17,688
עריכות
קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==זמנה וסדרה== | ==זמנה וסדרה== | ||
בגמ' סנהדרין מב. מובאת מחל' אמוראים לגבי סוף זמן אמירת ברכת הלבנה. הכלל הבסיסי הוא שניתן לברך על הלבנה "עד שתתמלא פגימתה" ונחלקו האמוראים בהבנת גדר זה. רבי יעקב בר אידי אומר בשם רב יהודה שניתן לברך עד שבעה ימים מתחילת החודש, ונהרדעי סוברים שניתן עד ט"ז לחודש. הגמרא מסבירה שמכיוון שהברכה היא "מחדש חודשים" סובר רב יהודה שניתן לברך כל עוד הלבנה מתחדשת- עד שתהיה כחצי עיגול, ונהרדעי סוברים שצריך שיהיה עיגול שלם, עד הזמן שמתחיל להיחסר ומפסיק לגדול. | |||
===סוף הזמן=== | ===סוף הזמן=== | ||
ניתן לברך על החודש עד שתתמלא פגימתה של לבנה (סנהדרין מא ב), שלאחר זמן זה לא נחשבת יותר הלבנה כמתחדשת ואין לברך עליה "מחדש חדשים". האמוראים נחלקו בהבנת גדר זה: | ניתן לברך על החודש עד שתתמלא פגימתה של לבנה (סנהדרין מא ב), שלאחר זמן זה לא נחשבת יותר הלבנה כמתחדשת ואין לברך עליה "מחדש חדשים". האמוראים נחלקו בהבנת גדר זה: | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
===מוצאי שבת=== | ===מוצאי שבת=== | ||
במסכת סופרים (כ,א) מובא שאין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם. והביאו שיש המקשרים את הברכה לברכת הבשמים וכתבו שאין הדבר מתקבל משום שאין קשר בין הבשמים לבין ברכת הלבנה. מאידך, יש המפרשים שכוונת מבושם הוא שיהיה בבגדים נאים ונקי, שרק כך נכון לברך את הלבנה (שזהו כעין קבלת שכינה). לפי פירוש זה, אין לחלק בין מוצ"ש לבין מוצאי יו"ט (שבו אין מברכים על הבשמים) וכן פסק במשנ"ב. | |||
ר' יונה (בברכות שם) גורס במסכת סופרים מברכים על הלבנה משתתבשם, ומפרש שיש לחכות עד תעשה הלבנה כעין חופה או שיהיה לה אור מתוק ומפרש שיש לחכות 3 ימים עד שהלבנה תגדל מעט ורק אז ניתן לברך עליה. בבית יוסף פסק שלמרות שאנו גורסים במסכת סופרים אחרת מר' יונה, עדיין אנו פוסקים שיש לברך על הלבנה רק לאחר 3 ימים משום שרק אז נהנים מאורה. | |||
הרמב"ם פסק שניתן לברך על הלבנה מתחילת החודש ועד לט"ז בו. לכאורה יש להקשות על פסקו- כיצד יסביר את הברייתא במסכת סופרים המסבירה שיש לברך בביסום? | |||
הרי אם יסביר כשיטת ר' יונה היה עליו לפסוק שיש לחכות שלושה ימים עד שהלבנה תתבסם, ואם גרס כב"י, מדוע לא הזכיר את הדין שיש לברך על הלבנה במוצאי שבתות ויו"ט? | |||
לכן נראה שהרמב"ם כלל לא חשש לברייתא במסכת סופרים ופסק כדברי הגמ' שלא התייחסה כלל לתחילת זמן הברכה ומשמע ממנה שיש לברך מתחילת החודש. | |||
הב"י הביא את שיטת מהר"י מג'יקטיליא הפוסק על פי הקבלה שניתן לברך על הלבנה עד שבעה ימים מתחילת החודש. הב"ח הקשה על שיטה זו ממחל' האמוראים לעיל בה סובר רב יהודה שניתן לברך עד שבעה ימים מתחילת החודש וברור שלא סבר שניתן לברך רק לאחר 7 ימים. ואף נהדרעי החולקים עליו, דנים רק על סוף זמן הברכה ולא משמע שחולקים על תחילת זמן הברכה. | |||
דברים אלו הם דווקא במידה וליל מוצאי שבת הוא קודם עשרה ימים בחודש, אז ממתינים עד מוצאי שבת, אבל אם ליל מוצאי שבת יהיה ליל י"א בחודש (מגן אברהם סק"ג), אין ממתינים עד מוצאי שבת, שמא יהיו שנים או שלשה לילות מעוננים ולא תיראה הלבנה ויעבור הזמן. שכל מקום שיש להסתפק שמא תתבטל המצוה לגמרי אין משהים אותה בשביל לעשות מצוה מן המובחר (שו"ת תרומת הדשן לה). | |||
מאידך, יש הסוברים אין להמתין כלל למוצאי שבת, שלא להחמיץ המצוה, ומיד אחר שעברו שלשה ימים יש לקדשה (ב"ח או"ח תכו: מעשה רב להגר"א קנט)<ref>וראה בספר המנוחה לרבנו מנוח מהדורת הורביץ ברכות י יז, שיברך תיכף כשיראה את הלבנה בחידושה.</ref>. מכל מקום אף כשמקדשה בחול יש ללבוש בגדים נאים (תרומת הדשן שם; רמ"א בשו"ע שם). | |||
==גדר הברכה== | |||
הגמ' מקשה מדוע אין מברכים על תוספת ההנאה מאור הלבנה "הטוב והמטיב" כמו שמברכים על תוספת הנאה בברכת הגפן? ומתרצת שמכיוון שדרך העולם שהלבנה מתמעטת וגדלה- אין לברך עליה . | |||
רש"י מסביר שקושיית הגמ' היא על שיטת רב יהודה, שאף אם סובר שאין לברך ברכת הלבנה אלא בזמן בו היא גודלת לחצי עיגול (ואז תחילת ההנאה ממנה), עדיין אמורים לברך "הטוב והמטיב" על שאר הימים עד ט"ז בחודש שבהם נהנים יותר מאורה. מאידך, לשיטת נהרדעי קושיא זו אינה שייכת משום שלשיטתם מברכים על הלבנה כל עוד היא גדלה, ואין אפשרות לברך הטוב והמטיב משום שלאחר מכן אין תוספת טובה. | |||
החכמת שלמה (על רש"י שם) מסביר שניתן לפרש שהקושיא איננה רק על שיטת רב יהודה אלא גם לנהרדעי. הוא מסביר שקושיית הגמ' היא שנברך גם על ברכת הלבנה וגם הטוב והמטיב בדומה לברכת הגפן בה מברכים על הבריאה בורא פרי הגפן, ולאחריה מברכים על תוספת הטובה את ברכת הטוב והמטיב. | |||
ברכת הראייה על בריאת הלבנה- העולה מדבריו שברכת הלבנה היא ברכה על בריאת הלבנה, ואנו מברכים רק פעם בחודש בעת חידושה כמו בכל ברכות הראייה עליהם מברכים כאשר יש חידוש בראייה (כגון הרואה הרים גדולים וכדו' בברכת עושה מעשה בראשית). | |||
=== | ===הרואה את הלבנה ביום=== | ||
האג"מ (חו"מ ב,מז) הוכיח מדברי הרמב"ם לעיל שסובר גם שהברכה היא על בריאת הלבנה, משום שפוסק שניתן לברך על הלבנה אף ביום הראשון של החודש- למרות שעדיין לא נהנים מאורה. ומביא נפק"מ לעניין בכך שהרואה את הלבנה ביום ט"ו לחודש, עליו לברך עליה- למרות שלא נהנה מאורה, משום שלא יוכל לברך בלילה, והברכה היא על עצם בריאתה. ומה שהרמ"א פוסק שיש לברך על הלבנה רק בלילה בעת שנהנים מאורה, זוהי תוספת בעלמא ואין חיוב בדבר. | |||
מאידך, יש הסוברים שברכת הלבנה איננה ברכת הראייה אלא היא כברכת המצוות. אפשר להוכיח כדבריהם מכך שר' יונה דורש לחכות 3 ימים על מנת שהלבנה תגדל מעט ויוכלו ליהנות ממנה- ומשמע שההנאה היא חלק מהותי מהברכה. | |||
באופן אחר, ניתן לחלק בין ברכת המצוות לברכת הראייה. בעוד שבירושלמי מביאים ברכת הלבנה כחלק ממסכת ברכות וכשאר ברכות הראייה (וכן מביא הרמב"ם בברכות פרק י), הבבלי מביא דין ברכת הלבנה כחלק ממסכת סנהדרין. בחלוקה זו, ניתן להסביר גם שר' יונה תופס את ברכת הלבנה כטקס עצמאי וכברכת המצוות, ולכן דורש גם שיהיה האדם מבוסם ויחכה שלושה ימים שהלבנה תהיה בהדרה, וכן השו"ע הכניס הלכה זו בדיני ראשי חודשים. מאידך, הרמב"ם שרואה את הדבר כברכת הראייה, לא מצריך תוספות אלו לברכה. | |||
==חובת הברכה== | |||
נפקא מינה בין השיטות קיימת בשאלה האם יש חובה לברך ברכת הלבנה. הנודע ביהודה (שו"ת קמא,מא) כתב שציבור שהיה באמצע קריאת המגילה בפורים ולא הספיקו לברך על הלבנה, ונראתה הלבנה בחוץ- רשאים להפסיק מקריאת המגילה ולברך על הלבנה לפני שתתכסה. מאידך בעל החכמת שלמה (שנות חיים, קלא) פסק שאין חיוב לברך על הלבנה, וכל החיוב הוא לברך במידה ורואה את הלבנה, אך אין צורך לחפש אחריה. | |||
חיוב סומא בברכה- המג"א פסק שסומא חייב לברך ברכת הלבנה על אף שאינו רואה אותה ומשמע מדבריו שאין ברכת הלבנה ברכת הראייה באופן הרגיל. לעומתו, רע"א פסק שסומא פטור מהברכה, והמשנ"ב פסק שמכיוון שיש מחל' בדבר על הסומא לשמוע הברכה מאחר. | |||
ברכה סמוך לראייה- בשאר ברכות הראייה ישנו הדין שיכול האדם לברך רק בסמוך לראייה ואינו יכול לברך זמן רב לאחר הראייה. באותו אופן, מי שראה הר גדול ולא בירך עליו, אינו רשאי לברך עליו למחרת מכיוון שכבר איבד את חובת הברכה. | |||
מצד שני, בברכת הלבנה אנו יכולים לחכות שבוע ויותר עד לברכה, ועל אף שכבר רואים את הלבנה במשך הזמן- אין פגם בדבר . | |||
===חיוב נשים במצווה=== | |||
נחלקו הפוסקים בנוגע לחיוב הנשים בקידוש לבנה. הגמרא (סנהדרין מב א) דנה על נוסח הברכה ומביאה לה נוסח מקוצר. רב אשי עונה שנוסח פשוט זה אף הנשים יכולות לברך, ושנוסח הברכה האמיתי הוא כדברי רב יהודה, וכנוסח אותו אנו נוהגים לומר כיום. מדברי רב אשי ניתן להבין שגם נשים חייבות בברכת הלבנה וכן פירש ה[[מאירי]] שגם הגברים וגם הנשים חייבים באותו נוסח, ומי שאינו בקיא בנוסח יכול לומר את הנוסח המקוצר. | |||
לעומתו, ה[[מגן אברהם]] <ref>(תכו,א)</ref> כתב שהגמרא לא דיברה על נשים בדווקא אלא על עמי הארצות ואכן הנשים פטורות מברכת הלבנה כמו כל מצוות עשה שהזמן גרמא. המג"א הוסיף לשיטתו את דעת ה[[של"ה]] <ref>(שער האותיות אות קדושה)</ref> שאף נשים הנוהגות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא, כאן משום שהנשים גרמו לפגם הלבנה- עליהן להתרחק מקיום המצווה ולכן אף נשים המדקדקות במצוות אינן מקיימות מצווה זו. טעם נוסף לפטור את הנשים מקיום המצווה הוא משום שנהגו לומר אותה בחוץ ואין מן הצניעות שנשים תברכנה בחוץ בין הגברים. | |||
מאידך, יש הסוברים שגם נשים חייבות בברכה, ושייתכן שאף איננה מוגדרת כמצוות עשה שהזמן גרמא מכיוון שאין הברכה תלויה בזמן בחודש, אלא בחידוש הלבנה עצמה<ref>לדבריו, הגדרת מצוות התלויה בזמן היא שתמיד יש אפשרות לעשותה, אך רק בזמנים מסוימים המצווה חלה. לדוגמא, תמיד יש אפשרות ליטול לולב, אך רק נטילתו בימי חג סוכות עולה לאדם כמצווה. לפי עקרון זה, אין אפשרות לומר שברכת הלבנה היא מעשה"ג שהרי אין מניעה בזמן באמירתה, ורק יש צורך במציאות שהלבנה תתחדש ללא קשר לזמן בחודש. החכמת שלמה משווה דין ברכת הלבנה לדין שהחיינו על פרי חדש- שלא שייך לומר שמדובר בברכה שהזמן גרמא, שהרי אין חיוב לאומרה בזמנים מסוימים, אלא הברכה תלויה בהתחדשות הטבעית.</ref><ref> החכמת שלמה (שו"ת האלף לך שלמה,קצג) הוסיף שישנם שני חלקים בברכת הלבנה: חלק אחד הוא ברכה על חידוש הלבנה, וחלק זה איננו מצוות עשה"ג כמו שנתבאר לעיל. חלק שני של הברכה הוא הודאה על בריאת המאורות ומעשה בראשית- והוא תלוי בזמן. ממילא, בתחילה הגמ' הביאה נוסח של "מחדש חדשים", המוסב רק על החלק הראשון של הברכה (חידוש הלבנה) והוא לא תלוי בזמן- ולכן איננו מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן אמר רב אשי שברכה כזו גם הנשים יכולות לברך. לכן טען שהברכה כוללת גם את החלק השני- הודאה על בריאת המאורות והלבנה, והוסיף את הנוסח הארוך אותו לא שייך שהנשים יגידו.</ref>. <ref>וראה עוד שו"ת חבלים בנעימים ג ח; שו"ת יביע אומר ה לו.</ref>. | |||
==דינים שונים בזמן אמירתה== | |||
===ליל שבת ויום טוב=== | |||
אין מקדשים את הלבנה בליל שבת (שו"ת רדב"ז ד קלג; מגן אברהם שם סק"ז) ובליל יום טוב, אפילו שהוא מוצאי שבת (מהרי"ל הלכות שבועות ז; רמ"א או"ח תכו ב)<ref>וראה משנה ברורה שם ס"ק יב שנאמרו הרבה טעמים מהקבלה, ובשער הציון שם ס"ק יב הוסיף טעם הלכתי.</ref>. מאידך, יש החולקים וסוברים שיש לקדש גם בליל שבת ויום טוב (שו"ת הרשב"א ד מח; מהרי"ל שם, בשם מורו מהר"ש). ואם מקדשים הלבנה בשבת יאמרו רק הברכה בלבד, ולא התפילות והפסוקים, כי ודאי שיש לקצר בכל האפשר (ערוך השלחן תכו י). | |||
כתבו האחרונים שאם לא קידש קודם לכן, והוא לילה האחרון שאפשר לקדש, שאחר כך יעבור הזמן, יש לקדש גם כשחל בשבת ויום טוב, אבל בענין אחר אין להקל, מאחר שיש טעמים לדבר על פי הסוד (מגן אברהם שם סק"ז; משנה ברורה שם ס"ק יב בשם אחרונים). | |||
===תשעה באב ואבלות=== | ===תשעה באב ואבלות=== | ||
| שורה 76: | שורה 103: | ||
והאחרונים כתבו שיש לקדש את הלבנה במוצאי תשעה באב, ושכך נוהגים (באר היטב שם סק"ד, בשם האר"י וכנסת הגדולה; שו"ת שבות יעקב ב יא). ויש שכתבו שצריך לטעום קודם, מלבד במוצאי יום הכפורים, שמתוך ששמחים שזכו בדין מקדשים אף קודם שיטעמו (משנה ברורה שם ס"ק יא, בשם האחרונים). | והאחרונים כתבו שיש לקדש את הלבנה במוצאי תשעה באב, ושכך נוהגים (באר היטב שם סק"ד, בשם האר"י וכנסת הגדולה; שו"ת שבות יעקב ב יא). ויש שכתבו שצריך לטעום קודם, מלבד במוצאי יום הכפורים, שמתוך ששמחים שזכו בדין מקדשים אף קודם שיטעמו (משנה ברורה שם ס"ק יא, בשם האחרונים). | ||
===מסך ועננים=== | ===מסך ועננים=== | ||
| שורה 106: | שורה 129: | ||
ומכל מקום בשעת הדחק, כגון שיש לו איזה מיחוש, שאינו יכול לצאת לחוץ, או ששרויים בין הנכרים, או במבואות המטונפות, יקדש בביתו דרך חלון ופתח (מגן אברהם שם; ט"ז שם סק"ד, בשם הב"ח). ולכתחילה טוב יותר לפתוח את החלון, אך כשאי אפשר כגון מפני הקור וכדומה, מותר אפילו אין החלון פתוח כל שמאיר נגדו אור הלבנה בטוב (משנה ברורה שער הציון שם ס"ק כה. וראה לעיל במסכים ועננים). | ומכל מקום בשעת הדחק, כגון שיש לו איזה מיחוש, שאינו יכול לצאת לחוץ, או ששרויים בין הנכרים, או במבואות המטונפות, יקדש בביתו דרך חלון ופתח (מגן אברהם שם; ט"ז שם סק"ד, בשם הב"ח). ולכתחילה טוב יותר לפתוח את החלון, אך כשאי אפשר כגון מפני הקור וכדומה, מותר אפילו אין החלון פתוח כל שמאיר נגדו אור הלבנה בטוב (משנה ברורה שער הציון שם ס"ק כה. וראה לעיל במסכים ועננים). | ||
===סומא=== | ===סומא=== | ||
| שורה 167: | שורה 185: | ||
ואחר כך אומרים קדיש יתום (סידור הרב ועוד); ויש אומרים קדיש דרבנן (של"ה דיני קידוש לבנה; סידור הריעב"ץ ועוד. וראה ערך קדיש). | ואחר כך אומרים קדיש יתום (סידור הרב ועוד); ויש אומרים קדיש דרבנן (של"ה דיני קידוש לבנה; סידור הריעב"ץ ועוד. וראה ערך קדיש). | ||