טלית: הבדלים בין גרסאות בדף

בספר במדבר {{מקור|(פרק טו)}} נצטווינו: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, ועשו להם [[ציצית]] על כנפי בגדיהם לדורותם, ונתנו על [[ציצית]] הכנף פתיל [[תכלת]]". פסוק נוסף בספר דברים {{מקור|(פרק כב)}} אומר: "גדילים תעשה לך, על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה".

מניין המצוות הוא "תרי"ג" {{מקור|(613)}}. המלה "[[ציצית]]" היא בגימטריה 600 {{מקור|(צ - 90, י - 10, צ - 90, י - 10, ת - 400)}}. בכל אחת מהכנפות יש שמונה חוטים, המורכבים בחמשה קשרים כפולים. סך הכל של הערך המספרי של המלה [[ציצית]], בתוספת מספר החוטים והקשרים - 613, כלומר: תרי"ג, כמניין מצוות ה[[תורה]].

החותם הקבוע של מצות [[ציצית]] בלבושנו, מזכיר ומחדיר ללבנו באופן תמידי את אהבת ה[[תורה]] ומצוותיה. קיומן של המצוות מביא לטהרת הלב ולמסגרת של חיי קדושה. חיים הגדושים בערכי נצח וקירבה לה'. הדברים מובאים בהמשכה של פרשת [[ציצית]] ב[[תורה]]: "וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם... למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם" {{מקור|(במדבר טו, לט - מ)}}.

את מצות [[ציצית]] אנו יכולים לקיים במשך כל היום, בהיותנו לבושים ב"טלית קטן". וכך כותב ה[[רמב"ם]] בסיום הלכות [[ציצית]] {{מקור|(פרק ג הלכה יב)}}: "לעולם יהא אדם זהיר במצות [[ציצית]], שהרי הכתוב שקלה, ותלה בה כל המצוות כולן, שנאמר: וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה'". ב[[משנה ברורה]] מובא, שאילו היה לאנשים דורון ממלך בשר ודם, שחקוק עליו שם המלך, בודאי שהיו מתקשטים בו ומראים אותו תמיד. [[קל וחומר]] ל[[ציצית]] שהיא רומזת לשמו של מלך מלכי המלכים, בודאי שעל הלובש אותה להתכבד בה תמיד.

ב[[שולחן ערוך]] {{מקור|(סוף הלכות ציצית)}} מובא: "גדול עונש המבטל מצות [[ציצית]] וכו'. הזהיר במצות [[ציצית]] זוכה ורואה פני שכינה".

מצוה לעשות טלית נאה ו[[ציצית]] נאה, שנאמר {{מקור|(שמות טו, ב)}}: "זה אלי ואנוהו" - התנאה לפניו במצוות.

גודלו של הבגד החייב ב[[ציצית]] לפי שיעור ה[[חזון איש]] הוא 58?116 ס"מ {{מקור|(אורך שתי אמות ורוחב אמה)}}. לדעת ה[[חזון איש]], כל אחת מכתפיות ה"טלית קטן" צריכה להיות רחבה יותר מהנקב שבו מכניסים את הראש. כאשר כל אחת מכתפיות הבגד רחבה יותר מהנקב, אין הנקב ממעט מהשיעור ומצרפים את שיעור הנקב {{מקור|(כלומר, את אורך הבד שבצידי הנקב)}} למדידת אורך הבגד.

לפי שיעור ה[[רב חיים נאה]] גודלו של הבגד צריך להיות 49?98 ס"מ. הנקב עצמו אינו מצטרף לשיעור גודל הבגד {{מקור|(כלומר, שהבד שבצידי הנקב אינו נמדד בשיעור אורכו של הבגד)}}. לכן, כאשר הנקב שבו מכניסים את הראש הוא, למשל, באורך 20 ס"מ, צריך גודל הבגד להיות 49?118 ס"מ.

מי שפשט את טליתו והיה בדעתו לחזור ולהתעטף בה מיד, כגון לפני הליכה לשירותים וכדומה, כאשר הוא חוזר ומתעטף בה מיד לאחר מכן, אינו מברך שנית. אם כל הטלית נפלה מעל גופו שלא במתכוון {{מקור|(אף על פי שהיא נשארה בידו)}}, יש אומרים שעליו לברך עליה כאשר הוא חוזר ומתעטף בה, ואפילו במקרה שהוא מתעטף בה מיד. בני עדות המזרח נוהגים לא לברך במקרה זה, משום "ספק ברכות להקל".

במצות [[ציצית]] חייבים האנשים בלבד, כי היא מצות עשה התלויה בזמן, שכן החיוב חל על בגד המיוחד ללבישה ביום {{מקור|(מצויים בענין זה פרטים נוספים)}}, וכלל הוא ש"כל מצוות עשה שהזמן גרמן {{מקור|(מצוות עשה התלויות בזמן)}} נשים פטורות".

לאחר תליית החוטים בבגד, לוקחים את ארבעת החוטים שמצד זה של הנקב ואת ארבעת החוטים שמהצד השני וקושרים אותם בשני קשרים זה על גב זה. אחר כך כורכים בחוט ארוך הנקרא "שמש" שבע כריכות סביב שבעת החוטים הנותרים. את שמונת החוטים קושרים שוב בשני קשרים זה על גב זה וחוזרים וכורכים בחוט ה"שמש" שמונה כריכות סביב שבעת החוטים. קושרים שוב שני קשרים וכורכים בחוט השמש אחת עשרה כריכות. קושרים שני קשרים, כורכים בשמש שלוש עשרה כריכות ובסוף קושרים שוב שני קשרים. בסוף העשיה יהיו שמונת החוטים קשורים בחמישה קשרים כפולים, וביניהם ארבעה רווחים {{מקור|(חוליות)}} שיש בהם כריכות.

יש הכורכים: עשר, חמש, שש וחמש כריכות. מספר זה רומז לשם ה' {{מקור|(הוי"ה)}}.

אורך חוטי ה[[ציצית]], מהקשר העליון ועד לקצה החוטים צריך להיות לפחות 12 אגודלים. לפי שיעור ה[[חזון איש]] האורך הוא 30 ס"מ {{מקור|(ולכל הפחות 29 ס"מ)}} ולפי שיעור הרב חיים נאה 24.5 ס"מ.

נוי ה[[ציצית]] הוא שאורך כל החוליות יחד עם הקשרים, יהיה שליש מאורך ה[[ציצית]] {{מקור|(כלומר, 4 אגודלים)}} ואורך החוטים הנפרדים - שני שלישים {{מקור|(8 אגודלים)}}. אם חוטי הציצית ארוכים יותר מ - 12 אגודלים, תהיינה גם החוליות ארוכות יותר.

דעת מרן המחבר, שבגד העשוי מצמר רחלים {{מקור|(כבשים)}} חייב ב[[ציצית]] מן ה[[תורה]], אבל בגדים העשויים משאר המינים {{מקור|(כגון כותנה)}} חייבים ב[[ציצית]] רק מדרבנן.

חוטי [[ציצית]] של צמר פוטרים את כל מיני הבגדים, בין שהבגדים עשויים מצמר ובין שהם עשויים משאר המינים. לכן, ניתן לתלות חוטי [[ציצית]] מצמר בכל סוגי הטליתות {{מקור|(מלבד פשתן. דיניהם של בגד פשתן וחוטי [[ציצית]] העשויים מצמר הינם מיוחדים)}}.

החוטים צריכים להיות טוויים ושזורים לשם [[ציצית]]. דין זה נלמד מהפסוק {{מקור|(דברים כב, יב)}}: "גדילים תעשה לך" שממנו למדו [[חז"ל]]: "תעשה לך - לשם חובך".