Open main menu

Changes

נזיקין

54 bytes added, 20:10, 17 March 2009
m
טיפול בתבנית מקור
==הגדרה==
'''המזיק לחבירו חייב לשלם לו''' {{מקור|(בבא קמא ב. באריכות, ובמקומות רבים נוספים בבבא קמא)}}'''.'''
'''לדוגמא''', שורו נגח את שורו של חבירו {{מקור|(בבלי:בבא קמא ב.)}}.
==מקור וטעם==
'''במקור האיסור להזיק''' יש חמש דעות {{מקור|(הובאו (חוץ מדעת המשנה למלך) בקהילות יעקב בבא קמא א ובקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח)}}:@ גזל {{מקור|(רבנו יונה אבות א-א ד"ה משה השני. והטור שעח-א כתב: גניבה וגזילה)}}.@ השבת אבידה ("לא תוכל להתעלם" {{מקור|(דברים כב-ג)}}).@ הפסוק {{מקור|(ויקרא יט-יח)}} "ואהבת לרעך כמוך" {{מקור|(יד רמ"ה בבא בתרא כו.)}}.@ הפסוק {{מקור|(ויקרא יט-יד)}} "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור|(יד רמ"ה שם)}}.@ מדרבנן {{מקור|(משנה למלך רוצח ב-ב לגבי איסור קלקול רשות הרבים, והמנחת חינוך נג-א [ה] הקשה עליו שהוא דאורייתא, שיכול לגרום מיתה או היזק לאדם)}}.
'''מקור החיוב לשמור על ממונו שלא יזיק''' הוא מסברא {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שכמו כן גם חיוב הרחקת נזיקין הוא מסברא)}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור|(, ורק חיוב תשלומי נזיקין הוא מפסוק)}}.
'''בטעם חיוב נזקי ממונו''' חקרו ראשי הישיבות האם הוא משום שהוא ממונו וחייב בתוצאות מעשי ממונו, או משום שהיה חייב לשמור את ממונו ולא שמרו {{מקור|(גר"ש שקאפ בבא קמא א, גרנ"ט קטו, קי ד"ה ונראה, אבן האזל נזקי ממון א-א ס"ק יד. קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-ג,ד: רמב"ם - כהלוואה, רשב"א - בור הוא עונש על שלא שמר אך בשאר מזיקין צריך לשלם לניזק כהלוואה. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד: להשלים את הנזק, כהלוואה)}}.
==פרטי הדין==
'''ספק נזיקין''' לחומרא {{מקור|(רשב"א בבא קמא ב:, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד)}}.
'''המזיק אתרוג מהודר''', חידש המהר"ם מינץ {{מקור|(קיג)}} שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר {{מקור|(משנה למלך מעשה הקורבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא)}}.
==אדם המזיק==
'''אדם המזיק''' (שהאדם עצמו הזיק ולא ממונו) חייב בין בשוגג ובין במזיד, בין ישן ובין ער, בין ברצון ובין באונס {{מקור|(בבא קמא כו. במשנה)}}. ויש לכך כמה מקורות:@ "פצע תחת פצע" {{מקור|(שמות כא-כה)}}, שהוא פסוק מיותר לדרשה זו {{מקור|(בבא קמא כו: ורש"י שם ד"ה פצע)}}.@ "ומכה בהמה ישלמנה" {{מקור|(ויקרא כד-כא)}}, ולא חילק בין שוגג למזיד וכו' {{מקור|(רמב"ם מכירה ו-א)}}.@ בשוגג חייב מסברא, שהרי חייב אפילו על ממונו שהזיק, והרי היזק ממונו הוא שוגג {{מקור|(פני יהושע בבא קמא לה.)}}.
'''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברם בשנתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברם בשנתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|(בבא מציעא פב: ד"ה ואתא)}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|(בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם)}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב.
==אנשים==
'''המזיק גוי''', הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז)}}.
==ראה גם==
* [[גרמא וגרמי]]
* [[היזק שאינו ניכר]] {{מקור|(וטעמו קשור לגדרי נזיקין, דנו בזה שם בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם)}}
* [[הרחקת נזיקין]]
* [[חובל]] {{מקור|(אדם שמזיק את גופו של חבירו)}}
* [[נהנה]]