קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

ומכל מקום בשעת הדחק, כגון שיש לו איזה מיחוש, שאינו יכול לצאת לחוץ, או ששרויים בין הנכרים, או במבואות המטונפות, יקדש בביתו דרך חלון ופתח (מגן אברהם שם; ט"ז שם סק"ד, בשם הב"ח). ולכתחילה טוב יותר לפתוח את החלון, אך כשאי אפשר כגון מפני הקור וכדומה, מותר אפילו אין החלון פתוח כל שמאיר נגדו אור הלבנה בטוב (משנה ברורה שער הציון שם ס"ק כה. וראה לעיל במסכים ועננים).

נחלקו הפוסקים בנוגע לחיוב הנשים בקידוש לבנה. הגמרא (סנהדרין מב א) דנה על נוסח הברכה ומביאה לה נוסח מקוצר. רב אשי עונה שנוסח פשוט זה אף הנשים יכולות לברך, ושנוסח הברכה האמיתי הוא כדברי רב יהודה, וכנוסח אותו אנו נוהגים לומר כיום. מדברי רב אשי ניתן להבין שגם נשים חייבות בברכת הלבנה וכן פירש ה[[מאירי]] שגם הגברים וגם הנשים חייבים באותו נוסח, ומי שאינו בקיא בנוסח יכול לומר את הנוסח המקוצר.  

לעומתו, ה[[מגן אברהם]] <ref>(תכו,א)</ref> כתב שהגמרא לא דיברה על נשים בדווקא אלא על עמי הארצות ואכן הנשים פטורות מברכת הלבנה כמו כל מצוות עשה שהזמן גרמא. המג"א הוסיף לשיטתו את דעת ה[[של"ה]] <ref>(שער האותיות אות קדושה)</ref> שאף נשים הנוהגות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא, כאן משום שהנשים גרמו לפגם הלבנה- עליהן להתרחק מקיום המצווה ולכן אף נשים המדקדקות במצוות אינן מקיימות מצווה זו. טעם נוסף לפטור את הנשים מקיום המצווה הוא משום שנהגו לומר אותה בחוץ ואין מן הצניעות שנשים תברכנה בחוץ בין הגברים.