Changes

Jump to navigation Jump to search

תורת המוסר היהודי

60 bytes added, 19:07, 26 March 2009
m
הוספת תגיות מקור
==
הגדרת המושג==
המונח 'מוסר' במקרא משמש במובן של דברי תוכחה, לקח ואזהרה<ref><makor>ירמיה ב ל; </makor> <makor>צפניה ג ב;</makor> <makor>משלי יב א,</makor> יט כ, ועוד.</ref>, או במובן של פעולת ענישה וגמול על מעשה רע<ref>כגון משלי כב טו.</ref>. המשמעות בה משמש מושג זה בימינו הוא ידיעת ההתנהגות הנכונה והראויה בחיים, ומכלול כללי ההתנהגות הנכונה<ref>ראה ע' תורת המוסר הכללי.</ref>, הן ביחס שבין האדם למקום, והן ביחס שבין האדם לחברו.
בערך זה יידונו העקרונות המוסריים היהודיים הכלליים, והעקרונות המוסריים היהודיים הנוגעים לבעיות רפואיות. תחום אחרון זה מכונה כיום בשם אתיקה רפואית יהודית, או בשם ייחודי יותר - רפואה והלכה.
'''כללים ופרטים''' תורת המוסר היהודי, הן ביחס להתנהגות שבין אדם למקום, והן ביחס להתנהגות שבין אדם לחברו, מורכבת מחד גיסא מכללים ועקרונות, ומאידך גיסא מפרטים והלכות ספציפיים. ההלכות המפורטות והספציפיות נועדו להסדיר את ההתנהגות הראויה במצבים מוגדרים, בעוד שהכללים והעקרונות נועדו לחנך את האדם להתנהגות ראויה גם במצבים הרבים והמגוונים שאין כל אפשרות לכלול אותם בהלכות ספציפיות: "וזה עניין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו, וכל משאו ומתנו ותיקוני היישוב והמדינות כולם, אבל אחרי שהזכיר הרבה מהם וכו', חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שייכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין וכו', ואפילו מה שאמרו פרקו נאה ודיבורו בנחת עם הבריות, עד שייקרא בכל עניין תם וישר"<ref>רמב"ן עה"ת <makor>דברים ו יח.</makor> וראה עוד כיוצא בזה בפירוש הרמב"ן עה"ת <makor>ויקרא יט ב,</makor> ודברים יב כח, וראה גם במ"מ שכנים יד ה.</ref>.
התפיסה של חשיבות העקרונות באמונה ובמוסר היהודי מודגמת היטב בדברי חז"ל<ref><makor>בבלי מכות כג ב-כד א.</makor></ref>: תרי"ג מצוות נאמרו למשה מסיני, בא דוד והעמידן על אחת עשרה<ref>על פי תהלים פט"ו.</ref>, בא מיכה והעמידן על שלוש<ref>על פי <makor>מיכה ו ח.</makor></ref>, חזר ישעיהו והעמידן על שתיים<ref>על פי <makor>ישעיה נו א.</makor></ref>, בא חבקוק והעמידן על אחת<ref>על פי <makor>חבקוק ב ד.</makor> וראה <makor>רש"י מכות כד א</makor> ד"ה והעמידן.</ref>.
'''גדרים ועקרונות''' מצינו במקרא גדרים ועקרונות כלליים ביחסים שבין אדם לחברו, כגון: 'ואהבת לרעך כמוך'<ref><makor>ויקרא יט יח.</makor></ref>, זה כלל גדול בתורה<ref><makor>ירושלמי נדרים ט ד</makor> - שיטת רבי עקיבא, ומצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו (רמב"ם דעות ו ג).</ref>, ודעלך סני לחברך לא תעביד, זו כל התורה כולה, ואידך זיל גמור<ref><makor>בבלי שבת לא א</makor> - שיטת הלל. וראה פרטים שונים הנלמדים מכלל זה במקורות הבאים - <makor>בבלי כתובות לז ב;</makor> <makor>בבלי קידושין מא א;</makor> <makor>בבלי סנהדרין מה א;</makor> <makor>בבלי סנהדרין פד ב;</makor> נידה יז א.</ref>; 'ולא תחלל את שם אלקיך'<ref><makor>ויקרא יח כא.</makor> וראה גם <makor>ויקרא יט יב;</makor> שם כב לב.</ref>, שלא להתנהג בדרך שיתחלל בו שם שמים<ref><makor>בבלי יומא פו א;</makor> רמב"ם לאווין סג; <makor>רמב"ם יסודי התורה פ"ה; חינוך מ'</makor> רצה.</ref>; 'ועשית הישר והטוב בעיני ה'<ref><makor>דברים ו יח.</makor> וראה <makor>ע"ז כה א.</makor> וראה פרטים שונים הנלמדים מכלל זה במקורות הבאים - <makor>ב"מ טז ב; ב"מ קח</makor> א. וראה רמב"ן עה"ת על פסוק זה.</ref>, 'שמרו משפט ועשו צדקה'<ref><makor>ישעיה נו א.</makor></ref>, 'שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט'<ref>עמוס ה טו.</ref>, 'עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך'<ref><makor>מיכה ו ח.</makor></ref>; 'וצדיק באמונתו יחיה'<ref><makor>חבקוק ב ד.</makor></ref>; 'למען תלך בדרך טובים, וארחות צדיקים תשמר'<ref><makor>משלי ב כ.</makor> וראה <makor>ב"מ פג א.</makor></ref>; 'דרכיה דרכי נעם, וכל נתיבתיה שלום'<ref><makor>משלי ג יז.</makor> ראה <makor>בבלי סוכה לב א.</makor> וראה שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף נב (תרכז).</ref>, וכיו"ב.
'''פרטים והלכות''' אכן, מערכת המוסר היהודי, כמו כל המערכת ההלכתית, איננה מסתפקת בדרך כלל בכללים תיאורטיים בלבד, אלא ממלאת אותם בתוכן מעשי ופרטני. דרישת התורה היא שכל אחד ואחת ישאפו ויחתרו להגיע לשלימות התנהגותית כלפי הזולת, במעשה בדבור ובמחשבה, ולאו דווקא הגדרות מופשטות של מידות טובות כלליות<ref>ראה תיאור הצדיק והישר - ישעיה לג טו; יחזקאל יח ה-ט; <makor>תהלים פרקים א, טו, כד;</makor> איוב פרקים כט-לא ועוד.</ref>.
הימנעות מפגיעה בזולת בדבור ובמחשבה: לא לחמוד רכוש של הזולת<ref><makor>שמות כ יד;</makor> דברים ה יז-יח; <makor>דברים ז כה;</makor> רמב"ם לאווין רסה-ו; רמב"ם גזילה א ט-יא; <makor>חינוך מ' לח,</makor> ומ' תטז; טושו"ע חו"מ סי' שנט.</ref>, לא לקלל שום אדם<ref><makor>שמות כב כז;</makor> <makor>ויקרא יט יד;</makor> רמב"ם לאווין שיז; רמב"ם סנהדרין פכ"ו; <makor>חינוך מ' רלא;</makor> טושו"ע חו"מ סי' כז.</ref>, לא להכשיל שום אדם במעשה, ואפילו בעצה<ref><makor>ויקרא יט יד;</makor> רמב"ם לאווין רצט; רמב"ם רמב"ם רוצח יב יב-יד; <makor>חינוך מ' רלב;</makor> טושו"ע יו"ד סי' רנא.</ref>, לא לרכל ולספר דברים על הזולת<ref>ויקרא יט טז; רמב"ם לאווין שא; רמב"ם דעות ז א-ו; <makor>חינוך מ' רלו.</makor></ref>, להוכיח את הזולת כשאיננו מתנהג כשורה<ref><makor>ויקרא יט יז;</makor> רמב"ם עשין רה; רמב"ם דעות ו ו-ט; <makor>חינוך מ' רלט.</makor></ref>, לא לבייש את הזולת<ref>אבות ג טו; <makor>ב"מ נח ב;</makor> רמב"ם לאווין שג; <makor>רמב"ם דעות ו ח;</makor> חינוך מ' רמ.</ref>, לא לנקום ולא ליטור<ref><makor>ויקרא יט יח;</makor> רמב"ם לאווין שד-שה; רמב"ם רמב"ם דעות ז ז-ח; חינוך מ' רמא-רמב. וראה במנ"ח מ' רמא ובחפץ חיים בפתיחה, לאווין, ח-ט, בשיטות הראשונים אם עובר על איסורים אלו דווקא במעשה או גם בדיבור, עיי"ש .</ref>, לכבד זקנים וחכמים<ref><makor>ויקרא יט לב;</makor> רמב"ם עשין רט; רמב"ם תלמוד תורה פ"ה-ו; <makor>חינוך מ' רנז;</makor> טושו"ע יו"ד סי' רמב-ד.</ref>, לא להונות את הזולת בדברים, ולא לצערו בדברים<ref><makor>ויקרא כה יז;</makor> <makor>ב"מ נח ב;</makor> רמב"ם לאווין רנא; רמב"ם מכירה יד יב-יד; <makor>חינוך מ' שלח;</makor> טושו"ע חו"מ סי' רכח.</ref>, החיוב לקיים הבטחות<ref><makor>דברים כג כד;</makor> רמב"ם עשין צד; רמב"ם הל' נדרים; <makor>חינוך מ' תקעה;</makor> טושו"ע יו"ד סי' רד.</ref>.
הגנה על האוכלוסיות החלשות שבחברה<ref>וראה גם <makor>ישעיה נח ז; </makor> <makor>יחזקאל יח ז.</makor></ref>: לאהוב את הגר, ולא להונותו בדברים ובממון<ref><makor>שמות כב כ;</makor> <makor>ויקרא יט לג;</makor> <makor>דברים י יט;</makor> רמב"ם עשין רז, ולאווין רנב-רנג; <makor>רמב"ם דעות ו ד,</makor> ומכירה פי"ד; חינוך מ' סג-סד, ומ' תלא; טושו"ע חו"מ סי' רכח.</ref>, לא לענות יתום ואלמנה, ולנהוג עמהם בזהירות מיוחדת<ref><makor>שמות כב כא;</makor> <makor>דברים כד יז;</makor> רמב"ם לאווין רמא, רנו, רפ; <makor>רמב"ם דעות ו י,</makor> מלוה ולווה פ"ג, וסנהדרין כ יב; <makor>חינוך מ' סה,</makor> ומ' תקצ-א; טושו"ע חו"מ סי' צז.</ref>, מתן צדקה לעניים, תמיכה בעני בהלוואה ובמניעת לחץ לפרעון חוב, מתן פאה, לקט, שכחה, ומעשר עני<ref><makor>שמות כב כד;</makor> <makor>ויקרא יט י;</makor> <makor>דברים יד כח;</makor> <makor>דברים טו ז; דברים כד</makor> יט; רמב"ם הל' מתנות עניים, ומלוה ולווה פ"א; <makor>חינוך מ' סו-סז, מ'</makor> רטז-רכג, מ' תעד, מ' תעח-תעט, ומ' תקצב-ג; טור יו"ד סי' רמז-רנט, וסי' שלא-שלב, וחו"מ סי' צז.</ref>.
שמירה על דרכי מסחר ומוסר עבודה נאותים: איסור רבית על הלוואה<ref><makor>שמות כב כד;</makor> <makor>ויקרא כה לז;</makor> <makor>דברים כג כ;</makor> רמב"ם לאווין רלה-ז; רמב"ם מלוה ולווה פ"ד-ו; <makor>חינוך מ' סח,</makor> מ' שמג, ומ' תקעב; טושו"ע חו"מ סי' קנט-קעז.</ref>, לא לאחר לשלם שכר שכיר<ref><makor>ויקרא יט יג;</makor> דברים כד טו; רמב"ם עשין ר, ולאווין רלח; רמב"ם שכירות פי"א; חינוך מ' רל, ומ' תקפח; טושו"ע חו"מ סי' שלט.</ref>, לא להונות במסחר<ref><makor>ויקרא יט לה;</makor> <makor>ויקרא כה יד;</makor> <makor>דברים כה יג;</makor> רמב"ם עשין רח, לאווין רעא-ב, ולאווין רנ; רמב"ם מכירה פי"ב-יד, וגנבה פ"ז-ח; <makor>חינוך מ' רנח-ט, מ'</makor> שלז, ומ' תרב; טושו"ע חו"מ סי' רכז וסי' רלא.</ref>, אכילת העובד בזמן עבודתו<ref><makor>דברים כג כה;</makor> רמב"ם עשין רא, לאווין רסז-ח; רמב"ם שכירות פי"ב; חינוך מ' תקעו-ח; טושו"ע חו"מ סי' שלז.</ref>.

Navigation menu