הרב אליעזר ולדמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
הרב אליעזר ליפא ולדמן נולד ב[[ל' בשבט]] [[ה'תרצ"ז]] ([[11 בפברואר]] [[1937]]) ב[[פתח תקוה]], לאביו, הרב יואל ולדמן. בהיותו בן שלוש עברה משפחתו ל[[ארצות הברית]], שם שהה עד [[1956]]. בזמן שהותו שם למד אצל [[הרב יצחק הוטנר]] (מחבר ספרי "פחד יצחק") וב[[ישיבה יוניברסיטי]] והוציא תואר ב[[פסיכולוגיה]] וב[[פילוסופיה]].
הרב אליעזר ליפא ולדמן נולד ב[[ל' בשבט]] [[ה'תרצ"ז]] ([[11 בפברואר]] [[1937]]) ב[[פתח תקוה]], לאביו, הרב יואל ולדמן. בהיותו בן שלוש עברה משפחתו ל[[ארצות הברית]], שם שהה עד [[1956]]. בזמן שהותו שם למד אצל [[הרב יצחק הוטנר]] (מחבר ספרי "פחד יצחק") וב[[ישיבה יוניברסיטי]] והוציא תואר ב[[פסיכולוגיה]] וב[[פילוסופיה]].


כשחזר לארץ למד אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], יחד עם [[הרב חיים דרוקמן]] (על הערכתו הרבה של הרב ולדמן ל[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ניתן ללמוד מכך, שלעולם אינו קורא לו "רבי" בלבד, אלא תמיד "רבנו הרב צבי יהודה").  
כשחזר לארץ למד אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], יחד עם [[הרב חיים דרוקמן]] (על הערכתו הרבה של הרב ולדמן ל[[הרב צבי יהודה הכהן קוק|רב צבי יהודה]] ניתן ללמוד מהקפדתו לכנותו תמיד "'''רבינו''' הרב צבי יהודה").  


בשנת תשכ"ח, סמוך לחידוש היישוב היהודי בחברון, יסד את ישיבת 'מתנחלי חברון' (כיום- 'ניר קרית ארבע'). לאחר הקמתה של קרית ארבע, עברה הישיבה למבנים ארעיים בקריה עד להשלמת מבנה הקבע בו היא שוכנת כיום. לאחר מינוי הרב דוב ליאור כרבה של הקריה, הזמינו הרב ולדמן לעמוד לצידו בראשות הישיבה. כיום משמשים שניהם כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וה[[הלכה]], והרב ולדמן עוסק בלימודי מחשבה והשקפה - בעיקר על פי הגותו של [[הראי"ה קוק]] זצ"ל.
בשנת תשכ"ח, סמוך לחידוש היישוב היהודי בחברון, יסד את ישיבת 'מתנחלי חברון' (כיום - [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[ישיבת ניר קריית ארבע|'ניר קריית ארבע']]). לאחר הקמתה של קרית ארבע, עברה הישיבה למבנים ארעיים בקריה עד להשלמת מבנה הקבע בו היא שוכנת כיום. לאחר מינוי הרב דוב ליאור כרבה של הקריה, הזמינו הרב ולדמן לעמוד לצידו בראשות הישיבה. כיום משמשים שניהם כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וה[[הלכה]], והרב ולדמן עוסק בלימודי אמונה - בעיקר על פי הגותו של [[הראי"ה קוק]] זצ"ל.


הרב אליעזר ולדמן היה ממייסדי וראשי "[[גוש אמונים]]", ולאחר כמה שנים של תנועת [[התחיה]]. בשנות שמונים שימש כרב המושב [[קשת (מושב)|קשת]] ב[[רמת הגולן]] לאחר סיום תפקידו של [[הרב שלמה אבינר]], שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "[[התחיה]]" עד לפירוקה. כמו כן שימש הרב ולדמן כחבר המזכירות העולמית של תנועת [[בני עקיבא]], ולאחר מכן בהנהלה הארצית של [[בני עקיבא]]. הרב כיהן כ[[חבר כנסת]] בכנסת ה-11 וה-12, ופרש מהכנסת בשנת ה'תש"ן.
הרב אליעזר ולדמן היה ממייסדי וראשי "[[גוש אמונים]]", ולאחר כמה שנים של תנועת "[[התחיה]]". בשנות שמונים שימש כרב המושב [[קשת (מושב)|קשת]] ב[[רמת הגולן]] לאחר סיום תפקידו של [[הרב שלמה אבינר]], שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "[[התחיה]]" עד לפירוקה. כמו כן שימש הרב ולדמן כחבר המזכירות העולמית של תנועת [[בני עקיבא]], ולאחר מכן בהנהלה הארצית של [[בני עקיבא]]. הרב כיהן כ[[חבר כנסת]] בכנסת ה-11 וה-12, ופרש מהכנסת בשנת ה'תש"ן.


לפני ביצוע הגירוש האכזרי עבר הרב ולדמן עם [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[ישיבת ניר קריית ארבע|ניר קריית ארבע]] ל[[יישוב]] [[שא נור]] שהיה בצפון השומרון.
לרב ולישיבתו שותפות רבת שנים במאבק על שלמות הארץ. מתוך הישיבה יצאו מייסדי גרעין 'אלון מורה' שזכו ליסד את היישוב קדומים ולאחר מכן את היישוב אלון מורה ובכך לפרוץ את הדרך לחידוש ההתיישבות היהודית בשומרון. כמו"כ לפני ביצוע הגירוש מסיני עברה הישיבה על רבניה ותלמידיה לימית וכן לפני הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון עברה הישיבה ליישוב שא-נור שבצפון השומרון.




משתמש אלמוני

תפריט ניווט