קריאת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,154 בתים ,  5 במרץ 2019
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 53: שורה 53:
בשבת ב[[תפילת מנחה|מנחה]] וכן בימי שני וחמישי קוראים את תחילת הפרשה הבאה, בד"כ את העלייה הראשונה. קריאה זו מצורפת בסופם של רוב ה[[סידור]]ים הרגילים.
בשבת ב[[תפילת מנחה|מנחה]] וכן בימי שני וחמישי קוראים את תחילת הפרשה הבאה, בד"כ את העלייה הראשונה. קריאה זו מצורפת בסופם של רוב ה[[סידור]]ים הרגילים.


בשעת הברכות והקריאה אסור לציבור לדבר אפילו בדברי תורה, ובין הברכות מותר לדבר דברי תורה בלחש, ומרן הרה"ג כמוהר"ר רבינו עזרא עטיה זצ"ל היה נמנע מלדבר אפילו דברי תורה בין העליות [ראה ספר "המורה", ובסידור "עוד יוסף חי"], אולם מותר וכדאי לעיין בספר. בשעה שספר התורה פתוח אסור לצאת מבית הכנסת וא יוצא ועל זה נאמר "ועוזבי ה' יכלו", ומתרגמינן - "ודשבק אורייתא דיי' ישתיצון", ואפילו יש עשרה שמקשיבים לקריאה זולתו, וכבר שמע הקריאה בעשרה - אסור [משנה ברורה]. אם כבר שמע את הקריאה במניין אחר - מותר לצאת בין העליות לצורך גדול [משנ"ב], ויש אומרים שמותר אף אם אין צורך גדול [כף החיים]. אם סיימו לקרות וסגרו הספר תורה והעולה האחרון טרם בירך ברכת "אשר נתן" - הפרי חדש מצדד לומר יכול לצאת, והמטה יהודה חולק על זה דהברכה שייכת לקריאה ונחשבת כמותה עיין שם [ראה ביאור הלכה סימן קמו ד"ה שפיר דמי]. ועוד כתב רבינו זצ"ל בעל ה"משנה ברורה" כי הגאון בעל "מגן אברהם" זצ"ל מצדד לומר שמשעה שפתחו את ספר התורה כדי לקרות, אפילו לא התחיל עדיין הקורא לקרות גם כן אסור, וכן משמע דעת הגר"א זצ"ל בביאורו, שמשעה שפתחו הספר תורה כדי לברך אסור לספר. 


===סומא בעלייה לתורה===
בגמרא ברכות מובא שרב ששת היה לומד בשעת קריאת התורה, ומסביר תוספות<ref>סוטה לט</ref> עניין זה שמכיוון שהיה סומא לא היה מחויב בקריאה וממילא יכל ללמוד בדברים אחרים. תוספות מביא פירוש נוסף בשם ר' חננאל שרב ששת כן היה חייב בקריאה אלא שהיה תורתו אומנתו, וכן באשכול פסק שסומא חייב בקריאת התורה מכיוון שיכול לשמוע את הקריאה מבעל הקורא.


בשעת הברכות והקריאה אסור לציבור לדבר אפילו בדברי תורה, ובין הברכות מותר לדבר דברי תורה בלחש, ומרן הרה"ג כמוהר"ר רבינו עזרא עטיה זצ"ל היה נמנע מלדבר אפילו דברי תורה בין העליות [ראה ספר "המורה", ובסידור "עוד יוסף חי"], אולם מותר וכדאי לעיין בספר. בשעה שספר התורה פתוח אסור לצאת מבית הכנסת וא יוצא ועל זה נאמר "ועוזבי ה' יכלו", ומתרגמינן - "ודשבק אורייתא דיי' ישתיצון", ואפילו יש עשרה שמקשיבים לקריאה זולתו, וכבר שמע הקריאה בעשרה - אסור [משנה ברורה]. אם כבר שמע את הקריאה במניין אחר - מותר לצאת בין העליות לצורך גדול [משנ"ב], ויש אומרים שמותר אף אם אין צורך גדול [כף החיים]. אם סיימו לקרות וסגרו הספר תורה והעולה האחרון טרם בירך ברכת "אשר נתן" - הפרי חדש מצדד לומר יכול לצאת, והמטה יהודה חולק על זה דהברכה שייכת לקריאה ונחשבת כמותה עיין שם [ראה ביאור הלכה סימן קמו ד"ה שפיר דמי]. ועוד כתב רבינו זצ"ל בעל ה"משנה ברורה" כי הגאון בעל "מגן אברהם" זצ"ל מצדד לומר שמשעה שפתחו את ספר התורה כדי לקרות, אפילו לא התחיל עדיין הקורא לקרות גם כן אסור, וכן משמע דעת הגר"א זצ"ל בביאורו, שמשעה שפתחו הספר תורה כדי לברך אסור לספר.
בשו"ע פסק כתוספות לאסור על סומא לקרוא בתורה ולעלות לתורה, והביא שה[[מהרי"ל]] פסק להתיר להעלות סומא כמו שכיום מעלים גם את עם הארץ. בימינו, נוהגים שלא לפסוק בדין זה כשו"ע ורוב האחרונים כתבו שיש לסמוך על דברי האשכול ועל המשאת בנימין הפוסק כמותו, ולהתיר עליית סומא לתורה<ref>עיין ילקוט יוסף סימן קנג</ref>.


== ההפטרה ==
== ההפטרה ==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט