קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

לעומתו, ה[[מגן אברהם]] <ref>(תכו,א)</ref> כתב שהגמרא לא דיברה על נשים בדווקא אלא על עמי הארצות ואכן הנשים פטורות מברכת הלבנה כמו כל מצוות עשה שהזמן גרמא. המג"א הוסיף לשיטתו את דעת ה[[של"ה]] <ref>(שער האותיות אות קדושה)</ref> שאף נשים הנוהגות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא, כאן משום שהנשים גרמו לפגם הלבנה- עליהן להתרחק מקיום המצווה ולכן אף נשים המדקדקות במצוות אינן מקיימות מצווה זו. טעם נוסף לפטור את הנשים מקיום המצווה הוא משום שנהגו לומר אותה בחוץ ואין מן הצניעות שנשים תברכנה בחוץ בין הגברים.

מאידך, יש הסוברים שגם נשים חייבות בברכה, ושייתכן שאף איננה מוגדרת כמצוות עשה שהזמן גרמא מכיוון שאין הברכה תלויה בזמן בחודש, אלא בחידוש הלבנה עצמה<ref>לדבריו, הגדרת מצוות התלויה בזמן היא שתמיד יש אפשרות לעשותה, אך רק בזמנים מסוימים המצווה חלה. לדוגמא, תמיד יש אפשרות ליטול לולב, אך רק נטילתו בימי חג סוכות עולה לאדם כמצווה.  לפי עקרון זה, אין אפשרות לומר שברכת הלבנה היא מעשה"ג שהרי אין מניעה בזמן באמירתה, ורק יש צורך במציאות שהלבנה תתחדש ללא קשר לזמן בחודש. החכמת שלמה משווה דין ברכת הלבנה לדין שהחיינו על פרי חדש- שלא שייך לומר שמדובר בברכה שהזמן גרמא, שהרי אין חיוב לאומרה בזמנים מסוימים, אלא הברכה תלויה בהתחדשות הטבעית.</ref><ref> החכמת שלמה (שו"ת האלף לך שלמה,קצג) הוסיף שישנם שני חלקים בברכת הלבנה: חלק אחד הוא ברכה על חידוש הלבנה, וחלק זה איננו מצוות עשה"ג כמו שנתבאר לעיל. חלק שני של הברכה הוא הודאה על בריאת המאורות ומעשה בראשית- והוא תלוי בזמן. ממילא, בתחילה הגמ' הביאה נוסח של "מחדש חדשים", המוסב רק על החלק הראשון של הברכה (חידוש הלבנה) והוא לא תלוי בזמן- ולכן איננו מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן אמר רב אשי שברכה כזו גם הנשים יכולות לברך. לכן טען שהברכה כוללת גם את החלק השני- הודאה על בריאת המאורות והלבנה, והוסיף את הנוסח הארוך אותו לא שייך שהנשים יגידו.</ref>. <ref>וראה עוד שו"ת חבלים בנעימים ג ח; שו"ת יביע אומר ה לו.</ref>.