Open main menu

Changes

קבר רחל

116 bytes added, 20:10, 12 April 2010
no edit summary
[[תמונה:The entrance to rachel tomb.jpg|left|thumb|250px|הכניסה למבנה שעל המצבה - בשני השערים היו מקווה מי שתיה - 2008]]
[[תמונה:Zaaal_shelet.jpg|left|thumb|250px|שלט שהוצב על ידי צה"ל לציון חידוש התפילות בקבר אחרי [[מלחמת ששת הימים]]]]
'''קבר רחל''' מצוי בפאתי העיר [[בית לחם]] ליד [[דרך האבות]] המובילה מ[[שכם]] ל[[חברון]]. מיקומו של קבר [[רחל אימנו]] תואם את התאור המובא ב[[ספר בראשית]]:":"וַיִּסְעוּ מִבֵּית וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַתכִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּוַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי כִּיתִּירְאִי כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּןבֵּן: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּןוַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין: וַתָּמָת וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. {{מקור|(ל"ה, ט"ז-כ')}}.
קבר רחל מסמל את התקווה כי עם ישראל ישוב לארצו. תקווה אותה מבטא [[ירמיהו הנביא]]:"כֹּה כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּימִדִּמְעָה כִּי- יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהֹוָה וְשָׁבוּ וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָׁבוּ וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.{{מקור|(ל"א,י"ד-ט"ז)}}.
[[ילקוט שמעוני]] מפרש: ''' רחל מבכה על בניה''' -א"ר יצחק: לפי שהדברים אמורים ברחל, דכתיב: אעבדך שבע שנים ברחל - לפיכך נקראו ישראל על שמה, שנאמר: רחל מבכה על בניה - ולא לשמה אלא לשם בנה, שנאמר: אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף - ולא לשם בנה אלא לשם בן בנה, שנאמר: הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים - (כתוב ברמז צ"ו).(סימן שט"ו).
ב[[ספר בראשית]] נאמר שרחל נקברה בדרך אפרתה ב[[בית לחם]]. המדרש מבאר סיבת קבירתה שם: "מה ראה אבינו [[יעקב]] לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור שם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים, הדא הוא דכתיב: קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה<ref>ירמיה ל"א</ref>".
מצבת קבורת רחל מוזכרת ב[[ספר שמואל]] בתור אתר, אשר יאפשר ל[[שאול המלך]] למצוא את האתונות שאבדו, בהתאם לדברי [[שואל הנביא]] וכך כתוב במקרא:"בְּלֶכְתְּךָ בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ- שְׁנֵי אֲנָשִׁים שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצָח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת-דִּבְרֵי דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי. וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר תָּבוֹר וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּיתבֵּית-אֵל אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֹשֵׂא נֵבֶל-יָיִן: {{מקור|(א',י',ב' -ג')}}. לפי הכתוב נראה כי מקום קבורת רחל הוא מצפון ל[[ירושלים]] בדרך ל[[בית אל]].
[[ילקוט שמעוני]] מנסה ליישב את הסתירה: "בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימן בצלצח. וכי היכן מצינו שנקברה רחל בצלצח (כ"ג) והלא בגבול יהודה נקברה, שנאמר: ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם ?. א"ל: עכשיו שאני עמך המה על קבורת רחל, אתה הולך והם באים אתה מוצא אותם בגבול בנימן בצלצח."<ref>(סימן ק"ט)</ref>
[[תמונה:Rachel_Tomb_C.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה למבנה מבוא המצבה - נבנה על ידי משפחת מונטיפיורי בשנת 1841 - המפתחות היו בידי שני שמשים יהודים]]
השינוי החשוב במעמדו של הקבר התרחש במחצית הראשונה של המאה ה-19 בזכות שני אישים: הידוע שבהם הוא [[משה מונטיפיורי]], שפעל בהשפעה ישירה של רעייתו והאיש הפחות ידוע הוא ר' אברהם בכר אברהם. בכר, שהיה "פקיד" בקהילה הספרדית בירושלים, השיג בשנת 1827 "הכרה במעמדם ובזכויותיהם של היהודים בקבר רחל" ‏‏<ref>‏מקור:נדב שרגאי, עמ' 48‏</ref>. יהודית מונטפיורי, שהייתה חשוכת ילדים, הניע הניעה את בעלה לשפץ את המקום ואכן הוא קבל היתר מה"שער העליון" בקושטא להוסיף חדר נוסף למבנה הקייםולשם כך שכר את רבי אליהו שלמה זלמן בסן שגם המציא את המפתח הסודי. החדר הנוסף שימש גם את הערבים ומכאן ה"מחרב" הנמצר בו. הוא גם שימש לטהרת מתים מוסלמים שנקברו בבית הקברות הסמוך‏‏<ref>‏ שם, עמ' 59‏</ref>.
==מועד הפטירה==
9
edits