מרים: הבדלים בין גרסאות בדף

לפי [[מסכת סוטה]] <ref>י"א, א' </ref> מרים הייתה אשת [[כלב בן יפונה]] ואימו של [[חור]]. מנין לומדים זאת, שנאמר:"וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹקים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" {{מקור|([[ספר שמות]],א',כ"א)}}. על כך אמרו רב ושמואל:" חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות. מאן דאמר '''בתי כהונה ולויה''' - אהרן ומשה (שיצאו מיוכבד), ומאן דאמר '''בתי מלכות''' - דוד ".

וכאן בא הקשר עם מרים הנביאה: "נמי ממרים קאתי, דכתיב  <ref>דברי הימים א ב,י"ט-כ' </ref>"וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח-לוֹ כָלֵב אֶת-אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-חוּר.וְחוּר הוֹלִיד אֶת-אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת-בְּצַלְאֵל". מבארת התלמוד:

* '''ותמת עזובה''' היא אשת כלב והיא מרים. ולמה נקראת שמה "עזובה" שנאמר:  והאי "ותמת" - שהמשמעות של המונח הוא "שנצטרעה".  על כך הכתוב ממשיך ,  לאחר שנתרפאת - חזר ולקחה לו, וקרא לה "אפרת" היא  "מרים". ואז נולד להם חור שנאמר :"  ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור.

והקשר ל[[דוד המלך]] מובא באמצעות ציטוט מ[[ספר שמואל]] : <ref>שמואל א' י"ז,יב</ref> וְדָוִד- בֶּן-אִישׁ אֶפְרָתִי (כלומר: מצאצאי מרים ולמה) '''הַזֶּה''' מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים" ועוד.

בהמשך יש עוד איזכור: " 'עזובה' [דברי הימים א ב,יח: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון] - זו מרים, ולמה נקרא שמה 'עזובה'? - שהכל עזבוה מתחילתה;

אמר רבי יוחנן: כל הנושא אשה לשם שמים (כגון זו שהיתה חולה, ונשאה לשם שמים, שבדק באחיה: אהרן ומשה, וראה אותם צדיקים, ורוב בנים דומין לאחי האם - בבבא בתרא ב'יש נוחלין' (קי,א)) - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה; 'יריעות' - שהיו פניה דומין ליריעות (בלי תואר אדמומית דמחמת חוליה היתה ירקרקת)  

 

כאשר מלך מצרים קטרא למילדות העבריות, מוזכר שמם:"שם האחת שפרה ושם השנית פועה" <ref>שמות א',ט"ו</ref> ; רב ושמואל: חד אמר אשה ובתה, וחד אמר כלה וחמותה:  

* מאן דאמר 'אשה ובתה' - '''יוכבד ומרים''', ומאן דאמר 'כלה וחמותה' - יוכבד ואלישבע (בת עמינדב, אשתו של אהרן).  

תניא כמאן דאמר אשה ובתה, דתניא: ''שפרה' זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? - שמשפרת את הולד. דבר אחר: 'שפרה': שפרו ורבו ישראל בימיה; ''''פועה' זו מרים''', ולמה נקרא שמה פועה? - שהיתה פועה <ומוציאה את הולד> (משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו); דבר אחר 'פועה' - שהיתה פועה (צועקת כמו כיולדה אפעה (ישעיהו מב,יד)) ברוח הקודש ואומרת "עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל". <ref>סוטה י"א,א'</ref>

האירוע החשוב הנזקף לזכותה של מרים היא הצלתו של משה רבינו. מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק, לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר <ref>במדבר יב,טו</ref>  "ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים". מי דמי? התם חדא שעתא, הכא שבעה יומי!? אמר אביי: אימא ולענין הטובה אינו כן '''דיותר ממה שהוא מודד מודדים לו''' .

ועוד, אמר ליה רבא: הא 'וכן לענין הטובה' קתני!?  אלא אמר רבא: הכי קתני: וכן לענין הטובה, דבאותה מדה (דוגמא מעין אותו ענין), ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות (ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות): (שמות ב,ד) ותתצב אחותו מרחוק [לדעה מה יעשה לו] אמר רבי יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר: 'ותתצב' - דכתיב <ref>שמואל א ג,י</ref>  ויבא ה' ויתיצב [ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל: דבר, כי שמע עבדך];  

'''אחותו'''  - דכתיב <ref>משלי ז,ד</ref>  אמור לחכמה אחותי את - ומדע לבינה תקרא - (שהיא אצל הקב"ה, ומפיו, שנאמר 'כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה <ref>משלי ב</ref> . 

'''מרחוק'''  - דכתיב <ref>ירמיהו לא,ב</ref>  מרחוק ה' נראה לי "ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד".

'''לדעת''' - דכתיב <ref>שמואל א ב,ג</ref> "אל תרבו תדברו גבהה גבהה, יצא עתק מפיכם. כי אל דעות ה' ולא נתכנו עללות".

'''מה''' - דכתיב <ref>דברים י,יב</ref> "ועתה, ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך".

'''עשה''' - דכתיב <ref>עמוס ג,ז</ref>:" כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים".

'''לו''' - דכתיב <ref>שופטים ו,כד</ref>: "ויבן שם גדעון מזבח לה' ויקרא לו ה' שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי".