פרשת קדושים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,770 בתים ,  6 במאי 2019
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
פרשת קדושים היא הפרשה השביעית בחומש [[ספר ויקרא|ויקרא]].
פרשת קדושים היא הפרשה השביעית בחומש [[ספר ויקרא|ויקרא]]. בפרשה מובאים מצוות רבות מנושאים מגוונים וכן איסורים שהמשותף להם הוא שעמי כנען נהגו לעבור עליהם כגון העברת זרע למולך או פנייה אל האובות, יחד עם פרשיית העריות הנשנית לאחר שכבר נכתבה בסוף פרשת אחרי מות.


==תוכן הפרשה==
==תוכן הפרשה==
שורה 31: שורה 31:
הרש"ר הירש גם מסביר שהחיים המדוברים בפסוק הם בעולם הזה, אבל באופן אחר. לפירושו, החיים בעולם הזה בהדרכת התורה אולי אינם נצחיים, אבל הם בעלי מוסריות גבוהה יותר. אדם החי
הרש"ר הירש גם מסביר שהחיים המדוברים בפסוק הם בעולם הזה, אבל באופן אחר. לפירושו, החיים בעולם הזה בהדרכת התורה אולי אינם נצחיים, אבל הם בעלי מוסריות גבוהה יותר. אדם החי
על פי השקפת התורה ועקרונותיה מובטח לו שיזכה למדרגה העליונה של שלמות ואושר בקרבת ה׳. רשעים, אפילו בחייהם נחשבים כמתים משום שחייהם אינם מלאים בתוכן ערכי ורוחני, לעומתם הצדיקים הם החיים באופן ערכי ומלא קדושה כבר בעולם הזה.
על פי השקפת התורה ועקרונותיה מובטח לו שיזכה למדרגה העליונה של שלמות ואושר בקרבת ה׳. רשעים, אפילו בחייהם נחשבים כמתים משום שחייהם אינם מלאים בתוכן ערכי ורוחני, לעומתם הצדיקים הם החיים באופן ערכי ומלא קדושה כבר בעולם הזה.
==כפילות פרשיית העריות==
בסיום הפרשה מובאת פרשיית איסורי העריות. פרשייה זו מעלה שאלה לגבי הנחיצות שלה לאחר שכבר בסוף פרשת אחרי מות הובאה הפרשייה בלשון כמעט זהה. רש"י מסביר את הכפילות על פי דברי הגמרא ([https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%90_%D7%90 יומא פא ע"א]) "לא ענש אלא אם כן הזהיר" ומפרש שבתחילה התורה הזהירה על האיסורים ולאחר מכן כתבה את עונשם בפרשה שלאחריה.
אך, מעיון בפרשיות השונות ניתן למצוא הבדל נוסף ביניהם. ברשימת האיסורים בפרשת אחרי מות המוקד הוא ה'''טומאה''' המופיעה שש פעמים בפסוקי הסיום. הקב"ה מנחיל את הארץ לעם ישראל בתנאי שלא יטמאו אותה כמו שטומאה על ידי עמי כנען שישבו בה. מאידך, בפרשת קדושים המוקד הוא ה'''קדושה''', המופיעה שבע פעמים בפרשייה בצורות שונות. כאשר האדם שומר על איסורי העריות הוא לא רק נזהר מטומאה, אלא הוא מתקדש על ידי מעשיו. הבדל זה שבין הפרשיות נעוץ גם בסדר השונה של רשימת האיסורים. בפרשת אחרי מות האיסורים מסודרים לפי רמת הקרבה כך שבתחילה מופיע איסור ערוות אחי האב והאם, ובסוף מופיע איסור נידה ואשת עמיתך, שאינן קשורות בקשר משפחתי אל הבועל. סדר זה הוא לפי מידת הטומאה כך שככל שישנה קרבה גדולה יותר כך הטומאה גדלה. מאידך, בסוף פרשת קדושים הסדר הוא לפי חומרת המעשה מכיוון שככל שהמעשה חמור יותר, כך גם מידת הריחוק מהקב"ה גדלה. חילוק זה מסביר מדוע איסור אשת איש שמופיע בפרשת אחרי מות בסוף הרשימה, נמצא דווקא בתחילת הרשימה בפרשת קדושים, וכן איסור נידה משנה באופן משמעותי את מיקומו.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16919 טקסט פרשת קדושים] באתר ישיבה.
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16919 טקסט פרשת קדושים] באתר ישיבה.
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,683

עריכות

תפריט ניווט