Changes

Jump to navigation Jump to search

עירוב תבשילין

788 bytes added, 25 April
no edit summary
תיקון '''עירוב תבשילין''' הוא תקנת חכמים להתיר לבשל ולאפות ביום טוב שחל ביום שישי לצורך השבת, על ידי הכנת תבשיל מערב יום טוב לצורך השבת. התבשיל צריך להיות מאכל שניתן לאוכלו עם לחם, והמנהג כיום הוא לעשות עירוב על ידי לחם וביצה לאוכלם במהלך השבת שלאחר החג.
==מקור==
מקור התקנה הוא מהמשנה בביצה {{הערה| ביצה ב,א}} הקובעת שלמרות שקיים איסור לבשל מיום טוב לשבת, ניתן לעשות עירוב תבשילין ולבשל ולהכין דברים מיום טוב לשבת. עניינו של עירוב התבשילין הוא, שיבשל או יאפה מיום טוב לשבת יחד עם מה שכבר בישל ואפה מערב יום טוב {{מקור|כלומר, מיום חמישי|כן}} לשבת, ונמצא שלא התחיל את המלאכה ביום טוב, אלא רק גמר אותה.
==טעם התקנה==
בגמרא {{הערה| עיין ביצה טו,ב}} יש מחלוקת לגבי טעם האיסור לבשל מיום טוב לשבת לשיטת רב אשי מדובר בגזירת חכמים שנועדה להרחיק את האנשים מחילול יום טוב. לשיטתו, קיים חשש שמא כאשר יתירו לבשל מיום טוב לשבת, יבואו לבשל גם מיום טוב ליום חול ולכן קבעו חכמים שמותר להכין מיום טוב לשבת רק על ידי עירוב תבשילין וככה לא יבואו לידי שגגה וכלשון הגמרא {{ציטוטון|יאמרו: אין אופין מיום טוב לשבת, קל וחומר מיום טוב לחול}}. לעומת רב אשי, רבא סבר שהגזירה לא נועדה למנוע חילול יום טוב, אלא דווקא לשמור על כבוד השבת. לשיטתו, חכמים לא רצו שבעקבות שמחת החג יאכלו את כל האוכל המשובח בחג ולא ישאירו דבר לשבת, ולכן תיקנו שיעשו עירוב תבשילין בשביל שיזכור את השבת וכדי {{ציטוטון|שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב}}.
אסור לבשל או לאפות ביום טוב שלא לצורך אכילה בו ביום, ואפילו לצורך אכילה בשבת. אולם, כאשר יום טוב חל ביום שישי, מותר לבשל ולאפות ביום זה לצורך השבת, אם עושים "עירוב תבשילין".   עניינו של עירוב תבשילין הוא, שיבשל או יאפה מיום טוב לשבת יחד עם מה שכבר בישל ואפה מערב יום טוב {{מקור|כלומר, מיום חמישי}} לשבת, ונמצא שלא התחיל את המלאכה ביום טוב, אלא רק גמר אותה.   בטעם תקנת "עירוב תבשילין", נחלקו אמוראים: יש אומרים כי טעם התקנה הוא, "כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב". כלומר: על ידי שמתחילים בהכנות לשבת מערב יום טוב, לא ישכחו את השבת מחמת טירדת יום טוב ויכינו מנה יפה גם לשבת; ויש אומרים כי הטעם הוא, "כדי שיאמרו: אין אופין מיום טוב לשבת, קל וחומר מיום טוב לחול". כלומר, כדי שהאנשים ילמדו קל וחומר: אם אין אופים ומבשלים מיום טוב לשבת ללא עירוב תבשילין, קל וחומר שאסור לחלוטין לאפות ולבשל מיום טוב לחול. על ידי כך יזהרו האנשים בכבוד יום טוב וימנעו מלבשל ולאפות ביום טוב לצורך יום חול.  ==סדר העירוב==לצורך עירוב תבשילין, מניחים התבשילין לוקחים לכתחילה פת בשיעור של "כביצה" ותבשיל בשיעור של "כזית", ולכל הפחותומברכים: "כזית" תבשיל ו"כזית" פת. בדיעבד, מותר לבשל ולאפות לצורך השבת גם אם הניח תבשיל בלבד. אם אינו צריך אלא לבשל לצורך השבת ולא לאפות, גם לכתחילה יכול הוא להניח תבשיל בלבד.   מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו במצוותיו וצוונו על מצות מצוות עירוב", ואומרים . לאחר מכן יאמר את נוסח עירוב תבשילין. נוסח ההעירוב עצמו: "עירובבדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת" מובא בשפה הארמית. תרגומו הוא, וניתן אף לומר את הנוסח בתרגום לעברית: "בזה יהיה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו צורכנו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". מי שאינו מבין את הנוסח בארמית, יאמר אותו בשפה המובנת לו.   בנוסח עירוב תבשילין נאמר, שהעירוב נעשה עבור כל בני העיר {{מקור|אם הם ישכחו לעשות עירוב לעצמם}}. מי שרוצה שעירוב התבשילין יועיל לבני עירו, צריך לזכות את הפת והתבשיל לבני העיר. כיצד? אדם אחר, שאינו סמוך על שולחנו של עושה העירוב, מגביה את הפת והתבשיל ומתכוון לזכות בהם עבור בני העיר. לאחר מכן, הוא מחזיר את הפת והתבשיל לבעל העירוב ובעל העירוב מברך ואומר את נוסח העירוב.
יש המוסיפים לנוסח עירוב תבשילין, שהעירוב נעשה עבור כל בני העיר {{מקור|אם הם ישכחו לעשות עירוב לעצמם|כן}}. מי שרוצה שעירוב התבשילין יועיל לבני עירו, צריך לזכות את הפת והתבשיל לבני העיר. ניתן לזכות את הפת והתבשיל על ידי אדם אחר, שאינו סמוך על שולחנו של עושה העירוב, שיגביה את הפת והתבשיל ויתכוון לזכות בהם עבור בני העיר. לאחר ההגבהה, עליו להחזיר את הפת והתבשיל לבעל העירוב ובעל העירוב יברך ויאמר את נוסח העירוב.
==דינים נוספים==
לצורך עירוב התבשילין, מניחים פת בשיעור של "כביצה" ותבשיל בשיעור של "כזית", ולכל הפחות: "כזית" תבשיל ו"כזית" פת. בדיעבד, מותר לבשל ולאפות לצורך השבת גם אם הניח תבשיל בלבד. אם אינו צריך אלא לבשל לצורך השבת ולא לאפות, גם לכתחילה יכול הוא להניח תבשיל בלבד.
יש להקפיד שהעירוב לא יאכל עד גמר ההכנות לשבת. אם העירוב נאכל לפני כן, אין להמשיך לבשל מיום טוב לשבת על סמך עירוב זה.
 
 
לאחר שהכינו את צרכי השבת, רשאים לאכול את העירוב, ונכון להניח את פת העירוב על השולחן לצורך "לחם משנה" בסעודת ליל שבת ובסעודת שחרית בשבת, ולאוכלה בסעודה השלישית.
  אם יום טוב חל בימים חמישי ושישי {{מקור|ראש השנה שאורכו יומיים או יום טוב שני של גלויות בחוץ לארץ|כן}}, מניחים את עירוב התבשילין ביום רביעי {{מקור|לפני כניסת החג|כן}} ומבשלים לשבת רק ביום טוב שני, ביום שישי.  
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
Anonymous user

Navigation menu