בית כנסת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 26 בתים ,  5 בפברואר 2009
מ
הורדת סוגריים מתבנית:מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''בית שמיוחד לתפילה''' {{מקור|(הסוגיות של כבוד בית כנסת במגילה כז: והלאה, הסוגיא של סתירת בית כנסת בבבא בתרא ג:)}}'''.'''
'''בית שמיוחד לתפילה''' {{מקור|הסוגיות של כבוד בית כנסת במגילה כז: והלאה, הסוגיא של סתירת בית כנסת בבבא בתרא ג:}}'''.'''


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
שורה 10: שורה 10:
במקורו של כל אחד מהם נחלקו המפרשים האם הוא דאורייתא או דרבנן, וכן יש דעות נוספות, כדלקמן:
במקורו של כל אחד מהם נחלקו המפרשים האם הוא דאורייתא או דרבנן, וכן יש דעות נוספות, כדלקמן:


'''במקור למצוות בניית בית כנסת''' נחלקו הפוסקים לשלוש דעות {{מקור|(שדי חמד ח"א ב-מד ד"ה בית, עמוד 333)}}:
'''במקור למצוות בניית בית כנסת''' נחלקו הפוסקים לשלוש דעות {{מקור|שדי חמד ח"א ב-מד ד"ה בית, עמוד 333}}:
@ דאורייתא, והיא מצוות עשה, שנאמר "ועשו לי מקדש" {{מקור|(שנות ימין ח"א ט. בדפיו)}}, עוד הזכיר שם השדי חמד את הפסוק "ואהי להם למקדש מעט", ודרשו שהוא בית כנסת.
@ דאורייתא, והיא מצוות עשה, שנאמר "ועשו לי מקדש" {{מקור|שנות ימין ח"א ט. בדפיו}}, עוד הזכיר שם השדי חמד את הפסוק "ואהי להם למקדש מעט", ודרשו שהוא בית כנסת.
@ דרבנן, והפסוקים הם אסמכתא {{מקור|(זו דעת הזכר דבר)}}.
@ דרבנן, והפסוקים הם אסמכתא {{מקור|זו דעת הזכר דבר}}.
@ אין שום מצווה לבנות בית כנסת, לא מדאורייתא ולא מדרבנן, ואפילו אם אין בעיר בית כנסת. ומה שכופין בני העיר זה את זה לבנות בית כנסת אינו מדין כפייה על המצוות (כמו שכופין אותו ליטול לולב) אלא מדין צורכי העיר (כמו שכופין אותו לבנות בית שער לחצר) {{מקור|(יד ימין או"ח ג ד"ה ברם, טז: בדפיו)}}.
@ אין שום מצווה לבנות בית כנסת, לא מדאורייתא ולא מדרבנן, ואפילו אם אין בעיר בית כנסת. ומה שכופין בני העיר זה את זה לבנות בית כנסת אינו מדין כפייה על המצוות (כמו שכופין אותו ליטול לולב) אלא מדין צורכי העיר (כמו שכופין אותו לבנות בית שער לחצר) {{מקור|יד ימין או"ח ג ד"ה ברם, טז: בדפיו}}.


{{מקור|(והשדי חמד שם תלה את מחלוקת זו במחלוקת במקור לקדושת בית כנסת, שגם בה נחלקו האם היא דאורייתא או דרבנן}}<ref>כדלקמן ד"ה במקור לקדושת בית כנסת.</ref>{{מקור|)}}.
{{מקור|והשדי חמד שם תלה את מחלוקת זו במחלוקת במקור לקדושת בית כנסת, שגם בה נחלקו האם היא דאורייתא או דרבנן}}<ref>כדלקמן ד"ה במקור לקדושת בית כנסת.</ref>{{מקור|}}.


'''במקור לאיסור סתירת בית כנסת''' נחלקו הראשונים והאחרונים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|(דאורייתא: ספר מצוות הקצר לרמב"ם ל"ת סה, חיי אדם יז. דרבנן: ר"ן מגילה כו:, מנחת חינוך צלז-יח בסופו, שו"ת חתם סופר יו"ד רפא, חלקת יואב ד. והמבי"ט תפילה פרק יא}} {{מקור|הסתפק בזה)}}.
'''במקור לאיסור סתירת בית כנסת''' נחלקו הראשונים והאחרונים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|דאורייתא: ספר מצוות הקצר לרמב"ם ל"ת סה, חיי אדם יז. דרבנן: ר"ן מגילה כו:, מנחת חינוך צלז-יח בסופו, שו"ת חתם סופר יו"ד רפא, חלקת יואב ד. והמבי"ט תפילה פרק יא}} {{מקור|הסתפק בזה}}.


'''במקור לקדושת בית כנסת''' נחלקו הפוסקים האם היא מדאורייתא או מדרבנן. ולדעות שהיא מדאורייתא יש בזה שלושה פסוקים: "והשימותי את מקדשכם" - לרבות בית כנסת, "ויראת מאלקיך" - גם על בית כנסת, "ומקדשי תיראו" {{מקור|(שדי חמד ח"א ב-מג, עמוד 330: דאורייתא. ר"ן מגילה ח. בדפי הרי"ף ד"ה ומאן דשרי, שו"ת בית שלמה או"ח סד (הובא בשדי חמד שם), פרי מגדים משבצות זהב או"ח קנג-א: מדרבנן)}}.
'''במקור לקדושת בית כנסת''' נחלקו הפוסקים האם היא מדאורייתא או מדרבנן. ולדעות שהיא מדאורייתא יש בזה שלושה פסוקים: "והשימותי את מקדשכם" - לרבות בית כנסת, "ויראת מאלקיך" - גם על בית כנסת, "ומקדשי תיראו" {{מקור|שדי חמד ח"א ב-מג, עמוד 330: דאורייתא. ר"ן מגילה ח. בדפי הרי"ף ד"ה ומאן דשרי, שו"ת בית שלמה או"ח סד (הובא בשדי חמד שם), פרי מגדים משבצות זהב או"ח קנג-א: מדרבנן}}.


==ביכנ"ס אחר==
==ביכנ"ס אחר==
'''כאשר יש בית כנסת אחר בעיר''', דנו האחרונים האם דיני בית הכנסת הנוסף נעשים קלים יותר:
'''כאשר יש בית כנסת אחר בעיר''', דנו האחרונים האם דיני בית הכנסת הנוסף נעשים קלים יותר:


'''במקור למצוות בניית בית כנסת''' כאשר כבר יש בית כנסת בעיר - הסתפק השדי חמד {{מקור|(ח"א ב-מד ד"ה בית, עמוד 333)}} האם עדיין יש מצווה לבנות בית כנסת מדאורייתא, או רק מדרבנן, או שאין בזה שום מצווה.
'''במקור למצוות בניית בית כנסת''' כאשר כבר יש בית כנסת בעיר - הסתפק השדי חמד {{מקור|ח"א ב-מד ד"ה בית, עמוד 333}} האם עדיין יש מצווה לבנות בית כנסת מדאורייתא, או רק מדרבנן, או שאין בזה שום מצווה.


'''באיסור סתירת בית כנסת''' נחלקו הפוסקים האם מותר לסתור אחד מבתי הכנסת {{מקור|(ט"ז או"ח תחילת קנב)}}, או שעדיין אסור {{מקור|(מגן אברהם וביאור הלכה שם)}}.
'''באיסור סתירת בית כנסת''' נחלקו הפוסקים האם מותר לסתור אחד מבתי הכנסת {{מקור|ט"ז או"ח תחילת קנב}}, או שעדיין אסור {{מקור|מגן אברהם וביאור הלכה שם}}.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==


'''בגדר קדושת בית הכנסת''' נחלקו הראשונים האם היא כתשמישי מצווה, דהיינו כלולב וסוכה, וא"כ כשמוכרים את בית הכנסת או כשעוברים לבית כנסת אחר פוקעת קדושתו, ככל תשמישי מצווה לאחר זמנם {{מקור|(רמב"ן מגילה כה:, ריטב"א מגילה כו:)}}, או שהוא כתשמישי קדושה, דהיינו כספר תורה ותפילין, וא"כ קדושתו לא פוקעת {{מקור|(ר"ן מגילה ח: בדפי הרי"ף ד"ה ומאן דשרי)}}.
'''בגדר קדושת בית הכנסת''' נחלקו הראשונים האם היא כתשמישי מצווה, דהיינו כלולב וסוכה, וא"כ כשמוכרים את בית הכנסת או כשעוברים לבית כנסת אחר פוקעת קדושתו, ככל תשמישי מצווה לאחר זמנם {{מקור|רמב"ן מגילה כה:, ריטב"א מגילה כו:}}, או שהוא כתשמישי קדושה, דהיינו כספר תורה ותפילין, וא"כ קדושתו לא פוקעת {{מקור|ר"ן מגילה ח: בדפי הרי"ף ד"ה ומאן דשרי}}.


על הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ראו ערך נפרד [[הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון תשס"ה]]
על הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ראו ערך נפרד [[הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון תשס"ה]]
16,530

עריכות

תפריט ניווט