דיעבד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 28 בתים ,  4 באוגוסט 2008
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''דיני דיעבד''' תלויים במקור הדין, כך שיש חילוק בין דינים מדאורייתא, דינים מדרבנן, ודינים מדברי קבלה:
'''דיני דיעבד''' תלויים במקור הדין, כך שיש חילוק בין דינים מדאורייתא, דינים מדרבנן, ודינים מדברי קבלה:
 
@ דינים מדאורייתא - בדרך כלל לא מועילים אפילו בדיעבד {{מקור|(תוס' גיטין ג: ד"ה וכי. וכן כתב האבני מילואים כז-יח (ד"ה וכל) שדיני דאורייתא לא מועילים בדיעבד)}}. אמנם הלקח טוב {{מקור|(ה)}} הביא דיני דאורייתא רבים שמועילים בדיעבד, כגון הקדש שווה מנה שלכתחילה אסור לחללו על פחות משוויו, ואם חיללו מחולל {{מקור|(תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה)}}. וכן מהרי"ט {{מקור|(שהובא באבני מילואים כז-יח ד"ה ובחידושי)}} כתב שהדין שבספק קידושין לא תינשא לכתחילה ואם נישאת לא תצא הוא דאורייתא.
א) דינים מדאורייתא - בדרך כלל לא מועילים אפילו בדיעבד {{מקור|(תוס' גיטין ג: ד"ה וכי. וכן כתב האבני מילואים כז-יח (ד"ה וכל) שדיני דאורייתא לא מועילים בדיעבד)}}. אמנם הלקח טוב {{מקור|(ה)}} הביא דיני דאורייתא רבים שמועילים בדיעבד, כגון הקדש שווה מנה שלכתחילה אסור לחללו על פחות משוויו, ואם חיללו מחולל {{מקור|(תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה)}}. וכן מהרי"ט {{מקור|(שהובא באבני מילואים כז-יח ד"ה ובחידושי)}} כתב שהדין שבספק קידושין לא תינשא לכתחילה ואם נישאת לא תצא הוא דאורייתא.
@ דינים מדרבנן - בדרך כלל מועילים בדיעבד {{מקור|(תוס' קידושין נה: ד"ה אין, והלקח טוב ה-יב (ד"ה ודע) דן בזה והביא לכך מקורות רבים)}}.
 
@ דינים מדברי קבלה - תלוי במחלוקת האם דברי קבלה כדאורייתא (ולא יועילו בדיעבד) או כדרבנן (ויועילו בדיעבד) {{מקור|(לקח טוב ה-יב ד"ה ולעניין)}}.
ב) דינים מדרבנן - בדרך כלל מועילים בדיעבד {{מקור|(תוס' קידושין נה: ד"ה אין, והלקח טוב ה-יב (ד"ה ודע) דן בזה והביא לכך מקורות רבים)}}.
 
ג) דינים מדברי קבלה - תלוי במחלוקת האם דברי קבלה כדאורייתא (ולא יועילו בדיעבד) או כדרבנן (ויועילו בדיעבד) {{מקור|(לקח טוב ה-יב ד"ה ולעניין)}}.


'''במהותו''' דן הלקח טוב האם דין שפסול לכתחילה וכשר בדיעבד נחשב ראוי. למשל לעניין כל שאינו עולה ליבום עולה לחליצה, האם חייבי לאווין - שעולה ליבום רק בדיעבד (שלכתחילה אסור לקדשה ובדיעבד קידושין תופסים בה) - נחשב "עולה ליבום" וממילא עולה לחליצה, או שאינו נחשב "עולה ליבום" וממילא אינו עולה לחליצה {{מקור|(לקח טוב ד, והביא לכך ראיות לכאן ולכאן)}}.
'''במהותו''' דן הלקח טוב האם דין שפסול לכתחילה וכשר בדיעבד נחשב ראוי. למשל לעניין כל שאינו עולה ליבום עולה לחליצה, האם חייבי לאווין - שעולה ליבום רק בדיעבד (שלכתחילה אסור לקדשה ובדיעבד קידושין תופסים בה) - נחשב "עולה ליבום" וממילא עולה לחליצה, או שאינו נחשב "עולה ליבום" וממילא אינו עולה לחליצה {{מקור|(לקח טוב ד, והביא לכך ראיות לכאן ולכאן)}}.
שורה 33: שורה 30:
==במילה==
==במילה==
'''זמן מילה ביום ולא בלילה''' {{מקור|(יבמות עב.)}}. ואם מל בלילה דנו האחרונים האם יצא בדיעבד, ויש בזה ארבע דעות:
'''זמן מילה ביום ולא בלילה''' {{מקור|(יבמות עב.)}}. ואם מל בלילה דנו האחרונים האם יצא בדיעבד, ויש בזה ארבע דעות:
 
@ לא יצא ואין צריך להטיף דם ברית {{מקור|(שאגת אריה נג בסופו ד"ה מ"מ הדבר)}}.
א) לא יצא ואין צריך להטיף דם ברית {{מקור|(שאגת אריה נג בסופו ד"ה מ"מ הדבר)}}.
@ לא יצא וצריך להטיף דם ברית {{מקור|(ש"ך, הובא בשאלת יעב"ץ ח"א לד ד"ה והשתא)}}.
 
@ יצא {{מקור|(שאלת יעב"ץ שם תולה זאת במחלוקת תנאים ואמוראים)}}.
ב) לא יצא וצריך להטיף דם ברית {{מקור|(ש"ך, הובא בשאלת יעב"ץ ח"א לד ד"ה והשתא)}}.
@ אמנם לא קיים את המצווה, אך לא עשה שום איסור ואין למחות בידו בידי אדם, וכשיגיע היום אינו מצווה למול שהרי אין לו ערלה. וכמו מי שביער את חמצו קודם הפסח {{מקור|(מנחת חינוך ב-ג [כב] ד"ה וכן אפילו וד"ה אם כן)}}.
 
ג) יצא {{מקור|(שאלת יעב"ץ שם תולה זאת במחלוקת תנאים ואמוראים)}}.
 
ד) אמנם לא קיים את המצווה, אך לא עשה שום איסור ואין למחות בידו בידי אדם, וכשיגיע היום אינו מצווה למול שהרי אין לו ערלה. וכמו מי שביער את חמצו קודם הפסח {{מקור|(מנחת חינוך ב-ג [כב] ד"ה וכן אפילו וד"ה אם כן)}}.


'''זמן מילה ביום השמיני'''. ואם מל קודם יום השמיני - כתב הרא"ש שאין צריך להטיף דם ברית {{מקור|(שבת פרק יט סימן ה)}}. ונחלקו בזה האחרונים לשלוש דעות:
'''זמן מילה ביום השמיני'''. ואם מל קודם יום השמיני - כתב הרא"ש שאין צריך להטיף דם ברית {{מקור|(שבת פרק יט סימן ה)}}. ונחלקו בזה האחרונים לשלוש דעות:
 
@ השאגת אריה {{מקור|(נב ד"ה וכיוון)}} כתב שלא יצא אפילו בדיעבד, וכוונת הרא"ש שלא יועיל להטיף דם ברית משום שהוא מעוות ולא יוכל לתקון.
א) השאגת אריה {{מקור|(נב ד"ה וכיוון)}} כתב שלא יצא אפילו בדיעבד, וכוונת הרא"ש שלא יועיל להטיף דם ברית משום שהוא מעוות ולא יוכל לתקון.
@ הש"ך {{מקור|(יו"ד רסב-ב)}} ושאר אחרונים כתבו שיצא בדיעבד, וכוונת הרא"ש שכיוון שיצא אין צריך להטיף {{מקור|(הביאם השאגת אריה נב ד"ה וכיוון)}}.
 
@ המנחת חינוך {{מקור|(ב-ג [כב] ד"ה אם כן)}} כתב שאמנם לא קיים את המצווה, אך לא עשה שום איסור ואין למחות בידו בידי אדם, וכשיגיע יום השמיני אינו מצווה למול שהרי אין לו ערלה. וכמו מי שביער את חמצו קודם הפסח.
ב) הש"ך {{מקור|(יו"ד רסב-ב)}} ושאר אחרונים כתבו שיצא בדיעבד, וכוונת הרא"ש שכיוון שיצא אין צריך להטיף {{מקור|(הביאם השאגת אריה נב ד"ה וכיוון)}}.
 
ג) המנחת חינוך {{מקור|(ב-ג [כב] ד"ה אם כן)}} כתב שאמנם לא קיים את המצווה, אך לא עשה שום איסור ואין למחות בידו בידי אדם, וכשיגיע יום השמיני אינו מצווה למול שהרי אין לו ערלה. וכמו מי שביער את חמצו קודם הפסח.


==בדינים שונים==
==בדינים שונים==
שורה 70: שורה 60:
<references />
<references />


[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
* [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

תפריט ניווט