מרים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 243 בתים ,  2 בפברואר 2009
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
==משפחתה==
==משפחתה==


לפי [[מסכת סוטה]] י"א, א' הייתה אשת [[כלב בן יפונה]] ואימו של [[חור]]. מנין אנו לומדים זאת, שנאמר:"וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹקים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" {{מקור|([[ספר שמות]],א',כ"א)}}. עך כך אמרו רב ושמואל:" חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות.מאן דאמר '''בתי כהונה ולויה''' - אהרן ומשה (שיצאו מיוכבד), ומאן דאמר '''בתי מלכות''' - דוד ".
לפי [[מסכת סוטה]] <ref>י"א, א' </ref> מרים הייתה אשת [[כלב בן יפונה]] ואימו של [[חור]]. מנין לומדים זאת, שנאמר:"וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹקים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" {{מקור|([[ספר שמות]],א',כ"א)}}. על כך אמרו רב ושמואל:" חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות. מאן דאמר '''בתי כהונה ולויה''' - אהרן ומשה (שיצאו מיוכבד), ומאן דאמר '''בתי מלכות''' - דוד ".


וכאן בא הקשר עם מרים הנביאה: "נמי ממרים קאתי, דכתיב  דברי הימים א ב,יט  ותמת עזובה (אשת כלב, והיא מרים; ולקמן מפרש למה נקראת שמה 'עזובה'; והאי 'ותמת' - שנצטרעה) ויקח לו כלב את אפרת (לאחר שנתרפאת - חזר ולקחה לו, אלמא 'אפרת' קרי 'מרים') ותלד לו את חור, וכתיב (שמואל א יז,יב) ודוד בן איש אפרתי [כלומר: מצאצאי מרים] [הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים; והאיש בימי שאול זקן בא באנשים].
וכאן בא הקשר עם מרים הנביאה: "נמי ממרים קאתי, דכתיב  <ref>דברי הימים א ב,י"ט-כ' </ref>"וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח-לוֹ כָלֵב אֶת-אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-חוּר.וְחוּר הוֹלִיד אֶת-אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת-בְּצַלְאֵל". מבארת התלמוד:
* '''ותמת עזובה''' היא אשת כלב והיא מרים. ולמה נקראת שמה "עזובה" שנאמר:  והאי "ותמת" - שהמשמעות של המונח הוא "שנצטרעה".  על כך הכתוב ממשיך ,  לאחר שנתרפאת - חזר ולקחה לו, וקרא לה "אפרת" היא  "מרים". ואז נולד להם חור שנאמר :"  ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור.


וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון (פסוק הוא בדברי הימים (דברי הימים א ב,יח)); 'בן חצרון'? [במדבר יג,ו: למטה יהודה כלב בן יפנה] - בן יפנה הוא!?
והקשר ל[[דוד המלך]] מובא באמצעות ציטוט מ[[ספר שמואל]] : <ref>שמואל א' י"ז,יב</ref> וְדָוִד- בֶּן-אִישׁ אֶפְרָתִי (כלומר: מצאצאי מרים ולמה) '''הַזֶּה''' מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים" ועוד.


בן שפנה מעצת מרגלים (תירוצא הוא דקא מתרץ: לעולם בן חצרון הוא, ולמה נקרא 'בן יפונה'? על שם מעשיו).
בהמשך יש עוד איזכור: " 'עזובה' [דברי הימים א ב,יח: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון] - זו מרים, ולמה נקרא שמה 'עזובה'? - שהכל עזבוה מתחילתה;
 
ואכתי בן קנז הוא, דכתיב (שופטים א,יג) וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב [הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה]!?
 
אמר רבא: חורגו דקנז הוה (בן אשתו של קנז היה כלב, ונמצא עתניאל אחיו מאמו).
 
 
(סוטה יב,א)
 
דיקא נמי, (קרא אחרינא, כי משתעי בכלב - לא קריה 'בן קנז' כדכתיב בעתניאל, אלא 'הקניזי':) דכתיב [במדבר לב,יב; [יהושע יד,ו: בלתי כלב בן יפנה] הקניזי [ויהושע בן נון כי מלאו אחרי ה'] (מאנשי ביתו ומגידוליו של קנז) – שמע מינה.
 
'עזובה' [דברי הימים א ב,יח: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון] - זו מרים, ולמה נקרא שמה 'עזובה'? - שהכל עזבוה מתחילתה;


'הוליד' (שמתחילה חולנית היתה, כדקרי לה הכא 'יריעות' ולקמן קרי לה נמי 'חלאה' ו'עזובה': שעזבוה כל בחורי ישראל מלישא אותה)? - והלא מינסב הוה נסיב לה (כדכתיב 'ותמת עזובה ויקח לו וגו' (דברי הימים א ב,יט) - אלמא איתתיה הואי)?  
'הוליד' (שמתחילה חולנית היתה, כדקרי לה הכא 'יריעות' ולקמן קרי לה נמי 'חלאה' ו'עזובה': שעזבוה כל בחורי ישראל מלישא אותה)? - והלא מינסב הוה נסיב לה (כדכתיב 'ותמת עזובה ויקח לו וגו' (דברי הימים א ב,יט) - אלמא איתתיה הואי)?  


אמר רבי יוחנן: כל הנושא אשה לשם שמים (כגון זו שהיתה חולה, ונשאה לשם שמים, שבדק באחיה: אהרן ומשה, וראה אותם צדיקים, ורוב בנים דומין לאחי האם - בבבא בתרא ב'יש נוחלין' (קי,א)) - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה;
אמר רבי יוחנן: כל הנושא אשה לשם שמים (כגון זו שהיתה חולה, ונשאה לשם שמים, שבדק באחיה: אהרן ומשה, וראה אותם צדיקים, ורוב בנים דומין לאחי האם - בבבא בתרא ב'יש נוחלין' (קי,א)) - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה; 'יריעות' - שהיו פניה דומין ליריעות (בלי תואר אדמומית דמחמת חוליה היתה ירקרקת)  
 
'יריעות' - שהיו פניה דומין ליריעות (בלי תואר אדמומית דמחמת חוליה היתה ירקרקת)  
 
'ואלה בניה' - אל תקרי 'בניה' אלא 'בוניה' (אלו שמות בעלה שבנאה ועשאה מְבוּנָה כשאר נשים, בנישואין ובנים: ישר ושובב וארדון):
 
'ישר' - שישר את עצמו (מלטעות את טעות המרגלים);
 
'שובב' - ששיבב את יצרו (מעצתן, לשון 'הבת השובבה' (ירמיה לא,כא; מט,ד): יוצאנית ומורדת; והכי נמי קרי ליה 'מרד' בקרא אחרינא, על שם שמרד בעצת מרגלים)
 
'וארדון' - שרדה את יצרו (שהיה מסיתו לטעות עמהן).
 
 
ואיכא דאמרי: על שהיו פניה דומין לורד.
 
 
=-


'ואלה בניה' (של מרים הנביאה)  - אל תקרי 'בניה' אלא 'בוניה' (אלו שמות בעלה שבנאה ועשאה מְבוּנָה כשאר נשים, בנישואין ובנים: ישר ושובב וארדון):
* 'ישר' - שישר את עצמו (מלטעות את טעות המרגלים);
* 'שובב' - ששיבב את יצרו (מעצתן, לשון 'הבת השובבה' (ירמיה לא,כא; מט,ד): יוצאנית ומורדת; והכי נמי קרי ליה 'מרד' בקרא אחרינא, על שם שמרד בעצת מרגלים)
* 'וארדון' - שרדה את יצרו (שהיה מסיתו לטעות עמהן).


==מרים במצרים==
==מרים במצרים==
שורה 60: שורה 35:
ומסיימת הגמרא:"אמר רב יהודה בר זבינא: שעשה לו מעשה ליקוחין: הושיבה באפריון, ואהרן ומרים מרקדין לפניה, ומלאכי השרת אמרו  <ref>תהלים קי"ג,ט</ref> "  מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה [הללויה]."  
ומסיימת הגמרא:"אמר רב יהודה בר זבינא: שעשה לו מעשה ליקוחין: הושיבה באפריון, ואהרן ומרים מרקדין לפניה, ומלאכי השרת אמרו  <ref>תהלים קי"ג,ט</ref> "  מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה [הללויה]."  


שמות א,טו) ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות [אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה]; רב ושמואל: חד אמר אשה ובתה, וחד אמר כלה וחמותה:  
==תפקידה כמיילדת==
 
כאשר מלך מצרים קטרא למילדות העבריות, מוזכר שמם:"שם האחת שפרה ושם השנית פועה" <ref>שמות א',ט"ו</ref> ; רב ושמואל: חד אמר אשה ובתה, וחד אמר כלה וחמותה:  


מאן דאמר 'אשה ובתה' - יוכבד ומרים, ומאן דאמר 'כלה וחמותה' - יוכבד ואלישבע (בת עמינדב, אשתו של אהרן).  
* מאן דאמר 'אשה ובתה' - '''יוכבד ומרים''', ומאן דאמר 'כלה וחמותה' - יוכבד ואלישבע (בת עמינדב, אשתו של אהרן).  


תניא כמאן דאמר אשה ובתה, דתניא: ''שפרה' זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? - שמשפרת את הולד. דבר אחר: 'שפרה': שפרו ורבו ישראל בימיה; 'פועה' זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? - שהיתה פועה <ומוציאה את הולד> (משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו); דבר אחר 'פועה' - שהיתה פועה (צועקת כמו כיולדה אפעה (ישעיהו מב,יד)) ברוח הקודש ואומרת "עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל".  
תניא כמאן דאמר אשה ובתה, דתניא: ''שפרה' זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? - שמשפרת את הולד. דבר אחר: 'שפרה': שפרו ורבו ישראל בימיה; ''''פועה' זו מרים''', ולמה נקרא שמה פועה? - שהיתה פועה <ומוציאה את הולד> (משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו); דבר אחר 'פועה' - שהיתה פועה (צועקת כמו כיולדה אפעה (ישעיהו מב,יד)) ברוח הקודש ואומרת "עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל". <ref>סוטה י"א,א'</ref>
סוטה י"א,א'


==הולדת משה==
==הולדת משה==


וכן לענין הטובה: מרים [המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק, לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר (במדבר יב,טו) [ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים] והעם לא נסע עד האסף מרים]:
האירוע החשוב הנזקף לזכותה של מרים היא הצלתו של משה רבינו. מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק, לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר <ref>במדבר יב,טו</ref>  "ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים". מי דמי? התם חדא שעתא, הכא שבעה יומי!? אמר אביי: אימא ולענין הטובה אינו כן '''דיותר ממה שהוא מודד מודדים לו''' .
 
מי דמי? התם חדא שעתא, הכא שבעה יומי!?
 
אמר אביי: אימא ולענין הטובה אינו כן (דיותר ממה שהוא מודד מודדים לו).
 
אמר ליה רבא: הא 'וכן לענין הטובה' קתני!?
 
אלא אמר רבא: הכי קתני: וכן לענין הטובה, דבאותה מדה (דוגמא מעין אותו ענין), ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות (ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות):
 
(שמות ב,ד) ותתצב אחותו מרחוק [לדעה מה יעשה לו] אמר רבי יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר:


'ותתצב' - דכתיב (שמואל א ג,י) ויבא ה' ויתיצב [ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל: דבר, כי שמע עבדך];  
ועוד, אמר ליה רבא: הא 'וכן לענין הטובה' קתני!?  אלא אמר רבא: הכי קתני: וכן לענין הטובה, דבאותה מדה (דוגמא מעין אותו ענין), ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות (ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות): (שמות ב,ד) ותתצב אחותו מרחוק [לדעה מה יעשה לו] אמר רבי יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר: 'ותתצב' - דכתיב <ref>שמואל א ג,י</ref>  ויבא ה' ויתיצב [ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל: דבר, כי שמע עבדך];  


'אחותו' - דכתיב (משלי ז,ד) אמור לחכמה אחותי את [ומדע לבינה תקרא] (שהיא אצל הקב"ה, ומפיו, שנאמר 'כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב));
'''אחותו'''  - דכתיב <ref>משלי ז,ד</ref>  אמור לחכמה אחותי את - ומדע לבינה תקרא - (שהיא אצל הקב"ה, ומפיו, שנאמר 'כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה <ref>משלי ב</ref> . 


'מרחוק' - דכתיב (ירמיהו לא,ב) מרחוק ה' נראה לי [ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד];
'''מרחוק'''  - דכתיב <ref>ירמיהו לא,ב</ref>  מרחוק ה' נראה לי "ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד".


'לדעת' - דכתיב [שמואל א ב,ג: אל תרבו תדברו גבהה גבהה, יצא עתק מפיכם:] כי אל דעות ה' [ולא נתכנו עללות];
'''לדעת''' - דכתיב <ref>שמואל א ב,ג</ref> "אל תרבו תדברו גבהה גבהה, יצא עתק מפיכם. כי אל דעות ה' ולא נתכנו עללות".


'מה' - דכתיב [דברים י,יב: ועתה, ישראל] מה ה' אלהיך שואל מעמך [כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך];
'''מה''' - דכתיב <ref>דברים י,יב</ref> "ועתה, ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך".


'יעשה' - דכתיב (עמוס ג,ז) כי לא יעשה [ה'] אלהים דבר [כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים];
'''עשה''' - דכתיב <ref>עמוס ג,ז</ref>:" כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים".


'לו' - דכתיב [שופטים ו,כד: ויבן שם גדעון מזבח לה'] ויקרא לו ה' שלום [עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי].  
'''לו''' - דכתיב <ref>שופטים ו,כד</ref>: "ויבן שם גדעון מזבח לה' ויקרא לו ה' שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי".  


  ==בארה של מרים==
  ==בארה של מרים==
מבוקר
8,889

עריכות

תפריט ניווט