16,530
עריכות
מי שפרע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''כאשר הקניין אינו מועיל, אע"פ שמעיקר הדין הקונה והמוכר יכולים לחזור בהם, בית דין מקללים את מי שחוזר בו, שהקב"ה יפרע ממנו''' {{מקור|חו"מ רד-ד. הסוגיא בבבא מציעא מח. ומט., בסוגיא זו האריך דברי גאונים סג}}'''.''' | '''כאשר הקניין אינו מועיל, אע"פ שמעיקר הדין הקונה והמוכר יכולים לחזור בהם, בית דין מקללים את מי שחוזר בו, שהקב"ה יפרע ממנו''' {{מקור|חו"מ רד-ד. הסוגיא בבבא מציעא מח. ומט., בסוגיא זו האריך דברי גאונים סג}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', קנה טלית בדינר זהב, שהקניין לא חל, שהרי מטלטלין אינם נקנים בכסף, ואעפ"כ אם המוכר או הקונה חוזרים בהם הם מקבלים מי שפרע {{מקור|בבא מציעא מח.}}. | '''לדוגמא''', קנה טלית בדינר זהב, שהקניין לא חל, שהרי מטלטלין אינם נקנים בכסף, ואעפ"כ אם המוכר או הקונה חוזרים בהם הם מקבלים מי שפרע {{מקור|בבלי:בבא מציעא מח.}}. | ||
'''לשון הקללה היא''': מי שפרע מאנשי דור המבול, ומאנשי דור הפלגה, ומאנשי סדום ועמורה, וממצריים בים, הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו {{מקור|בבא מציעא מח., שו"ע חו"מ רד-ד}}. ויש אומרים שלשון סיום הקללה היא: הוא יפרע ממך אם אינך עומד בדיבורך {{מקור|רמ"א שם}}. | '''לשון הקללה היא''': מי שפרע מאנשי דור המבול, ומאנשי דור הפלגה, ומאנשי סדום ועמורה, וממצריים בים, הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו {{מקור|בבא מציעא מח., שו"ע חו"מ רד-ד}}. ויש אומרים שלשון סיום הקללה היא: הוא יפרע ממך אם אינך עומד בדיבורך {{מקור|רמ"א שם}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
'''דבר שלא בא לעולם, דבר שאינו ברשותו וקניין דברים''', שבכל אלה הקניין לא חל, נחלקו הראשונים האם כשחוזר בו יש מי שפרע, כמו מי שחוזר בו מקניין כסף במטלטלין {{מקור|קצוה"ח רט-ט הביא מחלוקת ראשונים בדבר שלא בא לעולם, ודברי גאונים ק-יז למד מכך גם לדבר שאינו ברשותו וקניין דברים}}. וסברת המקילים היא שמי שפרע שייך רק בקניין כסף כיוון שמדאורייתא הוא כן מועיל (ורק מדרבנן לא), אך כאן שהקניין לא מועיל אפילו מדאורייתא - אין מי שפרע {{מקור|קצוה"ח שם}}. | '''דבר שלא בא לעולם, דבר שאינו ברשותו וקניין דברים''', שבכל אלה הקניין לא חל, נחלקו הראשונים האם כשחוזר בו יש מי שפרע, כמו מי שחוזר בו מקניין כסף במטלטלין {{מקור|קצוה"ח רט-ט הביא מחלוקת ראשונים בדבר שלא בא לעולם, ודברי גאונים ק-יז למד מכך גם לדבר שאינו ברשותו וקניין דברים}}. וסברת המקילים היא שמי שפרע שייך רק בקניין כסף כיוון שמדאורייתא הוא כן מועיל (ורק מדרבנן לא), אך כאן שהקניין לא מועיל אפילו מדאורייתא - אין מי שפרע {{מקור|קצוה"ח שם}}. | ||
'''בקרקע''' יש מי שפרע, כגון במקום שנוהגים לקנות קרקע בשטר, שהדין הוא שאינה נקנית בכסף {{מקור|קידושין כו.}}, והוא כן קנה בקניין כסף וחזר בו {{מקור|דברי גאונים סג-ז}}. | '''בקרקע''' יש מי שפרע, כגון במקום שנוהגים לקנות קרקע בשטר, שהדין הוא שאינה נקנית בכסף {{מקור|בבלי:קידושין כו.}}, והוא כן קנה בקניין כסף וחזר בו {{מקור|דברי גאונים סג-ז}}. | ||
'''בחזקה שלא כתקנה''', דהיינו שקנה קרקע בחזקה אך באופן שלא נקנית, כיוון שבזה גם מהתורה הקניין לא חל - אין דין מי שפרע {{מקור|דברי גאונים סג-ח}}. | '''בחזקה שלא כתקנה''', דהיינו שקנה קרקע בחזקה אך באופן שלא נקנית, כיוון שבזה גם מהתורה הקניין לא חל - אין דין מי שפרע {{מקור|דברי גאונים סג-ח}}. | ||