Changes

Jump to navigation Jump to search

אונס

9,294 bytes added, 12:43, 5 September 2012
m
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
{{פירוש נוסף|נוכחי==הגדרה=='''מקרה שמביא אדם שהוכרח לעשות מעשהשלא ברצונו או המונעו מעשיית מעשה שהיה ברצונו לעשות''' {{מקור|אחר=בעילת אשה שלא ברצונההוזכר בבבא קמא כח:|עע=[[אונס (עבירה)]]כן}}'''.'''
אילוץ המביא את האדם לעשיית מעשה שלא ברצונו ושלא בבחירתו'''לדוגמא''', או המונעו מעשיית מעשה שהיה ברצונו לעשותנערה המאורסה שנאנסה פטורה מעונש {{מקור|דברים כב-כה|כן}}.
לגבי האחריות שנושא אדם על עבירות שביצע מאונס ==מקור וטעם=='''מקורו''' מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" {{מקור|דברים כב- ראהכה|כן}}. ולנערה לא תעשה דבר - מכאן שהאנוס פטור {{מקור|בבלי:בבא קמא כח: [[אונס רחמנא פטריה]]|כן}}.
אדם שנאנס מלקיים מצוה חיובית, אין האונס פוטרו לגמרי מעיקר חיובו עד שיקרא שאיננו "בר חיובא" כלל'''טעמו''' הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא שמחוייב הוא ואינו יכול לקיים חיובו. ולכןכאילו נעשה מאליו {{מקור|חמדת שלמה לח, למשלהובא בקובץ שיעורים כתובות ה, מי שנאנס ולא התפלל את אחת התפילותצפנת פענח חמץ ומצה ג-ח בסופו|כן}}. והקובץ שיעורים {{מקור|שם|כן}} הקשה מנלן שזה באמת הטעם, חייב להתפלל שתי פעמים אולי טעם הפטור הוא רק משום שא"א להעניש את תפילת שמונה עשרה בתפילה הסמוכה, אף על פי שאם היה פטור מן הדין מלהתפלל אז, כגון שהיה אונן, פטור מתפילת תשלומיןהאנוס כיוון שלא פשע.
מי שחייב לעשות דבר מה בתוך זמן מסויים'''בדינו''' נחלקו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, ועד סוף הזמן חשב שיש לו עוד פנאי לעשותאו שלא עבר על האיסור כלל {{מקור|קובץ שיעורים כתובות צו: פטור מעונש, וכשהגיע סוף הזמן נאנסרעק"א המובא בו: לא עבר כלל. בית האוצר ח"א כד וקהילות יעקב בבא בתרא י חקרו בזה. וכן חקר בזה באתוון דאורייתא יג לגבי מי שנאנס ולא קיים מצווה - האם פטור עליה או שלא עבר עליה כלל. והחלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ד דן לגבי אונס מחמת חיסרון בגופו, כגון שנשבע או נדר לעשות דבר מה תוך חודש ובסוף החודש נאנסאילם שלא יכול לקרוא שמע, יש אומרים שהרי זה אנוס ופטור, ויש אומרים שאונס בסוף הזמן לא חשוב אונסוכתב שהוא פטור מעונש|כן}}.
"אין אונס בגיטין". כגוןויש שחילקו בין מצוות שונות: אדם שאמר לאשתו: "הרי זה גיטך אם לא אבוא עד יום פלוני", ונאנס ולא בא, הרי זה גט, ואינו יכול לטעון שמחמת אונס לא בא.
א) האתוון דאורייתא {{מקור|שם|כן}} חילק שבמצוות שבין אדם למקום מי שאנסוהו לקדש אשהשנאנס לא עבר על האיסור כלל, יש אומרים שמקודשתובבין אדם לחבירו עבר, ויש אומרים שאינה מקודשת. הלכה - ספק מקודשתשהרי חבירו הצטער, ורק פטור מעונש.
ב) הקהילות יעקב {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה|כן}} חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון תלמוד תורה, צדקה וגמילות חסד, מי שקידש אשה בעל כורחהשנאנס לא עבר כלל, מן הדין חלים הקידושיןשכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, אלא שחכמים הפקיעו שכוונת התורה היתה שיקיים את הקידושין הללוהמצווה בשיעור זה, לפי שעשה שלא כהוגן בזה שקידשה בעל כורחהורק פטור מעונש.
'''בדין קרבן''' - הרמב"ם {{מקור|שגגות ה-ו|כן}} פסק שאנוס פטור מקרבן, אך הפני יהושע {{מקור|שבת סח: על תד"ה אבל|כן}} תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון). ==בדינים שונים=='''הנשבע באונס''' פטור. וחקר הרוגאצ'ובר האם פטור מדין אונס, או שאינה שבועה כלל {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שבועה אונס בשבועה|כן}}. '''מכשיל באיסור באונס''' - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות יב|כן}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן. '''נאנס מלקיים מצווה חיובית''' - אין האונס פוטרו לגמרי מעיקר חיובו עד שיקרא שאיננו "בר חיובא" כלל, אלא שמחוייב הוא ואינו יכול לקיים חיובו. ולכן, למשל, מי שאנסוהו למכור דבר מה שנאנס ולא התפלל את אחת התפילות, חייב להתפלל שתי פעמים את תפילת שמונה עשרה בתפילה הסמוכה, אף על פי שאם היה פטור מן הדין מלהתפלל אז, כגון שהיה אונן, פטור מתפילת תשלומין. '''בגט''' - אין אונס בגיטין. כגון: אדם שאמר לאשתו: "הרי זה גיטך אם לא אבוא עד יום פלוני", ונאנס ולא בא, הרי זה גט, ואינו יכול לטעון שמחמת אונס לא בא. '''בקידושין''' - א.אנסוהו לקדשה-יש אומרים שמקודשת, ויש אומרים שאינה מקודשת. הלכה - ספק מקודשת. ב.קדשה באונס-מן הדין חלים הקידושין, אלא שחכמים הפקיעו את הקידושין הללו, לפי שעשה שלא כהוגן בזה שקידשה בעל כורחה. '''מכר באונס''' - המכר חל, ואין הוא יכול לחזור בו לאחר מכן בטענה שלא נתכוון למכור, ואפילו מי שייסרוהו בייסורים, ואפילו תלוהו, עד שמכר, וקיבל את דמי המקח - מכרו מכר ואינו יכול לחזור בו, שכן על ידי הייסורים, גמר בליבו להקנות, והקנה בלב שלם, שהרי אין לו הפסד, משום שמקבל תמורה כנגד מה שמכר. '''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברן בשינתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברן בשינתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|בבא מציעא פב: ד"ה ואתא|כן}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם|כן}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב.  '''גרמי''' באונס פטור {{מקור|רמב"ן, והקונטרסי שיעורים בבא קמא יד-יד הוכיח שגם הרמב"ם סובר כך|כן}}. והטעם לזה הוא שאונס מגרע מהמעשה, וגם גרמי מגרע מהמעשה, ולכן כששניהם יחד - גם אונס וגם גרמי - פטור {{מקור|קונטרסי שיעורים שם|כן}}. '''מצווה הבאה בעבירה כשהעבירה באונס''' נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה, למשל מי שבא על הערווה באונס - האם קיים פרו ורבו {{מקור|(שדי חמד ח"ד עמוד 166 אות ט. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): אין דין מצווה הבאה בעבירה (ובשוגג יש))}}. '''קניין באונס''' אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל {{מקור|מהר"ם שיק ח"ג או"ח רסו|כן}}. '''קים ליה בדרבה מיניה''' - הסתפק הרעק"א {{מקור|בבלי:כתובות ל:|כן}} האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מתשלומין (שהרי חייבי מיתות שוגגים בוודאי פטורים מתשלומין), והשיטה ישנה {{מקור|בשיטה מקובצת|כן}} כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים {{מקור|כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה|כן}} הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו: א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{מקור|אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך|כן}}<ref>הבאנו את מחלוקתם לעיל ד"ה אדם המזיק באונס גמור.</ref>. ב) לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל<ref>דנו בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בדינו.</ref> {{מקור|וכן דעת הרעק"א שם|כן}} - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל {{מקור|(אמנם לשיטה שגם אונס נחשב מעשה איסור (וכן דעת הקובץ שיעורים עצמו שם) - טעם זה לא שייך)}}. חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים, שדינם שפטורים ממיתה<ref>אמנם בערך יהרג ואל יעבור בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.</ref> (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטור מתשלומין {{מקור|בשו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה וכן|כן}}. ==פרטי הדין=='''להכניס עצמו לאונס מלכתחילה''', נחלקו האם מותר {{מקור|(בעל המאור שבת ז. בדפי הרי"ף: אסור, הרי"ף המובא בו: מותר, דן בזה גם בקובץ שיעורים כתובות יב, והשדי חמד ח"א א-קלה אות ב ד"ה אונס עמוד 318, וכן א-שלז ד"ה אונס עמוד 85 הביא מחלוקת בזה. לגבי אונס לבטל עשה - שו"ע יו"ד כח-כא אוסר (מי שאין לו עפר לא ישחוט))}}<ref>לגבי הכשלת חבירו עיין לקמן ד"ה המכשיל את חבירו באיסור אונס.</ref>. '''הכניס עצמו לאונס ואח"כ התחרט''', פטור, ורק עובר באיסור לפני עיוור על כך שהכניס עצמו לאונס {{מקור|חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג|כן}}. '''אונס ביום אחרון''', כלומר שהיה יכול לעשות את המעשה במשך כל הזמן ולא עשאו אלא המתין ליום האחרון, וביום האחרון נאנס ולא היה יכול לעשותו - לקצוה"ח {{מקור|נה-א|כן}} ולנתיבות המשפט {{מקור|נה-א|כן}} הוא אונס, ולאגודה {{מקור|גיטין קלב, הובא בהם ובשו"ע יו"ד רלב-יב|כן}} אינו אונס. '''אנוס שרוצה לעבור''' על העבירה, לחתם סופר {{מקור|שו"ת או"ח רב ד"ה ומ"מ וד"ה ולענין עונש|כן}} גם הוא נחשב אונס ופטור, ולחלקת יואב {{מקור|ח"א קונטרס דיני אונס ב|כן}} חייב. '''איסור שהורו לו שהוא מותר''' דן בזה השדי חמד האם נחשב אנוס או שוגג {{מקור|ח"ג ט-כז ד"ה ומי עמוד 120|כן}}. '''אנוס מדברי חכמים''', כגון שהניח פת בתנור בערב שבת, ואסרו עליו חכמים לרדותה, וכעת נאפית - פטור {{מקור|תוס' שבת ד. ד"ה קודם|כן}}, וביאר האחיעזר {{מקור|ח"ג פג-א בסופו|כן}} שהוא מדין אונס.
נדרים שנידרו מתוך אונס, או שעברו עליהם מתוך אונס, מותרים הם מאליהם בלא שאלה מן החכם. והוא הדין בשבועה.
==ראה גם==
[[יהרג ואל יעבור]]
 
[[פיקוח נפש]]
 
 
==הערות שוליים==
<references />
[[קטגוריה:תורנית מרוכזתעקרונות הלכתיים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
Bots, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
8,032
edits

Navigation menu