Changes

Jump to navigation Jump to search

תורת המוסר היהודי

163 bytes added, 09:36, 2 July 2013
m
קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית
== הגדרת המושג==המונח 'מוסר' במקרא משמש במובן של דברי תוכחה, לקח ואזהרה<ref><makor>ירמיה ב ל; </makor> <makor>צפניה ג ב;</makor> <makor>משלי יב א,</makor> יט כ, ועוד.</ref>, או במובן של פעולת ענישה וגמול על מעשה רע<ref>כגון משלי כב טו.</ref>. המשמעות בה משמש מושג זה בימינו הוא ידיעת ההתנהגות הנכונה והראויה בחיים, ומכלול כללי ההתנהגות הנכונה<ref>ראה ע' תורת המוסר הכללי.</ref>, הן ביחס שבין האדם למקום, והן ביחס שבין האדם לחברו.
בערך זה יידונו העקרונות המוסריים היהודיים הכלליים, והעקרונות המוסריים היהודיים הנוגעים לבעיות רפואיות. תחום אחרון זה מכונה כיום בשם אתיקה רפואית יהודית, או בשם ייחודי יותר - רפואה והלכה.
עוד מיוחדת גישת היהדות בכך שהיא משלבת בתוכה הן נורמות התנהגותיות מוגדרות ומחוייבות על פי כללים, ציוויים, חוקים והנחיות פרטניים, היינו גישה הלכתית-מעשית-חוקית מפורטת, והן נורמות כלליות של יושר, הגינות ומוסר, היינו עקרונות צדק כלליים בבחינת 'ואנוהו'<ref><makor>שמות טו ב.</ref>, מה</makor> הוא חנון ורחום, אף אתה היה חנון ורחום<ref><makor>בבלי שבת קלג ב;</makor> <makor>רמב"ם דעות א ו.</makor> וראה על הגישה הכפולה הזו - Wurzburger W, ''Ethics of Responsibility: Pluralistic Approaches to Covenantal Ethics'', Philadelphia, 1994; Shatz D, ''Tradition'' 30#:74, 1996; Blau Y, ''Torah u'Madda J'' September 2000, pp. 19ff.</ref>.
===כמה עקרונות-יסוד של המוסר היהודי:===
אחת המטרות הנעלות של המוסר היהודי היא לקדש את החול, ולהעלות את החולין והמעשים השגרתיים למדרגה של קדושה<ref>ראה אורות הקודש, ח"א עמ' קמה-קמו; מאמרי הראי"ה ח"ב מאמר הקודש והחול, עמ' 404 ואילך.</ref>. יש בין האומות שיטות מוסר ודת שונות, אשר משבחות את החורגים מחיי השגרה היום-יומיים, הפורשים מיחסי אישות, המרעיבים עצמם, והמסגפים עצמם בדרכים שונות, אך אין זו הדרך המקובלת במוסר ובהלכה היהודיים<ref>ראה ע' יסורים.</ref>. היהדות איננה דורשת עקירת היצרים, אלא דבר קשה ממנו, היינו השתלטות על היצרים, והמלחמה ביצר אין פירושה נסיגה מן העולם ומפעולה בתוכו, אלא כיבוש היצר אגב עשייה ויצירה בעולם, וכדברי חז"ל, שיש לעבוד את השם ולאהבה אותו 'בכל לבבך'<ref><makor>דברים ו ה.</makor></ref>, בשני יצריך - ביצר טוב וביצר רע<ref><makor>בבלי ברכות נד א.</makor></ref>. הדרך הזו היא קשה יותר, שכן היא דורשת התנהגות מוסרית וראויה בתוך המסגרת היום-יומית, אשר היא מלאה מהמורות ומכשולים מוסריים, ולא התנהגות מוסרית מתוך פרישות והתבודדות מהגורמים המפריעים להישגים מוסריים<ref>ראה ע' מיניות הע' 90 ואילך.</ref>.
===התייחסות למוסר במקרא ובחז"ל===
'''כללים ופרטים''' תורת המוסר היהודי, הן ביחס להתנהגות שבין אדם למקום, והן ביחס להתנהגות שבין אדם לחברו, מורכבת מחד גיסא מכללים ועקרונות, ומאידך גיסא מפרטים והלכות ספציפיים. ההלכות המפורטות והספציפיות נועדו להסדיר את ההתנהגות הראויה במצבים מוגדרים, בעוד שהכללים והעקרונות נועדו לחנך את האדם להתנהגות ראויה גם במצבים הרבים והמגוונים שאין כל אפשרות לכלול אותם בהלכות ספציפיות: "וזה עניין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו, וכל משאו ומתנו ותיקוני היישוב והמדינות כולם, אבל אחרי שהזכיר הרבה מהם וכו', חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שייכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין וכו', ואפילו מה שאמרו פרקו נאה ודיבורו בנחת עם הבריות, עד שייקרא בכל עניין תם וישר"<ref>רמב"ן עה"ת <makor>דברים ו יח.</makor> וראה עוד כיוצא בזה בפירוש הרמב"ן עה"ת <makor>ויקרא יט ב,</makor> ודברים יב כח, וראה גם במ"מ שכנים יד ה.</ref>.
התפיסה של חשיבות העקרונות באמונה ובמוסר היהודי מודגמת היטב בדברי חז"ל<ref><makor>בבלי מכות כג ב-כד א.</makor></ref>: תרי"ג מצוות נאמרו למשה מסיני, בא דוד והעמידן על אחת עשרה<ref>על פי תהלים פט"ו.</ref>, בא מיכה והעמידן על שלוש<ref>על פי <makor>מיכה ו ח.</makor></ref>, חזר ישעיהו והעמידן על שתיים<ref>על פי <makor>ישעיה נו א.</makor></ref>, בא חבקוק והעמידן על אחת<ref>על פי <makor>חבקוק ב ד.</makor> וראה <makor>רש"י מכות כד א</makor> ד"ה והעמידן.</ref>.
'''גדרים ועקרונות''' מצינו במקרא גדרים ועקרונות כלליים ביחסים שבין אדם לחברו, כגון: 'ואהבת לרעך כמוך'<ref><makor>ויקרא יט יח.</makor></ref>, זה כלל גדול בתורה<ref><makor>ירושלמי נדרים ט ד</makor> - שיטת רבי עקיבא, ומצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו (רמב"ם דעות ו ג).</ref>, ודעלך סני לחברך לא תעביד, זו כל התורה כולה, ואידך זיל גמור<ref><makor>בבלי שבת לא א</makor> - שיטת הלל. וראה פרטים שונים הנלמדים מכלל זה במקורות הבאים - <makor>בבלי כתובות לז ב;</makor> <makor>בבלי קידושין מא א;</makor> <makor>בבלי סנהדרין מה א;</makor> <makor>בבלי סנהדרין פד ב;</makor> <makor> נידה יז א.</makor></ref>; 'ולא תחלל את שם אלקיך'<ref><makor>ויקרא יח כא.</makor> וראה גם <makor>ויקרא יט יב;</makor> שם כב לב.</ref>, שלא להתנהג בדרך שיתחלל בו שם שמים<ref><makor>בבלי יומא פו א;</makor> רמב"ם לאווין סג; <makor>רמב"ם יסודי התורה פ"ה; חינוך מ'</makor> רצה.</ref>; 'ועשית הישר והטוב בעיני ה'<ref><makor>דברים ו יח.</makor> וראה <makor>ע"ז כה א.</makor> וראה פרטים שונים הנלמדים מכלל זה במקורות הבאים - <makor>ב"מ טז ב; ב"מ קח</makor> א. וראה רמב"ן עה"ת על פסוק זה.</ref>, 'שמרו משפט ועשו צדקה'<ref><makor>ישעיה נו א.</makor></ref>, 'שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט'<ref>עמוס ה טו.</ref>, 'עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך'<ref><makor>מיכה ו ח.</makor></ref>; 'וצדיק באמונתו יחיה'<ref><makor>חבקוק ב ד.</makor></ref>; 'למען תלך בדרך טובים, וארחות צדיקים תשמר'<ref><makor>משלי ב כ.</makor> וראה <makor>ב"מ פג א.</makor></ref>; 'דרכיה דרכי נעם, וכל נתיבתיה שלום'<ref><makor>משלי ג יז.</makor> ראה <makor>בבלי סוכה לב א.</makor> וראה שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף נב (תרכז).</ref>, וכיו"ב.
'''פרטים והלכות''' אכן, מערכת המוסר היהודי, כמו כל המערכת ההלכתית, איננה מסתפקת בדרך כלל בכללים תיאורטיים בלבד, אלא ממלאת אותם בתוכן מעשי ופרטני. דרישת התורה היא שכל אחד ואחת ישאפו ויחתרו להגיע לשלימות התנהגותית כלפי הזולת, במעשה בדבור ובמחשבה, ולאו דווקא הגדרות מופשטות של מידות טובות כלליות<ref>ראה תיאור הצדיק והישר - ישעיה לג טו; יחזקאל יח ה-ט; <makor>תהלים פרקים א, טו, כד;</makor> איוב פרקים כט-לא ועוד.</ref>.
הימנעות מפגיעה בזולת בדבור ובמחשבה: לא לחמוד רכוש של הזולת<ref><makor>שמות כ יד;</makor> דברים ה יז-יח; <makor>דברים ז כה;</makor> רמב"ם לאווין רסה-ו; רמב"ם גזילה א ט-יא; <makor>חינוך מ' לח,</makor> ומ' תטז; טושו"ע חו"מ סי' שנט.</ref>, לא לקלל שום אדם<ref><makor>שמות כב כז;</makor> <makor>ויקרא יט יד;</makor> רמב"ם לאווין שיז; רמב"ם סנהדרין פכ"ו; <makor>חינוך מ' רלא;</makor> טושו"ע חו"מ סי' כז.</ref>, לא להכשיל שום אדם במעשה, ואפילו בעצה<ref><makor>ויקרא יט יד;</makor> רמב"ם לאווין רצט; רמב"ם רמב"ם רוצח יב יב-יד; <makor>חינוך מ' רלב;</makor> טושו"ע יו"ד סי' רנא.</ref>, לא לרכל ולספר דברים על הזולת<ref>ויקרא יט טז; רמב"ם לאווין שא; רמב"ם דעות ז א-ו; <makor>חינוך מ' רלו.</makor></ref>, להוכיח את הזולת כשאיננו מתנהג כשורה<ref><makor>ויקרא יט יז;</makor> רמב"ם עשין רה; רמב"ם דעות ו ו-ט; <makor>חינוך מ' רלט.</makor></ref>, לא לבייש את הזולת<ref>אבות ג טו; <makor>ב"מ נח ב;</makor> רמב"ם לאווין שג; <makor>רמב"ם דעות ו ח;</makor> חינוך מ' רמ.</ref>, לא לנקום ולא ליטור<ref><makor>ויקרא יט יח;</makor> רמב"ם לאווין שד-שה; רמב"ם רמב"ם דעות ז ז-ח; חינוך מ' רמא-רמב. וראה במנ"ח מ' רמא ובחפץ חיים בפתיחה, לאווין, ח-ט, בשיטות הראשונים אם עובר על איסורים אלו דווקא במעשה או גם בדיבור, עיי"ש .</ref>, לכבד זקנים וחכמים<ref><makor>ויקרא יט לב;</makor> רמב"ם עשין רט; רמב"ם תלמוד תורה פ"ה-ו; <makor>חינוך מ' רנז;</makor> טושו"ע יו"ד סי' רמב-ד.</ref>, לא להונות את הזולת בדברים, ולא לצערו בדברים<ref><makor>ויקרא כה יז;</makor> <makor>ב"מ נח ב;</makor> רמב"ם לאווין רנא; רמב"ם מכירה יד יב-יד; <makor>חינוך מ' שלח;</makor> טושו"ע חו"מ סי' רכח.</ref>, החיוב לקיים הבטחות<ref><makor>דברים כג כד;</makor> רמב"ם עשין צד; רמב"ם הל' נדרים; <makor>חינוך מ' תקעה;</makor> טושו"ע יו"ד סי' רד.</ref>.
הגנה על האוכלוסיות החלשות שבחברה<ref>וראה גם <makor>ישעיה נח ז; </makor> <makor>יחזקאל יח ז.</makor></ref>: לאהוב את הגר, ולא להונותו בדברים ובממון<ref><makor>שמות כב כ;</makor> <makor>ויקרא יט לג;</makor> <makor>דברים י יט;</makor> רמב"ם עשין רז, ולאווין רנב-רנג; <makor>רמב"ם דעות ו ד,</makor> ומכירה פי"ד; חינוך מ' סג-סד, ומ' תלא; טושו"ע חו"מ סי' רכח.</ref>, לא לענות יתום ואלמנה, ולנהוג עמהם בזהירות מיוחדת<ref><makor>שמות כב כא;</makor> <makor>דברים כד יז;</makor> רמב"ם לאווין רמא, רנו, רפ; <makor>רמב"ם דעות ו י,</makor> מלוה ולווה פ"ג, וסנהדרין כ יב; <makor>חינוך מ' סה,</makor> ומ' תקצ-א; טושו"ע חו"מ סי' צז.</ref>, מתן צדקה לעניים, תמיכה בעני בהלוואה ובמניעת לחץ לפרעון חוב, מתן פאה, לקט, שכחה, ומעשר עני<ref><makor>שמות כב כד;</makor> <makor>ויקרא יט י;</makor> <makor>דברים יד כח;</makor> <makor>דברים טו ז; דברים כד</makor> יט; רמב"ם הל' מתנות עניים, ומלוה ולווה פ"א; <makor>חינוך מ' סו-סז, מ'</makor> רטז-רכג, מ' תעד, מ' תעח-תעט, ומ' תקצב-ג; טור יו"ד סי' רמז-רנט, וסי' שלא-שלב, וחו"מ סי' צז.</ref>.
שמירה על דרכי מסחר ומוסר עבודה נאותים: איסור רבית על הלוואה<ref><makor>שמות כב כד;</makor> <makor>ויקרא כה לז;</makor> <makor>דברים כג כ;</makor> רמב"ם לאווין רלה-ז; רמב"ם מלוה ולווה פ"ד-ו; <makor>חינוך מ' סח,</makor> מ' שמג, ומ' תקעב; טושו"ע חו"מ סי' קנט-קעז.</ref>, לא לאחר לשלם שכר שכיר<ref><makor>ויקרא יט יג;</makor> דברים כד טו; רמב"ם עשין ר, ולאווין רלח; רמב"ם שכירות פי"א; חינוך מ' רל, ומ' תקפח; טושו"ע חו"מ סי' שלט.</ref>, לא להונות במסחר<ref><makor>ויקרא יט לה;</makor> <makor>ויקרא כה יד;</makor> <makor>דברים כה יג;</makor> רמב"ם עשין רח, לאווין רעא-ב, ולאווין רנ; רמב"ם מכירה פי"ב-יד, וגנבה פ"ז-ח; <makor>חינוך מ' רנח-ט, מ'</makor> שלז, ומ' תרב; טושו"ע חו"מ סי' רכז וסי' רלא.</ref>, אכילת העובד בזמן עבודתו<ref><makor>דברים כג כה;</makor> רמב"ם עשין רא, לאווין רסז-ח; רמב"ם שכירות פי"ב; חינוך מ' תקעו-ח; טושו"ע חו"מ סי' שלז.</ref>.
אף, שכאמור, התקיימו דיונים הלכתיים בנושאים רפואיים מאז ומעולם, הרי שבשנים האחרונות התרבו מאד הדיונים בכתב ובעל-פה בנושאי רפואה והלכה. כל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים עסקו ועוסקים בבעיות המתחדשות לבקרים של הרפואה המודרנית בראי ההלכה. הם קבעו, התוו דרך, והכריעו בשאלות ההלכתיות והמוסריות כבדות המשקל שהרפואה המודרנית מציבה בפני הרופא, החולה והחברה בכללותה. הגישות ההלכתיות נידונות ומסוכמות באלפי מאמרים, במאות תשובות, ובעשרות ספרים וכתבי-עת ייחודיים לנושאים אלו<ref>רשימת ספרים וכתבי עת המיוחדים לענייני רפואה והלכה - ראה במבוא לאנציקלופדיה זו. ראה גם מאמרו של מ. הלפרין, אסיא, סג-סד, תשנ"ט, עמ' 33 ואילך.</ref>. כנסים לאומיים במדינות שונות, בעיקר בישראל, בארה"ב, ובחלק ממדינות אירופה, וכנסים בינלאומיים<ref>בשנים האחרונות אורגנו כנסים כאלו על ידי מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה, ליד מרכז רפואי שערי צדק בירושלים; הסתדרות מדענים יהודים שומרי תורה (AOJS) בניו-יורק; המכון לאתיקה רפואית יהודית של האקדמיה היהודית בסן-פרנסיסקו.</ref> מתקיימים בתדירות גדלה והולכת. קולה של עמדת היהדות בנושאי רפואה והלכה נשמע ברמה בכנסים מקצועיים שונים בתחום הרפואה, ובדיונים על קביעת מדיניות בריאות ציבורית ומוסדית בישראל ובכל העולם.
===הבדלים בין אתיקה רפואית יהודית ואתיקה רפואית כללית===
התבנית ההלכתית לפתרון בעיות רפואיות מורכבת משלישיה: החולה ו/או בני המשפחה, הרופא, והפוסק. החולה מחוייב לחפש את דרכי הרפואה הטובים ביותר עבורו<ref>ראה ע' בריאות הע' 39 ואילך, וע' חולה הע' 70 ואילך.</ref>, יש לו זכות אוטונומית לבחור את המערכת הרפואית הנראית לו, ואת הפוסק המקובל עליו, ויש לו זכות להביע את רצונותיו ושאיפותיו האישיות; הרופא מחוייב לרפא ולטפל בחולה<ref>ראה ע' רפואה הע' 53 ואילך.</ref>, ועליו להציע את דרכי האיבחון והטיפול הטובים ביותר לפי הבנתו ושיקול דעתו; הפוסק מחוייב לבחון את כל צדדי הבעיה הרפואית, את הנתונים והעמדות של החולה ושל הרופא, ולהכריע על פי עקרונות ההלכה כיצד לנהוג בכל מקרה נתון. הכרעתו מחייבת הן את החולה, והן את הרופא. מובן מאליו שתבנית זו מתייחסת אך ורק לנושאים רפואיים שיש בהם שאלות הלכתיות, אך אין זה נוגע כלל למצבים רפואיים 'טהורים', שבהם השיקול הרפואי הוא המכריע, שכן רק מי שבקי ויודע בחכמה ומלאכה זו רשאי לעסוק ולייעץ בענייני רפואה וטיפול רפואי<ref>זאת על פי הנפסק בשו"ע יו"ד שלו א.</ref>. תבנית הכרעתית זו מהווה כעין פטרנליזם דתי-הלכתי - היא מאפשרת אוטונומיה מוגבלת לחולה, ככל שאין היא פוגעת בהלכה ברורה; היא מונעת פטרנליזם אישי של מטפל; והיא מחייבת קבלת הכרעה הלכתית, על פי הבנתו ושיקול דעתו של הפוסק.
===עקרונות היסוד של האתיקה הרפואית היהודית בהשוואה לעקרונות של האתיקה הרפואית הכללית:===
עקרונות ההטבה לזולת, ואי-גרימת נזק לזולת<ref>ראה ע' תורת המוסר הכללי.</ref> הם עקרונות יהודיים-הלכתיים ברורים ומוגדרים. על פי היהדות אסור לגרום נזק לזולת לא רק באופן פיסי-גופני, אלא גם באופן נפשי-רגשי, באופן ממוני, בדרך של פגיעה בשם הטוב, או פגיעה בפרטיות הזולת<ref>ראה לעיל הע' 44 ואילך.</ref>. יתר על כן, על פי ההלכה קיימת חובה ברורה לא רק להימנע מגרימת נזק לזולת, אלא גם לעשות טוב לזולת היא חובה הלכתית, ולעתים בת-עונשין בהימנעות מעשייתה. זאת בניגוד לחוק הכללי ולאתיקה הכללית, שעל פי רוב קיימת מבחינתם חובה וענישה רק ביחס למניעת נזק, אבל אין חובה מוחלטת וזהה לעשיית טוב. גמילות חסד נחשבת על פי שיטות אלו כמעשה ראוי לשבח, אך לא חובה מוגדרת.
תּוֹרַת הַמּוּסָר הַכְּלָלִיהַכְּלָלִי
== הגדרת המושג==
'''אתיקאי''' התפתחות נוספת בתחום הזה חלה בשנים האחרונות בארה"ב עם ההכרה במקצוע חדש בשם 'אתיקאי'. המדובר באדם שהתמחה בבעיות אתיות ברפואה ובדרכי פתרונן. דרכי התמחותו כוללות לימודים בתחומי הפילוסופיה/ אתיקה, המשפט, הדת, הרפואה, ועבודה בבתי חולים כיועץ אתי לרופאים, לחולים ולבני המשפחה. מומחה זה יכול שיהיה רופא, פילוסוף, היסטוריון, משפטן, או תיאולוג. הצורך לכך התפתח בגין התרבות הבעיות המוסריות ברפואה ומורכבותם של בעיות אלו, הקשיים של הצוות הרפואי מחד גיסא ושל החולים ובני משפחותיהם מאידך גיסא לקבל החלטות בבעיות אתיות מורכבות, והפחד של הצוות הרפואי מפני תביעות-רשלנות עקב החלטות שאינן בתחום המקצועי הצר של עיסוקם. באחד הסקרים בארה"ב נמצא, שהרוב המכריע של סגל הרפואי מצא את הייעוץ המקצועי של אתיקאי כמועיל, בעוד שרק קצת יותר ממחצית החולים ו/או בני המשפחה מצאו שייעוץ כזה הוא מועיל<ref>ראה - McClung JA, et al, ''Am J Med'' 100:456, 1996. וראה מחקר דומה עם תוצאות שונות במקצת ביחס לחולים/ בני משפחה - Orr RD, et al, ''Am J Med'' 101:135, 1996. וראה עוד - Schneiderman LJ, et al, ''Crit Care Med'' 28:3920, 2000; Levin PD and Sprung CL, ''Crit Care Med'' 28:3942, 2000; Sokol D, ''BMJ'' 330:741, 2005.</ref>.
===סיבות להתגברות ההתעניינות והעיסוק הנרחב באתיקה רפואית<ref>ראה - Steinberg A, ''J Assist Reprod Genet'' 12:473, 1995.</ref>:===
ראה - Steinberg A, ''J Assist Reprod Genet'' 12:473, 1995.</ref>:
הקידמה המדעית/ טכנולוגית האדירה, והתמורות האמיתיות והמרחיקות-לכת ברפואה הקלינית והמחקרית, יצרו דילמות מוסריות חדשות לחלוטין, או שחידדו באופן משמעותי דילמות מוסריות וותיקות.
[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]
[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

Navigation menu