מבוקר
8,889
עריכות
בית כנסת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בגדר קדושת בית הכנסת''' נחלקו הראשונים האם היא כתשמישי מצווה, דהיינו כלולב וסוכה, וא"כ כשמוכרים את בית הכנסת או כשעוברים לבית כנסת אחר פוקעת קדושתו, ככל תשמישי מצווה לאחר זמנם {{מקור|(רמב"ן מגילה כה:, ריטב"א מגילה כו:)}}, או שהוא כתשמישי קדושה, דהיינו כספר תורה ותפילין, וא"כ קדושתו לא פוקעת {{מקור|(ר"ן מגילה ח: בדפי הרי"ף ד"ה ומאן דשרי)}}. | '''בגדר קדושת בית הכנסת''' נחלקו הראשונים האם היא כתשמישי מצווה, דהיינו כלולב וסוכה, וא"כ כשמוכרים את בית הכנסת או כשעוברים לבית כנסת אחר פוקעת קדושתו, ככל תשמישי מצווה לאחר זמנם {{מקור|(רמב"ן מגילה כה:, ריטב"א מגילה כו:)}}, או שהוא כתשמישי קדושה, דהיינו כספר תורה ותפילין, וא"כ קדושתו לא פוקעת {{מקור|(ר"ן מגילה ח: בדפי הרי"ף ד"ה ומאן דשרי)}}. | ||
על הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ראו ערך נפרד [[הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון תשס"ה]] | |||
על פי החלטת הממשלה בעניין תכנית ההתנתקות, אמורים היו כוחות צה"ל להרוס את בתי הכנסת של היישובים היהודיים בגוש קטיף. העותר, רב אזורי שהתגורר ביישוב אלי סיני שברצועת עזה, ביקש לבטל הנחיה זו, ולאפשר את שימור המבנים, או לחילופין, את העתקתם בשלמות לתחומי מדינת ישראל. פסק הדין ניתן בי"ח באב תשס"ה (23.8.05). | |||