הרב אברהם סופר (שרייבר): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7: שורה 7:
סופר נולד ב[[אגר (עיר)|אגר]] (ערלוי) שב[[הונגריה]]. בנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]] ונינו של ה[[חת"ם סופר]].  
סופר נולד ב[[אגר (עיר)|אגר]] (ערלוי) שב[[הונגריה]]. בנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]] ונינו של ה[[חת"ם סופר]].  


בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך רב ב[[ישיבה]] ב[[פרשבורג]], והוסמך לרבנות. בשנת [[1921]] נישא ועבר לחיות ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]].  סופר שימש כרב, תחילה ב[[קורפו]] ([[1925]]–[[1928]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] (1928 - [[1936]]) וב[[פיומה]] (1936 - [[1939]]). בשנת 1939 עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], בה שימש כר"מ בישיבת שערי ציון מיסודו של הרב [[בן ציון חי עוזיאל]]{{הערה|{{הצופה||ב"שערי ציון"|1941/01/31|00801}}}}. בתחילת 1946 יצא לשמש כראש בית מדרש לרבנים שהוקם ב[[צרפת]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|{{דבר||הרב א. סופר - ראש בית מדרש לרבנים של השרידים בצרפת|1946/01/07|00405}}}}. בין השנים 1948-1966 שימש לסירוגין חצי שנה כמורה ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] וחצי שנה התגורר בירושלים.
בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך רב ב[[ישיבה]] ב[[פרשבורג]], והוסמך לרבנות. בשנת [[1921]] נישא ועבר לחיות ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]].  סופר שימש כרב, תחילה ב[[קורפו]] ([[1925]]–[[1928]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] (1928 - [[1936]]) וב[[פיומה]] (1936 - [[1939]]). בשנת 1939 עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], בה שימש כר"מ בישיבת שערי ציון מיסודו של הרב [[בן ציון חי עוזיאל]]{{הערה|הצופה||ב"שערי ציון"|1941/01/31|00801}}. בתחילת 1946 יצא לשמש כראש בית מדרש לרבנים שהוקם ב[[צרפת]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|{{דבר||הרב א. סופר - ראש בית מדרש לרבנים של השרידים בצרפת|1946/01/07|00405}}}}. בין השנים 1948-1966 שימש לסירוגין חצי שנה כמורה ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] וחצי שנה התגורר בירושלים.


בימי רבנותו באיטליה החל לטפל ב[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. בשנת 1930 החל להוציא לאור מכתב יד את סדרת הספרים "בית הבחירה" של הרב [[מנחם המאירי]] לתלמוד{{הערה|{{הצופה||ספר חדש|1940/01/12|00703}}}}{{הערה|{{הצופה||בית הבחירה|1950/12/29|00600}}}}. בהמשך הוציא ספרי [[ראשונים]] נוספים ובהם: חידושי [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] על מסכת [[עבודה זרה]], ביאור רבי [[משה קזיס]] ל[[מסכת מדות]], חידושי ה[[ר"ן]] ל[[בבא בתרא]] וחידושי ה[[רשב"א]] ל[[מסכת שבועות]]. כמו כן הוציא מכתביו של סבו שלא הוצאו קודם לכן{{הערה|{{הצופה|נפתלי בן מנחם|שיירים מתורת חת"ם סופר|1960/07/22|00508}}}}. ספרים אלו בוארו על ידו.  
בימי רבנותו באיטליה החל לטפל ב[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. בשנת 1930 החל להוציא לאור מכתב יד את סדרת הספרים "בית הבחירה" של הרב [[מנחם המאירי]] לתלמוד{{הערה|הצופה||ספר חדש|1940/01/12|00703}}{{הערה|הצופה||בית הבחירה|1950/12/29|00600}}. בהמשך הוציא ספרי [[ראשונים]] נוספים ובהם: חידושי [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] על מסכת [[עבודה זרה]], ביאור רבי [[משה קזיס]] ל[[מסכת מדות]], חידושי ה[[ר"ן]] ל[[בבא בתרא]] וחידושי ה[[רשב"א]] ל[[מסכת שבועות]]. כמו כן הוציא מכתביו של סבו שלא הוצאו קודם לכן{{הערה|הצופה|נפתלי בן מנחם|שיירים מתורת חת"ם סופר|1960/07/22|00050}}. ספרים אלו בוארו על ידו.  


בשנת [[תש"ג]], זכה ב[[פרס הרב קוק]] על הוצאת בית הבחירה למסכת קידושין{{הערה|{{הצופה||סדר חלוקת "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב לספרות תורנית|1943/12/29|00102}}}}{{הערה|{{הצופה||מי הם חמשת חתני הפרס?|1944/01/07|00601}}}}. בשנת 1947 קיבל את [[פרס שכטר]]{{הערה|{{הצופה||פרס שכטר להרב א. סופר|1947/06/23|00410}}}}. כעבור ארבעים שנה, בשנת [[תשמ"א]], זכה בפרס ישראל לספרות תורנית{{הערה|{{דבר||הרב פרופ' אברהם סופר־שרייבר בספרות תורנית|1981/05/06|03902}}}}.
בשנת [[תש"ג]], זכה ב[[פרס הרב קוק]] על הוצאת בית הבחירה למסכת קידושין{{הערה|{{הצופה||סדר חלוקת "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב לספרות תורנית|1943/12/29|00102}}}}{{הערה|הצופה||מי הם חמשת חתני הפרס?|1944/01/07|00601}}. בשנת 1947 קיבל את [[פרס שכטר]]{{הערה|הצופה||פרס שכטר להרב א. סופר|1947/06/23|00410}}. כעבור ארבעים שנה, בשנת [[תשמ"א]], זכה בפרס ישראל לספרות תורנית{{הערה|דבר||הרב פרופ' אברהם סופר־שרייבר בספרות תורנית|1981/05/06|03902}}.


===משפחתו===
===משפחתו===
2,555

עריכות

תפריט ניווט