16,530
עריכות
שוגג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''העובר עבירה ולא ידע שהיא עבירה.''' | '''העובר עבירה ולא ידע שהיא עבירה.''' | ||
'''לדוגמא''', המבשל שבת ולא ידע שאסור לבשל בשבת, או שלא ידע שהיום שבת {{מקור|משנה שבת ז-א, סז:}}. | '''לדוגמא''', המבשל שבת ולא ידע שאסור לבשל בשבת, או שלא ידע שהיום שבת {{מקור|(משנה שבת ז-א, סז:)}}. | ||
בדינים שונים ==בדינים שונים== | בדינים שונים ==בדינים שונים== | ||
בדינים שונים '''מצווה הבאה בעבירה''' פסולה. ולגבי עבירה בשוגג נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה (האם היא פוסלת את המצווה) {{מקור|שדי חמד ח"ד עמוד 164 אות ח. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): יש דין מצווה הבאה בעבירה (ובאונס אין)}}. | בדינים שונים '''מצווה הבאה בעבירה''' פסולה. ולגבי עבירה בשוגג נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה (האם היא פוסלת את המצווה) {{מקור|(שדי חמד ח"ד עמוד 164 אות ח. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): יש דין מצווה הבאה בעבירה (ובאונס אין))}}. | ||
בדינים שונים | בדינים שונים | ||
'''אין שליח לדבר עבירה'''. אמנם כאשר השליח שוגג, כגון שאמר לשליח לקחת שור מבית פלוני שהוא שלי, ונמצא שלא היה שלו והיא גניבה, נחלקו המפרשים לשלוש דעות {{מקור|דן בזה ספר המקנה יח-ו}}: | '''אין שליח לדבר עבירה'''. אמנם כאשר השליח שוגג, כגון שאמר לשליח לקחת שור מבית פלוני שהוא שלי, ונמצא שלא היה שלו והיא גניבה, נחלקו המפרשים לשלוש דעות {{מקור|(דן בזה ספר המקנה יח-ו)}}: | ||
@ בזה יש שליח לדבר עבירה, והמשלח חייב {{מקור|תוס' בבא מציעא י: סוף ד"ה אי, תוס' בבא קמא עט. ד"ה נתנו. וכן כתב המרדכי, הביאו הש"ך חו"מ שמח-ו בתחילתו}}. | @ בזה יש שליח לדבר עבירה, והמשלח חייב {{מקור|(תוס' בבא מציעא י: סוף ד"ה אי, תוס' בבא קמא עט. ד"ה נתנו. וכן כתב המרדכי, הביאו הש"ך חו"מ שמח-ו בתחילתו)}}. | ||
@ גם בזה אין שליח לדבר עבירה, והמשלח פטור {{מקור|ר"י בשיטה מקובצת בבא מציעא י: ד"ה א"כ מצינו שלד"ע, וכן כתב נימוקי יוסף, הביאו הש"ך שם, וכן דעת הש"ך עצמו שם. וכן כתב הריטב"א קידושין מב:, והוסיף שאע"פ שאין בזה את הטעם "דברי הרב", זו גזירת הכתוב שאין שליח לדבר עבירה}}. | @ גם בזה אין שליח לדבר עבירה, והמשלח פטור {{מקור|(ר"י בשיטה מקובצת בבא מציעא י: ד"ה א"כ מצינו שלד"ע, וכן כתב נימוקי יוסף, הביאו הש"ך שם, וכן דעת הש"ך עצמו שם. וכן כתב הריטב"א קידושין מב:, והוסיף שאע"פ שאין בזה את הטעם "דברי הרב", זו גזירת הכתוב שאין שליח לדבר עבירה)}}. | ||
@ תלוי באיזו עבירה: בבין אדם למקום אין שליח והמשלח פטור, ובבין אדם לחבירו (כגון גניבה) יש שליח והמשלח חייב {{מקור|חתם סופר כתובות מהדורא בתרא (תקעג ד"ה וכי) בדעת התוס'}}. | @ תלוי באיזו עבירה: בבין אדם למקום אין שליח והמשלח פטור, ובבין אדם לחבירו (כגון גניבה) יש שליח והמשלח חייב {{מקור|(חתם סופר כתובות מהדורא בתרא (תקעג ד"ה וכי) בדעת התוס')}}. | ||
'''קים ליה בדרבה מיניה''' - חייבי מיתות שוגגין, אע"פ שפטורים מהמיתה, פטורים גם מהתשלומין ("תנא דבי חזקיה") {{מקור|כתובות לח. לתוס' הלכה כחזקיה אך לרש"י לא (מהרש"א פסחים כט. על רש"י ד"ה את)}}. וביאר הקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא מציעא כח-א ד"ה אולם}} שדין הפטור בשוגג ובמזיד הם שני דינים נפרדים. | '''קים ליה בדרבה מיניה''' - חייבי מיתות שוגגין, אע"פ שפטורים מהמיתה, פטורים גם מהתשלומין ("תנא דבי חזקיה") {{מקור|(כתובות לח. לתוס' הלכה כחזקיה אך לרש"י לא (מהרש"א פסחים כט. על רש"י ד"ה את))}}. וביאר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא כח-א ד"ה אולם)}} שדין הפטור בשוגג ובמזיד הם שני דינים נפרדים. | ||
'''הגוזל בשוגג''', השיטה מקובצת כתב שלא עובר משום גזל {{מקור|בבא קמא סט. בשם תלמידי ר"פ, וכן כתב הקצוה"ח כה-א שאדם מועד לעולם נאמר רק על מזיק}}, אך המאירי כתב שהוא כן גזלן {{מקור|בבא קמא צה.}}. | '''הגוזל בשוגג''', השיטה מקובצת כתב שלא עובר משום גזל {{מקור|(בבלי:בבא קמא סט. בשם תלמידי ר"פ, וכן כתב הקצוה"ח כה-א שאדם מועד לעולם נאמר רק על מזיק)}}, אך המאירי כתב שהוא כן גזלן {{מקור|(בבא קמא צה.)}}. | ||
'''המאנה (אונאה) בשוגג''', חידש הקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא מציעא כב-ו ד"ה ונלענ"ד}} שאע"פ שחייב להחזיר, לא עבר באיסור כלל (ואינו כשאר העבירות שעבר באיסור בשוגג), שכל איסור אונאה נאמר רק כשמתכוון לכך. | '''המאנה (אונאה) בשוגג''', חידש הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא כב-ו ד"ה ונלענ"ד)}} שאע"פ שחייב להחזיר, לא עבר באיסור כלל (ואינו כשאר העבירות שעבר באיסור בשוגג), שכל איסור אונאה נאמר רק כשמתכוון לכך. | ||
'''האוכל תרומה בשוגג משלם קרן'''. תוס' כתבו שהוא כפרה ולא ממונא {{מקור|כתובות ל: ד"ה זר}}, והר"ש כתב שאינה כפרה אלא ממונא {{מקור|תרומות ו-א סוף ד"ה והתשלומין}}. | '''האוכל תרומה בשוגג משלם קרן'''. תוס' כתבו שהוא כפרה ולא ממונא {{מקור|(כתובות ל: ד"ה זר)}}, והר"ש כתב שאינה כפרה אלא ממונא {{מקור|(תרומות ו-א סוף ד"ה והתשלומין)}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
* [[דבר שאינו מתכוון]] | * [[דבר שאינו מתכוון]] | ||
* [[דעת {{מקור|בכל הדינים הצריכים דעת - מצוות, עבירות, קניינים ועוד}}]] | * [[דעת {{מקור|(בכל הדינים הצריכים דעת - מצוות, עבירות, קניינים ועוד)}}]] | ||
* [[מתעסק]] | * [[מתעסק]] | ||