מבוקר
8,889
עריכות
צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס. | בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס. | ||
''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: " | ''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור|([[שופטים]] א',י"ז)}}. | ||
[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא | [[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את המקומות הבאים: "סלע [[עכברה|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶפְּף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב. | ||
לאחר [[המרד הגדול|חורבן בית שני]] משפחות הכוהנים ששרדו עזבו את ירושלים ועברו לגליל. הן העדיפו לשמור מרחק מהרומאים. הם חיו בקהילות יהודיות קטנות של כוהנים וכך יכלו לשמור על מנהגי כהונה וטהרה רבה . בין "כ"ד משמרות כהונה בגליל" מימי [[בית שני]] נמנה גם המשמר הי"ב, הוא: "משמר יקים פשחור צפת". | לאחר [[המרד הגדול|חורבן בית שני]] משפחות הכוהנים ששרדו עזבו את ירושלים ועברו לגליל. הן העדיפו לשמור מרחק מהרומאים. הם חיו בקהילות יהודיות קטנות של כוהנים וכך יכלו לשמור על מנהגי כהונה וטהרה רבה . בין "כ"ד משמרות כהונה בגליל" מימי [[בית שני]] נמנה גם המשמר הי"ב, הוא: "משמר יקים פשחור צפת". | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
בפיוט "איך ישבה חבצלת השרון" של ר' [[אלעזר הקליר]], שחי במאה ה-5- מאה ה-6, המתאר את ערי הכהנים בגליל, מוזכרת גם צפת: | בפיוט "איך ישבה חבצלת השרון" של ר' [[אלעזר הקליר]], שחי במאה ה-5- מאה ה-6, המתאר את ערי הכהנים בגליל, מוזכרת גם צפת: | ||
"לֹא | "לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת<br /> | ||
וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ | וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפָּת <br /> | ||
וּבְחִזּוּק מוּסַר | וּבְחִזּוּק מוּסַר הֻרְפָּת<br /> | ||
וְנֶהֱרַס | וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת <br /> | ||
כֹּהֵן צְפָת" [http://www.piyut.org.il/textual/393.html אתר פיוט] | |||
על [[הר כנען]] (כיום בתוך העיר) התקיים יישוב בשם [[יבנית]], שהיה גם הוא אחד מביצורי הגליל בתקופת המרד הגדול, ומוזכר לאחר החורבן כמקום מושבה של משמרת הכהנים '''אימר'''. | על [[הר כנען]] (כיום בתוך העיר) התקיים יישוב בשם [[יבנית]], שהיה גם הוא אחד מביצורי הגליל בתקופת המרד הגדול, ומוזכר לאחר החורבן כמקום מושבה של משמרת הכהנים '''אימר'''. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
===המצודה הצלבנית=== | ===המצודה הצלבנית=== | ||
עוד בטרם להתבססות ההתיישבות של ה"צלבנים" בצפת, יש עדויות לקיומו של היישוב היהודי בצפת כבר בהמאה ה-11. וזאת, בניגוד "לדעה המקובלת המייחסת את עלייתה של צפת לבנייה הצלבנית"<ref name=praver/>. בשנים 1102 או אפילו 1142 , היה במקום ריכוז עירוני, לא עיר ממש. מצויה תעודת קניה שנערכה בשנים 1023-1024 בשביל ילד: מוסי בן הבה בן סלמון הצפתי <ref>פורסמה על ידי "וסף ברסלבי ב"ידיעות ארץ ישראל" ט' תש"ב, 55-56, וכן "לחקר ארצנו: 62-62</ref>.עם התבססות הצלבנים בצפת, עלה ערכו של המקום, ובמאה ה- | עוד בטרם להתבססות ההתיישבות של ה"צלבנים" בצפת, יש עדויות לקיומו של היישוב היהודי בצפת כבר בהמאה ה-11. וזאת, בניגוד "לדעה המקובלת המייחסת את עלייתה של צפת לבנייה הצלבנית"<ref name=praver/>. בשנים 1102 או אפילו 1142 , היה במקום ריכוז עירוני, לא עיר ממש. מצויה תעודת קניה שנערכה בשנים 1023-1024 בשביל ילד: מוסי בן הבה בן סלמון הצפתי <ref>פורסמה על ידי "וסף ברסלבי ב"ידיעות ארץ ישראל" ט' תש"ב, 55-56, וכן "לחקר ארצנו: 62-62</ref>.עם התבססות הצלבנים בצפת, עלה ערכו של המקום, ובמאה ה-13 הייתה למרכז יהודי בשביל יהודי הגליל. בשנת 1216 פגש [[אלחריזי]] בדרכו ל[[דמשק]] את ק' צדוק הצדיק" - ראש ישיבת גאון יעקב. <ref>נעשה ניסיון לקשרו עם ר' צדוק הצדיק, ראש ישיבה שאחת מקהילות מצרים תיקנה בשנת 1170 להזכיר את שמו יחד עם שם ראש הגולה וראשי ישיבות בבית הכנסת</ref> לפי ההשערות היה צדוק הצדיק בנו של ר' אברהם בן ר' עזרא ראש ישיבת ארץ ישראל בדמשק<ref name=A>praver</ref>. | ||
בתקופת הצלבנים הייתה צפת מבצר בעל חשיבות אסטרטגית, שתואר כ"מבצר חזק מאוד בין [[עכו]] ל[[ים כנרת]]". בצפת התקיימו זה לצד זה מבצר ועיר. שריד למצודה מהתקופה הצלבנית מהמאה ה-12 מצוי במרכז צפת . צפת כונתה בפי הצלבנים "מפתח הגליל". העיר שלטה על השטח שבין עמק ה[[חולה]] לבין עמק [[הכנרת]] ועל עורקי התחבורה שעברו דרך "גשר בנות יעקב". הביצורים הראשונים הוקמו בשנים 1102 - 1103 וזאת על סמך תעודה משנת 1103. בשנת 1168 נמכר המבצר ל"מסדר הטמפלרים". בשנת 1179פשטו ה[[מוסלמים]] על צפת והרסו את העיר ואת המבצר <ref>מקור:'''מירון בנבנשתי'''</ref>. | בתקופת הצלבנים הייתה צפת מבצר בעל חשיבות אסטרטגית, שתואר כ"מבצר חזק מאוד בין [[עכו]] ל[[ים כנרת]]". בצפת התקיימו זה לצד זה מבצר ועיר. שריד למצודה מהתקופה הצלבנית מהמאה ה-12 מצוי במרכז צפת . צפת כונתה בפי הצלבנים "מפתח הגליל". העיר שלטה על השטח שבין עמק ה[[חולה]] לבין עמק [[הכנרת]] ועל עורקי התחבורה שעברו דרך "גשר בנות יעקב". הביצורים הראשונים הוקמו בשנים 1102 - 1103 וזאת על סמך תעודה משנת 1103. בשנת 1168 נמכר המבצר ל"מסדר הטמפלרים". בשנת 1179פשטו ה[[מוסלמים]] על צפת והרסו את העיר ואת המבצר <ref>מקור:'''מירון בנבנשתי'''</ref>. | ||
המבצר בצפת היה המבצר הצלבני הגדול במזרח. המבצר המכונה "עצום" <ref name=praver>, מוסד ביאליק ירושלים, 1975'''מקור: [[יהושע פראוור]]'''הצלבנים:דיוקנה של חברה קולוניאלית</ref> | המבצר בצפת היה המבצר הצלבני הגדול במזרח. המבצר המכונה "עצום" <ref name=praver>, מוסד ביאליק ירושלים, 1975'''מקור: [[יהושע פראוור]]'''הצלבנים:דיוקנה של חברה קולוניאלית</ref> | ||
חזר ובנה באמצע [[המאה ה-13]] ביוזמת " | חזר ובנה באמצע [[המאה ה-13]] ביוזמת "בֶּנוּאַ ד'אַלִינואֵן ( Benedict d'Alignan), הבישוף מ[[מרסי]]. תחת שלטון הצלבנים יוסה למקום קדושה כאשר נקבע כי כאן מקום המערה של "טוביה".<ref name=praver/> הוא מתאר את גודלו ב-40 דונם, מידה התואמת את הידוע היום. היקף החומה החיצונית הגיע ל-850 מטר, גובה החומה - 28 מטר ועומק ה[[חפיר]] 15 מטר. בחומה החיצונית היו שבעה מגדלים גדולים בגובה של 24 מטר <ref name=amizur/> . | ||
לפי ההיסטוריון "אל פאדל" <ref name=amizur/> בחיל המצב היו שמונים אבירים ומשרתים וכן חמישה-עשר מפקדים, לכל אחד מהם היו חמישים פקודים וכן בעלי מלאכה. עם כיבוש המבצר נמנו בו אלף שריונות. מעריכים כי בזמן שלום שהו בו 1,700 איש ובעתות מלחמה - 2,200 איש. | לפי ההיסטוריון "אל פאדל" <ref name=amizur/> בחיל המצב היו שמונים אבירים ומשרתים וכן חמישה-עשר מפקדים, לכל אחד מהם היו חמישים פקודים וכן בעלי מלאכה. עם כיבוש המבצר נמנו בו אלף שריונות. מעריכים כי בזמן שלום שהו בו 1,700 איש ובעתות מלחמה - 2,200 איש. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
===בתקופה הממלכותית=== | ===בתקופה הממלכותית=== | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Zefat_mezuda.jpg|left|thumb|250px|שרידי מצודת צפת - מקור התמונה:[http://www.zefat.net/component/option,com_morfeoshow/gallery,7/task,view/], צילם:מאיר חסידיאן]] | ||
ב-1266 נכבשה המצודה בידי הסולטן הממלוכי "בייברס", אשר הפכה [[עיר בירה|בירת]] מחוז הגליל בממלכתו - הוא מחוז "צאפד". גבולות המחוז היו בצפון מנהר ה[[ליטני]] והעיר[[צור]] ובדרום - עד [[עתלית]] לשםת הים התיכון והעיר [[ג'נין]] בצפון השומרון. מעמדה עלה על מעמד ירושלים שהייתה "נפת" ירושלים לעומת "מחוז" צפת. בתקופה הממלוכית היה בצפת ישוב יהודי בן כ-300 משפחות <ref>בירושלים היו רק 200 משפחות</ref> . בתקופה זו נבנה "בית הכנסת אליהו הנביא", המוכר כבית הכנסת האר"י של הספרדים. | ב-1266 נכבשה המצודה בידי הסולטן הממלוכי "בייברס", אשר הפכה [[עיר בירה|בירת]] מחוז הגליל בממלכתו - הוא מחוז "צאפד". גבולות המחוז היו בצפון מנהר ה[[ליטני]] והעיר[[צור]] ובדרום - עד [[עתלית]] לשםת הים התיכון והעיר [[ג'נין]] בצפון השומרון. מעמדה עלה על מעמד ירושלים שהייתה "נפת" ירושלים לעומת "מחוז" צפת. בתקופה הממלוכית היה בצפת ישוב יהודי בן כ-300 משפחות <ref>בירושלים היו רק 200 משפחות</ref> . בתקופה זו נבנה "בית הכנסת אליהו הנביא", המוכר כבית הכנסת האר"י של הספרדים. | ||
| שורה 204: | שורה 204: | ||
[[תמונה:Beth ceneset abuav.jpg|left|thumb|250px|בית כנסת אבוהב - ארון הקודש עם ספר התורה אבוהב -התמונה ברשות האתר zefat.net]] | [[תמונה:Beth ceneset abuav.jpg|left|thumb|250px|בית כנסת אבוהב - ארון הקודש עם ספר התורה אבוהב -התמונה ברשות האתר zefat.net]] | ||
[[תמונה:Beth_ceneset_abuav2.jpg|left|thumb|250px|בית כנסת אבוהב - כיפת בית הכנסת - התמונה ברשות האתר zefat.net]] | [[תמונה:Beth_ceneset_abuav2.jpg|left|thumb|250px|בית כנסת אבוהב - כיפת בית הכנסת - התמונה ברשות האתר zefat.net]] | ||
'''ערך מורחב''' [[בתי הכנסת בצפת]] | |||
בעיר צפת קיימים בתי כנסת, אשר חלקם הוקמו במאה ה-16. הם פועלים עד היום וניתן להתרשם מהפא האמנותי שאר הושקע בהם. נמנה את בתי הכנסת הברים: | בעיר צפת קיימים בתי כנסת, אשר חלקם הוקמו במאה ה-16. הם פועלים עד היום וניתן להתרשם מהפא האמנותי שאר הושקע בהם. נמנה את בתי הכנסת הברים: | ||