16,530
עריכות
אונס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" {{מקור|דברים כב-כה}}. ולנערה לא תעשה דבר - מכאן שהאנוס פטור {{מקור|בבא קמא כח:}}. | '''מקורו''' מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" {{מקור|דברים כב-כה}}. ולנערה לא תעשה דבר - מכאן שהאנוס פטור {{מקור|בבלי:בבא קמא כח:}}. | ||
'''טעמו''' הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא כאילו נעשה מאליו {{מקור|חמדת שלמה לח, הובא בקובץ שיעורים כתובות ה, צפנת פענח חמץ ומצה ג-ח בסופו}}. והקובץ שיעורים {{מקור|שם}} הקשה מנלן שזה באמת הטעם, אולי טעם הפטור הוא רק משום שא"א להעניש את האנוס כיוון שלא פשע. | '''טעמו''' הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא כאילו נעשה מאליו {{מקור|חמדת שלמה לח, הובא בקובץ שיעורים כתובות ה, צפנת פענח חמץ ומצה ג-ח בסופו}}. והקובץ שיעורים {{מקור|שם}} הקשה מנלן שזה באמת הטעם, אולי טעם הפטור הוא רק משום שא"א להעניש את האנוס כיוון שלא פשע. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
'''קניין באונס''' אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל {{מקור|מהר"ם שיק ח"ג או"ח רסו}}. | '''קניין באונס''' אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל {{מקור|מהר"ם שיק ח"ג או"ח רסו}}. | ||
'''קים ליה בדרבה מיניה''' - הסתפק הרעק"א {{מקור|כתובות ל:}} האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מתשלומין (שהרי חייבי מיתות שוגגים בוודאי פטורים מתשלומין), והשיטה ישנה {{מקור|בשיטה מקובצת}} כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים {{מקור|כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה}} הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו: | '''קים ליה בדרבה מיניה''' - הסתפק הרעק"א {{מקור|בבלי:כתובות ל:}} האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מתשלומין (שהרי חייבי מיתות שוגגים בוודאי פטורים מתשלומין), והשיטה ישנה {{מקור|בשיטה מקובצת}} כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים {{מקור|כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה}} הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו: | ||
א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{מקור|אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך}}<ref>הבאנו את מחלוקתם לעיל ד"ה אדם המזיק באונס גמור.</ref>. | א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{מקור|אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך}}<ref>הבאנו את מחלוקתם לעיל ד"ה אדם המזיק באונס גמור.</ref>. | ||