17,688
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6: | שורה 6: | ||
*'''[[יובל]]''' - לאחר שבע שמיטות (ארבעים ותשע שנים) ישנה שנת יובל, בה מעבירים שופר בכל הארץ, משחררים את העבדים ומשיבים קרקעות שנקנו לבעליהן. | *'''[[יובל]]''' - לאחר שבע שמיטות (ארבעים ותשע שנים) ישנה שנת יובל, בה מעבירים שופר בכל הארץ, משחררים את העבדים ומשיבים קרקעות שנקנו לבעליהן. | ||
*'''שדה אחוזה''' - כאשר אדם מוכר את שדהו מחוסר כסף, יכול קרוב משפחתו לקנות בחזרה את השדה, גם ללא הסכמת הקונה. בין אם גאל ובין אם לא - ביובל היא שבה לבעליה. | *'''שדה אחוזה''' - כאשר אדם מוכר את שדהו מחוסר כסף, יכול קרוב משפחתו לקנות בחזרה את השדה, גם ללא הסכמת הקונה. בין אם גאל ובין אם לא - ביובל היא שבה לבעליה. | ||
*'''בתי ערי חומה''' - המוכר בית בעיר מוקפת חומה יכול לגאול אותה עד שנה מיום המכירה, ואם לא גאל - הרי היא של הקונה לצמיתות. | *'''[[בתי ערי חומה]]''' - המוכר בית בעיר מוקפת חומה יכול לגאול אותה עד שנה מיום המכירה, ואם לא גאל - הרי היא של הקונה לצמיתות. | ||
*'''עבדים''' - אין להעסיק עבד עברי לנצח - בשנת היובל הוא חוזר אל משפחתו.<ref>גם עבד שבחר להשאר אצל אדונו ואזנו נרצעה, או ששש שנותיו לא תמו, כמבואר ב[[פרשת משפטים]].</ref> לעומת זאת, עבד כנעני אין לשחרר, ויש להוריש אותו, כשדה, מאב לבן. | *'''עבדים''' - אין להעסיק עבד עברי לנצח - בשנת היובל הוא חוזר אל משפחתו.<ref>גם עבד שבחר להשאר אצל אדונו ואזנו נרצעה, או ששש שנותיו לא תמו, כמבואר ב[[פרשת משפטים]].</ref> לעומת זאת, עבד כנעני אין לשחרר, ויש להוריש אותו, כשדה, מאב לבן. | ||
*'''יהודי שעובד גוי''' - כאשר יהודי יורד מנכסיו ונאלץ למכור את עצמו לעבדות אצל גוי, חלה על משפחתו מצוה לגאול אותו - וגם אם לא נגאל, הוא יוצא ביובל. | *'''יהודי שעובד גוי''' - כאשר יהודי יורד מנכסיו ונאלץ למכור את עצמו לעבדות אצל גוי, חלה על משפחתו מצוה לגאול אותו - וגם אם לא נגאל, הוא יוצא ביובל. |
עריכות