פרשת קרח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,861 בתים ,  29 ביוני 2019
שורה 23: שורה 23:
[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] {{#makor-new:מאמר ד כב|מחשבה-העיקרים-מאמר-רביעי|כב|null}} הביא תשובה נוספת לתמיהה זו. לדבריו, הקב"ה אכן לא ציווה את משה לעשות את מבחן המחתות, וכן לא אמר לו שהאדמה עתידה לפצות את פיה. משה רבינו אמר דברים אלו מתוך ביטחון שהקב"ה יקיים את דבריו, כדברי הפסוק "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים" {{#makor-new:ישעיהו מד כו|תנ"ך-ישעיהו|מד|כו}}.  
[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] {{#makor-new:מאמר ד כב|מחשבה-העיקרים-מאמר-רביעי|כב|null}} הביא תשובה נוספת לתמיהה זו. לדבריו, הקב"ה אכן לא ציווה את משה לעשות את מבחן המחתות, וכן לא אמר לו שהאדמה עתידה לפצות את פיה. משה רבינו אמר דברים אלו מתוך ביטחון שהקב"ה יקיים את דבריו, כדברי הפסוק "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים" {{#makor-new:ישעיהו מד כו|תנ"ך-ישעיהו|מד|כו}}.  
לדברי ספר העיקרים {{ציטוטון|השם יתברך מכריח הטבע תחת כפות רגלי המאמינים}} ומעניק כוח לחסידיו לשנות אף את סדרי עולם, וכן מצינו במקומות שונים כגון [[אליהו הנביא]] שקבע "חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי"{{#makor-new:מלכים א יז א|תנ"ך-מלכים-א|יז|א}}, וכן [[אלישע הנביא]] שאמר לברזל לצוף על פני המים{{#makor-new:מלכים ב ו ו|תנ"ך-מלכים-ב|ו|ו}} שבכולם לא מופיע שהקב"ה דיבר איתם לפני כן, ומשמע שקבעו דברים אלו על דעת עצמם.
לדברי ספר העיקרים {{ציטוטון|השם יתברך מכריח הטבע תחת כפות רגלי המאמינים}} ומעניק כוח לחסידיו לשנות אף את סדרי עולם, וכן מצינו במקומות שונים כגון [[אליהו הנביא]] שקבע "חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי"{{#makor-new:מלכים א יז א|תנ"ך-מלכים-א|יז|א}}, וכן [[אלישע הנביא]] שאמר לברזל לצוף על פני המים{{#makor-new:מלכים ב ו ו|תנ"ך-מלכים-ב|ו|ו}} שבכולם לא מופיע שהקב"ה דיבר איתם לפני כן, ומשמע שקבעו דברים אלו על דעת עצמם.
==קדושת מחתות הקטורת==
לאחר שעדת קרח באה על עונשה, הקב"ה מצווה את משה לקחת את המחתות שנשארו לעשות מהם ריקועי פחים ציפוי למזבח {{ציטוטון|כי הקריבום לפני ה' ויקדשו}}. הפרשנים התקשו כיצד הוקדשו מחתות אלו, וכן מדוע דווקא מחתות אלו נבחרו לשמש כזיכרון לחטאו של קרח, ולא המחתה של אהרון הכהן?
רש"י{{הערה|יז,ב}} הסביר שהמחתות קדשו משום שנעשו כלי שרת על ידי עבודת העם. הרמב"ן מסביר את כוונתו, שלמרות שעדת קרח הקריבה אש זרה, וכלי שרת שעשה זר להקטיר בחוץ אינו מקודש, כאן מדובר במקרה אחר. לדבריו, מכיוון שעדת קרח עשו את המחתות על פי ציוויו של משה וקיוו שבכך יענה להם הקב"ה, נחשבו המחתות כקדושות ולכן יש לתת להן את המקום והכבוד הראוי להן. כעין גישה זו נקט גם [[הנצי"ב]] בפירושו [[העמק דבר]]{{#makor-new:במדבר טז א|פרשנות-תנ"ך-העמק-דבר-במדבר|טז|א}}, שהסביר שמקטירי הקטורת עשו את מעשיהם לשם שמיים. לפירושו, לוקחי המחתות ביקשו להשיג את מעלת אהבת ה' על ידי עבודת הקודש, אף שידעו שהצדק עם אהרון ומשה ולמעשה מסרו נפשם על הדבר. לדבריו, מכיוון {{ציטוטון|שביקשו לאבד את נפשותם רק להשיג מעלה האהבה והחסידות}} התקדשו לבסוף גם המחתות.
הרמב"ן עצמו מפרש כי המחתות לא הוקדשו על ידי חטא עדת קורח, אלא על ידי הקב"ה בעצמו. לפירושו, הקב"ה רצה שהמחתות יהפכו לאות לבני ישראל ולכן הקדיש אותם וציווה לעשות אותם ציפוי למזבח כזיכרון לקורח ועדתו.
[[רבי יצחק עראמה]] בפירושו [[עקידת יצחק]]{{#makor-new:במדבר  "שער-עח-)פרשת-קרח(|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-במדבר|"שער-עח-)פרשת-קרח(|null}} מסביר שקדושת המחתות הגיעה ממעשיהם של מקטירי הקטורת, גם אם לא התכוונו לכך. לשיטתו, מכיוון שעל ידי המחתות התקדש שם שמיים, והמחתות הפכו לאות לבני ישראל בדבר צדקתו של אהרון, הם התקדשו שהרי {{ציטוטון|הדבר המחליש והמבטל את המתנגד לקודש-קודש הוא בלי ספק. ואין כלי קדוש כמי שמבטל הקטרוג מעל הקדוש}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,683

עריכות

תפריט ניווט