16,530
עריכות
צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס. | בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס. | ||
''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור|[[שופטים]] א',י"ז}}. | ''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור|([[שופטים]] א',י"ז)}}. | ||
[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את המקומות הבאים: "סלע [[עכברה|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶפְּף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב. | [[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את המקומות הבאים: "סלע [[עכברה|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶפְּף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי הטורקים ב-[[1517]], התיישבו בצפת יהודים מגולי [[ספרד]], והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה ה[[כלכלה|כלכלי]] של העיר משופר. רבי [[משה באסולה]] שבקר בעיר ושהה בה בין השנים [[1521]] ו[[1522]] מתאר במילים הבאות את העיר צפת באותה העת : | אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי הטורקים ב-[[1517]], התיישבו בצפת יהודים מגולי [[ספרד]], והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה ה[[כלכלה|כלכלי]] של העיר משופר. רבי [[משה באסולה]] שבקר בעיר ושהה בה בין השנים [[1521]] ו[[1522]] מתאר במילים הבאות את העיר צפת באותה העת : | ||
"העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות ודגן ותירוש ויצהר לרוב מאד ובזול לקונה כל דבר בעתו... הארץ רחבת ידיים בסחרה, ויש הרבה סחורות מהיהודים" {{מקור|'''זאב וילנאי''', עמ' 343}} | "העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות ודגן ותירוש ויצהר לרוב מאד ובזול לקונה כל דבר בעתו... הארץ רחבת ידיים בסחרה, ויש הרבה סחורות מהיהודים" {{מקור|('''זאב וילנאי''', עמ' 343)}} | ||
מסעות ארץ-ישראל לרבי משה באסולה (הנודע בשם "הנוסע האלמוני מליוורנו משנת רפ"ב") | מסעות ארץ-ישראל לרבי משה באסולה (הנודע בשם "הנוסע האלמוני מליוורנו משנת רפ"ב") | ||