מנחם כהן (פרופסור): הבדלים בין גרסאות בדף

== עבודתו המדעית ==

בעבודת הדוקטורט של פרופ' כהן "מגבשי כתיב במצחפי מסורה עתיקים ומשמעם לתולדות נוסח המקרא המקובל" הוא סלל דרכים חדשות להבנת תולדות המסירה של נוסח המקרא מקומראן ועד לדפוסים הראשונים. העבודה התבססה על בחינה מדוקדקת של הכתיב בכתבי יד מקראיים של ימי הביניים בכל רחבי התפוצה היהודית, ומטרתה הייתה לחשוף את שורשי מגוון השינויים העצום המצוי בהם ולעמוד על משמעותו לתולדות המסירה.

פרופ' כהן הוכיח, באמצעות שיטות בדיקה חדשניות של קטגוריות כתיב, כי מרבית שינויי הכתיב בכתבי היד של ימי הביניים מקורם לא בשיבושים ספוראדיים של מעתיקים, אלא בגיבושי כתיב קדומים בעלי קווים שיטתיים, ששורשיהם נעוצים במגוון הכתיבי של "טיפוס המסורה" עוד מלפני חורבן בית שני.

פרופ' כהן ייסד מפעל זה בשנת 1975 במסגרת המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. במפעל זה שקד פרופ' כהן להוסיף ולצבור חומר רב על הניקוד, הטעמים והגעיות של כתבי היד שמוצאם במרכזי המסירה השונים של ימי הביניים, במטרה למפות את המציאות הטקסטואלית על כל גילוייה מיפוי טיפולוגי, לאפיין את קווי ההיכר של הטיפוסים השונים ולבחון את היחס בין מה שנודע בסופו של דבר כ"נוסח המסורה הטברני" ובין טיפוסים אחרים, שאי אפשר לכלול אותם בקטגוריה זו.

גם כאן כמו בתחום הכתיב, מלמד המחקר שעשה פרופ' כהן על עבודת הסופרים והמסרנים, שהגורם העיקרי למציאות זו הוא הפער בין האידיאל הטקסטואלי - "נוסח בן אשר", שהכל שותפים לו, ובין היכולת המעשית של מסרנים ונקדנים מקומיים לזהות את הנוסח המייצג אידיאל זה ולהשליטו הלכה למעשה.

כדי להשלים את תמונת המסירה של הנוסח, עבר פרופ' כהן לבדיקה מעמיקה של תהליכי המסירה בעידן הדפוס. הטכנולוגיה החדשה של המצאת הדפוס, הכניסה גורמים חדשים לתולדות המסירה, שיצרו לראשונה סיכוי אמיתי להגשמת השאיפה הקדומה להאחדת הנוסח בכל תפוצות ישראל. ההשפעה העיקרית על דמות הנוסח עברה מעתה לידי המהדירים, והכרעות הנוסח שלהם היו עתידות להשפיע על תחומים רבים של המסירה.

את הבכורה בעניין זה נטל יעקב בן חיים אבן אדוניהו, שההדיר בוונציה בשנים 1524–1525 את מהדורת היסוד של 'מקראות גדולות'. מהדורה זו רכשה עד מהרה יוקרה מיוחדת כמייצגת את נוסח המסורה בדיוקו, בעיקר בשל העובדה, שהיא הייתה הראשונה בין מהדורות הדפוס שהעלתה על הדף גם את המסורה הגדולה והקטנה, כמתכונת מצחפי המסורה בעידן כתבי היד. המהדירים הבאים שאפו לחקותה, וכך נעשתה אבטיפוס לדורות הבאים.

בן חיים עצמו וכל המהדירים שבאו בעקבותיו סבורים היו שהם מנציחים את נוסחו של בן-אשר, אבל היום, שספרו המקורי של בן-אשר מצוי בידינו, ניתן להיווכח עד כמה רחוקים היו מהשגת מטרה זו. לפי אמות המידה הטיפולוגיות שקבע פרופ' כהן, ניתן אומנם להגדיר את נוסח המקרא של מהדורת בן חיים ו"צאצאיה" כ'נוסח המסורה', אבל לא כנוסח מסורה מדויק. בקטגוריות לא מעטות של כתיב, ניקוד וטעמים אין עקביות מלאה בהגשמת דרישותיה של המסורה, וניכר שכתבי היד ששימשו לבן-חיים כמצע לעבודתו לא היו מן המשובחים ביותר. השוואת נוסחו של בן חיים ל[[כתר ארם צובא]], מעלה שינויים רבים במגוון קטגוריות, המצטרפים יחדיו לכמה אלפים. יתר על כן: בתחום הגעיות חורג נוסחו של בן-חיים לחלוטין לא רק מנוסח "הכתר" אלא גם מנוסחם של כל כתבי היד של "נוסח המסורה" המובהק.

העיון בנוסח מקראות גדולות של בן-חיים, ובהשפעתו המכרעת על נוסח הדפוסים עד ימינו, היו מהגורמים העיקריים בהחלטתו של פרופ' כהן לייסד את 'מפעל מקראות גדולות הכתר', גולת הכותרת של פעילותו המחקרית.

פרופ' כהן הרחיב והעמיק את עיונו לא רק בנוסח המקרא והמסורה של מהדורת בן-חיים, אלא גם בנוסח התרגומים הארמיים והפירושים המתלווים למקרא, והתברר לו כי מצבם חמור שבעתיים. מצב זה לא רק שלא נשתפר במהדורות מאוחרות יותר, אלא הלך והחמיר. המשך ההנצחה של נוסח כה משובש ביצירה שנעשתה [[נכס צאן ברזל]] של ארון הספרים היהודי, נראתה לפרופ' כהן לא רק כפגם תרבותי-לאומי, אלא גם כמחדל מדעי. כך נולד הרעיון של הוצאת מהדורת יסוד מדעית חדשה של "מקראות גדולות".

* [https://mgketer.org/ אתר 'מפעל מקראות גדולות הכתר']

[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: מדעי היהדות]]

[[קטגוריה:חוקרי מקרא ישראלים]]

[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]