6,420
עריכות
גר (צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אהבת הגר, עלבונו ולחצו
מ (←סגולת ישראל) |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
+עי' ס' המצות מ"ע סי' ר"ז וה' דעות פ"ו ה"ד+ | +עי' ס' המצות מ"ע סי' ר"ז וה' דעות פ"ו ה"ד+ | ||
== יחסו לבני משפחתו הנכרים == | |||
ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה|נולד]] דמי'''" {{מקור|(יבמות כב. מח: צז:)(הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן}}. | |||
גר שהיו לו בן ובת בהיותו גוי והתגיירו - לדעת [[רבי יוחנן]] הוא קיים מצות [[פריה ורביה]], משום שיש לו בנים והם מתייחסים אחריו, ואילו לדעת [[ריש לקיש]] הוא לא קיים מצות פריה ורביה, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי {{מקור|(יבמות סב. ובכורות מז.<ref>מובא בילקוט שמעוני עה"ת רמז תתקכח ד"ה תנן התם.</ref>)}}. והלכה כרבי יוחנן {{מקור|(רמב"ם פ"ו מהל' אישות הט"ו; טושו"ע אהע"ז סי' א סע' ז ונו"כ)}}. | |||
ל[[מחלוקת]] זו השלכה נוספת: גר שהיו לו ילדים בהיותו גוי והתגיירו ונולדו לו ילדים נוספים אחר גרותו - לדעת רבי יוחנן אין ה[[בכור]] מהילדים שנולדו אחר הגיור [[ירושה|יורש]] פי שנים, שכן אף הילדים שנולדו לו בהיותו גוי מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הבן שיולד ראשון לאחר הגיור יש לו את כל דיני וזכויות הבכור {{מקור|(יבמות ובכורות שם<ref>מובא בילקוט כנ"ל.</ref>)}}. ואף כאן הלכה כרבי יוחנן {{מקור|(רמב"ם פ"ב מהל' נחלות הי"ב; טושו"ע חו"מ סי' רעז סע' ט ונו"כ)}}. | |||
== הלכות נוספות == | == הלכות נוספות == | ||