצד עצמו אין עליו איסור מלאכה בשבת, מכל מקום אדונו מצווה על שביתתו. הוא חייב למנוע אותו מעשיית מלאכה בשבילו, וכן אסור מן התורה לכל יהודי לצוותו לעשות מלאכה עבור יהודים. אמנם לצורך עצמו מותר לעבד כזה לעשות מלאכה בשבת, שהרי מצות השבת אינה נכללת ב"שבע מצוות בני נח".@ עבד שלא קיבל עליו מצוות. עבד כנעני הקנוי לישראל שלא נימול ולא טבל ולא קיבל עליו אפילו "שבע מצוות בני נח", נחלקו הפוסקים בדינו: יש אומרים שדינו כעבד שקיבל עליו מצוות בני נח ועל כן גם מי שאינו רבו מצווה בשביתתו, ויש אומרים שאינו אלא ככל הגויים ומי שאינו רבו אינו מצווה על שביתתו.