17,688
עריכות
תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Tefilin.jpg|250px|ימין|ממוזער|זוג תפילין]] | [[תמונה:Tefilin.jpg|250px|ימין|ממוזער|זוג תפילין]] | ||
== | ==מקור השם== | ||
התפילין נקראות טוטפות בלשון התורה כדברי הפסוק "והיו לך לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך". הגמרא (סנהדרין ד,ב) מסבירה שהשם מורכב משתי המילים טט ופת שכל אחת מהן מסמלת את הספרה 2 בספרה לועזית אחרת<ref>ומסבירים האחרונים בנושא שחז"ל הבינו שכל השפות נלקחו משפת הקודש וכך ניתן ללמוד מהן על לשון התורה</ref>. וביחד הן מרכיבות את 4 הפרשיות שבתפילין. יש המסבירים שלשון טוטפות הוא מלשון תכשיט, וכן משמע מדברי הגמרא (שבת נז:) המדברת על הטוטפת- התכשיט הנמצא על ראש האשה. | |||
==הגדרת המצווה== | |||
'''מצווה לקשור תפילין על היד ולהניחם על הראש''' {{מקור|הסוגיא במנחות לו.|כן}}'''.''' | '''מצווה לקשור תפילין על היד ולהניחם על הראש''' {{מקור|הסוגיא במנחות לו.|כן}}'''.''' | ||
| שורה 23: | שורה 26: | ||
@ '''זכר ליציאת מצרים'''- הרמב"ן (רמב"ן שמות יג,טז) מסביר שמטרת התפילין היא כתזכורת על הניסים שעשה לנו ה' בעבר וע"י זכירת הניסים אנו נוכל להגיע לאמונה בהשגחתו גם בהווה. עפ"י הסברו הוא גם מסביר שהתפילין הן על הראש משום ששם הזכרון של האדם ועל הלב שבו משכן האמונה. | @ '''זכר ליציאת מצרים'''- הרמב"ן (רמב"ן שמות יג,טז) מסביר שמטרת התפילין היא כתזכורת על הניסים שעשה לנו ה' בעבר וע"י זכירת הניסים אנו נוכל להגיע לאמונה בהשגחתו גם בהווה. עפ"י הסברו הוא גם מסביר שהתפילין הן על הראש משום ששם הזכרון של האדם ועל הלב שבו משכן האמונה. | ||
@ '''העלאה רוחנית'''- החינוך (חינוך, מצווה תכא) מסביר שמטרת התפילין היא לשמור על האדם מהחומריות בעולמנו ומעבירות. אף שאפשר להסביר לשיטתו שהתפילין הן רק כתזכורת בלבד, בדברי הרמב"ם ניתן לראות טעם רוחני מעבר לתזכורת הפשוטה. הרמב"ם (רמב"ם, תפילין ד,כה) מסביר שע"י התפילין האדם נהיה רוחני יותר ולא מפנה ליבו למחשבות רעות ומפנה ליבו לדברי האמת והצדק. מדבריו משמע שהתפילין אינן רק תזכורת למניעת העבירה אלא הם יוצרות שינוי ממשי על רוחניות האדם עצמו. | @ '''העלאה רוחנית'''- החינוך (חינוך, מצווה תכא) מסביר שמטרת התפילין היא לשמור על האדם מהחומריות בעולמנו ומעבירות. אף שאפשר להסביר לשיטתו שהתפילין הן רק כתזכורת בלבד, בדברי הרמב"ם ניתן לראות טעם רוחני מעבר לתזכורת הפשוטה. הרמב"ם (רמב"ם, תפילין ד,כה) מסביר שע"י התפילין האדם נהיה רוחני יותר ולא מפנה ליבו למחשבות רעות ומפנה ליבו לדברי האמת והצדק. מדבריו משמע שהתפילין אינן רק תזכורת למניעת העבירה אלא הם יוצרות שינוי ממשי על רוחניות האדם עצמו. | ||
==פרשיות התפילין== | |||
בתפילין יש ארבע פרשיות מן התורה שבכל אחת מהן מוזכרת המצווה להניח את התפילין על היד ועל הראש. כל אחת מפרשיות אלו מסמלת ערך יסודי נוסף מהתורה: | |||
* פרשת קדש לי כל בכור (שמות יג,א-י)- עניינה קדושת בכורי ישראל וחג הפסח שבפרשיה זו מובאת סגולת ישראל והשגחת ה' בכך שהוציא את עמ"י ממצרים. | |||
* והיה כי יביאך (שמות יג, יא-טז)- שגם מדברת על יציאת מצרים אך יותר בדגש על מטרת יציאת מצרים כהגעה אל ארץ ישראל שבה עמ"י יוכל לעבוד את ה'. | |||
*פרשת שמע (דברים ו, ד-ט)- המדברת על האמונה בה' ועל קיום מצוותיו. | |||
*והיה אם שמוע (דברים יא, יג-כא)- המדגישה את השכר והעונש שיש בעשיית המצוות ובאי עשייתן. | |||
הרב [[אליעזר מלמד]] בספרו [[פניני הלכה]], מסביר כי בפרשיות התפילין מקופלים כל יסודות האמונה כמו האמונה בה' והשגחתו שכר ועונש וקיום המצוות. לדבריו, אנו קושרים את עצמנו בקשר גופני אל היסודות הרוחניים האלו להראות שאין אלו רק רעיונות רוחניים אלא הם גם קשורים אלינו. בנוסף, אנו אף עושים זאת ע"י בהמה גסה שמבטאת את שיא החומריות להראות שרעיונות אלו חודרים אף עד סוף הגשמיות. | הרב [[אליעזר מלמד]] בספרו [[פניני הלכה]], מסביר כי בפרשיות התפילין מקופלים כל יסודות האמונה כמו האמונה בה' והשגחתו שכר ועונש וקיום המצוות. לדבריו, אנו קושרים את עצמנו בקשר גופני אל היסודות הרוחניים האלו להראות שאין אלו רק רעיונות רוחניים אלא הם גם קשורים אלינו. בנוסף, אנו אף עושים זאת ע"י בהמה גסה שמבטאת את שיא החומריות להראות שרעיונות אלו חודרים אף עד סוף הגשמיות. | ||