Changes

Jump to navigation Jump to search

תלמוד ירושלמי

8 bytes added, 18:35, 12 August 2009
מבנה הירושלמי
'''מבנה הירושלמי דומה לבבלי''': ברייתות מפרשות את ה[[משנה]] וחולקות עליה, פירושי [[משנה]] ופסקי הלכות של [[אמוראים]], הלכות שלא נזכרו במשנה, בעיות חדשות ומעשים, משא ומתן של אמוראים אחרונים בדברי אמוראים ראשונים ופסקי הלכות (פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 555, חומת ירושלים שער ג).
ההבדל העיקרי בין מבנהו של הירושלמי לבבלי הוא שמטרתו של הירושלמי היא בעיקר ההלכה למעשה, ולכן הוא ממעט גם בפלפולים וגם באגדות (ויש טעם נוסף לכך שהירושלמי ממעט באגדות, והוא שבארץ ישראל היו ספרים אחרים שמיוחדים לאגדה, כגון בראשית [[מדרש רבה]], [[פסיקתא ]] ומכילתא ([[אוצר ישראל ]] ערך תלמוד)), ואף מצינו שהירושלמי מקשה קושיא ולא מתרץ אותה אע"פ שאפשר לתרצה, משום שלא חש לזה, דהיינו לא ראה צורך להביא את התירוץ (יפה עיניים שבת ע:).
ה[[תלמוד הבבלי]] עוסק פחות בקושיות אלא כל אחד מביא את המימרות שלו. בתלמוד בבלי נאמר על כך({{מקור|בבלי:סנהדרין כד א$בבלי סנהדרין כד, א}}): "אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב (זכריה י"א) "ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים? נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה. חובלים - אלו תלמידי חכמים שבבבל, שמחבלים זה לזה בהלכה. (זכריה ד') ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים וגו' ושנים זיתים עליה. יצהר - אמר רבי יצחק: אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית, ושנים זיתים עליה - אלו תלמידי חכמים שבבבל שמרורין זה לזה בהלכה כזית". ופירש שם רש"י: "מחבלים - בלשון עז וחמה מקשין זה לזה ובני ארץ ישראל נוחין יחד, ומעיינין יחד, ומתקן זה את דברי זה, והשמועה יוצאה לאור".
Anonymous user

Navigation menu